נעים להכיר: הרב זושא ניימרק, בן 32, נשוי ליעלי ולהם 4 ילדים.
מקום השליחות: איה נאפה בקפריסין.
כמות מבקרים בשנה: 10,000.
מקום בילוי אהוב על תיירים יהודים: חופים, חיי לילה, אטרקציות ימיות, נופים.
למה דווקא שם בחרתם בשליחות: בהשגחה פרטית. היינו אנשים עובדים ואז יצאנו לשליחות בצ'ילה כדי להחליף שליח לתקופה מסויימת והבנו שזה הייעוד שלנו בחיים. ראינו שמחפשים זוג לשליחות ליעד של צעירים ולקחנו את המקום בלי לדעת באמת מה הוא.
סיפור שחרוט לך בזיכרון: יהודי צעיר, חייל גרמני, שכמה ימים לפני חג הסוכות נכנס לבית חב"ד. מיד הצעתי לו כוס מים ולא הבנתי למה הוא מביט עליי במבט מבולבל כששאלתי אותו האם הוא רוצה להניח תפילין ענה לי: "כבוד הרב, היום יום כיפור וממה שאני יודע לא שותים או מניחים תפילין ביום זה".
מיד הבנתי הוא התבלבל בתאריך והגיע לתפילת נעילה כ-24 שעות באיחור. כשסיפרתי לו את הטעות, הוא סיפר לי בדמעות שזה היום היחיד בשנה שהוא שומר. אבל מיד אחר כך הוא התעשת וביקש ממני למלא לו את החלל בכמה שיותר מצוות. כל אותו היום רדפנו באש יהודית לוהטת לקיים עוד ועוד מצוות. עד היום אנו בקשר והוא ממשיך לבקש ממני דברי תורה בעברית, אף על פי שאינו דובר השפה, כי כך הוא מרגיש קשור ליהדות.
הרגע הכי מרגש: הגיעו אליי בערב יום כיפור אחד חמישה בחורים חרדים לייט. אף על פי שזה לא הקהל הישראלי הצעיר איתו אנו עובדים, קיבלנו אותם בסבר פנים יפות, בחיבוק ובמילה טובה. לאחד מהם אמרתי שאני רואה בו משהו מיוחד ואני כל כך שמח שהוא עושה איתנו את יום כיפור.
חודשיים אחר כך קיבלתי שיחת טלפון מרב אחד שבקשר איתו שסיפר לי שבאותו יום כיפור הייתה לבחור החלטה להוריד את שני הדברים היחידים שהוא עדיין מחזיק ביהדות: פאות וצום כיפור. ובזכות החיבוק והאהבה שבה התקבל בבית חב"ד נאפה, החליט שהוא לא מוותר עליהם.
מה הכי חסר לכם: חסרה לנו קהילה יציבה. רוב האנשים שבאים אלינו הם תיירים שבאים לזמן קצוב מאוד. חברים ואנשים קבועים מתחלפים.
היכן הילדים לומדים: הם לומדים בלרנקה הסמוכה אלינו במרחק 45 דקות נסיעה כל צד. שם יש בית ספר יהודי קטן אבל איכותי ועל זה אנו מודים לה' שלפחות יש את זה.
איך מממנים את השליחות: כיוון שאין לנו קהילה, אנו מממנים את הפעילות מתרומות בלבד ע"י אנשים שמאמינים בשליחות הרבי בעיר ואיתם יצרנו קהילה וירטואלית קטנה הכוללת גם שיעורים וכמובן המשך תמיכה בפעילות.
איך ממשיכים את השליחות לאחר 28 שנים ללא הרבי: כשחיים עם הרבי, הזמן לא רלוונטי. הגעגוע הוא למעלה מהבנה ולכן הוא לא מוגבל. במיוחד לנו, ילדי קיץ 94, שלא זכינו לראות את הרבי בעיניים בשריות.
הרבי, נשיא הדור, זה לא רק דמות, אלא גם תפקיד שמזין את האמונה בכל יהודי במיוחד בשלוחים ולכן הכוח רק מתעצם, כי אנו ממש קרובים לסוף הגלות ולתחילת הגאולה.