מורי ורבותי, מגדולי רבני הציונות הדתית.
קראתי את המודעה שהתפרסמה בשמכם בעניין הכשרות, כמו גם פרסומים נוספים של גופים כאלה ואחרים שהתפרסמו לאחרונה. אני תקווה כי מכתבי זה יגיע אליכם ותמצאו את הזמן לקרוא את דברי.
בפתיחת דברי אציין את המובן מאליו. אני רוחש כבוד גדול לכולכם ובמיוחד לאלה מכם שזכיתי להכיר בשנים האחרונות ברמה האישית. אני מרשה לעצמי לציין שעם חלקכם נראה לי שהצלחתי לייצר מערכת יחסים של אמון והערכה הדדית. ומכאן לדברים עצמם.
מצאתם לנכון להזהיר את הציבור מפני גופי השגחה בעלי אינטרסים עסקיים. רבותי, האם אתם מודעים לכך שכל המזון המיובא לארץ מקבל כשרות מתאגידי כשרות בעלי אינטרסים עסקיים? רווחיו של כל תאגיד כזה תלויים בהצלחת המפעלים המושגחים.
האם אתם מודעים לכך שכמעט בכל מוצר מזון המיוצר בארץ יש גם רכיבים מיובאים (מוצרי יסוד רבים כלל לא מיוצרים בארץ), כך שבעצם גם מוצרים המיוצרים בארץ מתבססים על כשרות של תאגידי כשרות עסקיים?
האם כבוד תורתכם מודעים לכך שעל כל המפעלים בעולם ועשרות אלפי המוצרים המיובאים יש לרבנות הראשית רק מפקח אחד?
האם כבודכם מודעים לכך שיש מפעלים רבים שכבר מספר שנים לא דרכה בהם רגלו של מפקח הרבנות?
ואני שואל את כבודכם, האם זו אינה סיבה טובה יותר להרעיד את אמות הסיפים? האם הכשלים הרבים והשחיתות במערכת הכשרות, שהיו מפורסמים וידועים לכל, לא היו סיבה מוצדקת יותר לצאת בקמפיין הקורא לתיקון המצב?
בחלק מהפרסומים קראתי שיש חשש מהנמכה של הסטנדרטים. והרי זו בדיוק אחת מהבעיות שחוק הכשרות אמור לפתור. רבותי, כולכם יודעים שבפועל כיום "איש הישר בעיניו יעשה". כל רב מקומי יכול להחליט להקל או להחמיר בהתאם לשיקול דעתו. ואני הקטן, שלעולם איני מעז לעסוק בהלכה, כל שרציתי הוא שהרבנות הראשית היא שתהיה בעלת הסמכות הבלעדית לקבוע סטנדרטים לכשרות.
אני יודע שאם הרבנות הראשית אכן תקבע סטנדרטים, לא יהיה אף גוף שיציב חס ושלום סטנדרטים נמוכים יותר.
רבותי, חוק הכשרות העניק לרבנות הראשית סמכויות וכוח שמעולם לא היו לה. סמכויות שיחזקו את יכולתה לפקח ביעילות על הכשרות.
חלק נוסף של החוק, שלצערי לא עבר בגלל התנגדות של מפלגה שלכאורה אמורה לשאוף כמוני לחיזוק מעמדה של הרבנות, היה אמור להעניק לרבנות אפילו כוח נוסף. אני מקווה שבעתיד, במבנה קואליציוני רחב יותר, כמו זה אליו מפלגתי שואפת, נוכל להשלים את החקיקה ולהעניק לרבנות את הכוח אותו התכוונו להעניק לה.
הרשו לי רבותי להתייחס לעניין נוסף. במדינת ישראל כבר שנים רבות בכמעט 40 ערים אין רב ראשי. אם חשיבותו של "מרא דאתרא" כ"כ יקרה בעיניכם, איך זה שעל עניין זה לא זעקתם?
איך זה שבמשך שנים מינוי רבני ערים הפך לעניין פוליטי לחלוטין ולא השמעתם על כך קול זעקה?
ברוך ה' זכיתי להספיק לתקן את התקנות העוסקות במינוי רבני ערים. במהלך העיסוק בתיקונים העירו לי מספר אנשים כי רוב הסיכויים שהקלות בה ניתן יהיה למנות רב עיר תשרת בעיקר את השרים העתידיים, שלא בהכרח יהיו מהציבור שלי.
לכל אותם אנשים עניתי כי שיוכו המגזרי של הרב פחות חשוב מכך שבכל עיר יהיה רב. אני כולי תקווה שאכן בכל הערים שכבר שנים רבות אין בהן רב, יתמנה רב בקרוב ממש.
לסיום, אני חושש כי במודעה נפלו אי דיוקים משמעותיים ביחס לרבנים גדולים וחשובים העוסקים בכשרות מזה שנים רבות וכל פועלם ועניינם הוא לחזק את זהותה היהודית של המדינה ולשפר את מערכת הכשרות.
טוב יעשו יוזמי המודעה אם יבחנו את הדברים לעומק מחדש. שמא ימצאו כי בדבריהם נפלה שגגה ואולי דווקא בערים אחרות הכשרות ניתנת באופן דומה לתיאורים שלהם.
בעז"ה נחזק את רמת הכשרות במדינה ונפעל לחיזוק דמותה וזהותה היהודית של מדינתנו האהובה, ראשית צמיחת גאולתנו.