זו לא רק בושה, זוהי מבוכה גדולה. אין לך בית סרוג שלא תמצא בו מגוון דעות ומצביעים למפלגות השונות. והדעות כולן בשם הכיפה הסרוגה, ובהתאמה בשם השביסים למיניהם. כולם עם אותה אידאולוגיה מוכוונים לאותן מטרות אבל בדרכים שונות.
הסרוגים, ציבור איכותי, ערכי, רחב אופקים ושאפתני שמצפונו אינו שלם עם כל מיני דעות, התבטאויות, רעיונות ומעשים. הציבור הסרוג מאמין בכוחו של עם ישראל להתמודד עם תקלה זו או אחרת, ייגרם נזק כזה או אחר, בסוף גם הוא יתוקן ולא רק שיתוקן אלא יועצם לעילא ולעילא. אם זו תקלה באחיזתנו בארץ ואם תקלה בצמצום לימוד התורה ואם גם במצוות וערכי התורה.
נכון, זהו ציבור של מאמינים שבדיעבד הוא יידע לרפא כל שבר ומחלה. אבל ניתן לחסוך את המכות והחבלות אם נפנה איש לרעהו בכבוד ונצרפו למעגל, אם ניתן לו ולה כבוד ומקום הראוי להם.
כולם, כל בני המשפחה הסרוגה יושבים סביב אותו שולחן שבת. אותו קידוש, אותה פרשת שבוע, אותן זמירות ואותם פיוטים, ומסכימים על רוב העניינים בלב שלם. לו היתה הבנה שמסכימים רק על 60% מהנושאים כבר יכלו לחתום על כתובה או לפחות על עיסקת חבילה שתהיה כדאית לכולם. לכולם!
בני הדור הזה, רק ממשיכים במסע בו בחרו אבותינו להגדלת הציבור הדתי על רצפיו (כמה שנוא עולם ה"דתו-מטר"). כשהיו דחויים ומנודים הם מסרו נפשם להאדרת כוחה של אמונה ומצוות, של תורה ועבודה, של ספרא וסייפא ובכל תחומי העשיה לבניין האומה בארצה, למען המדינה. ועכשיו, מתוך פינוק ואנינות טעם, המחנה שלהם מתפצל ומסכנים את כל אשר נבנה בחסדי ה'. לא רואים את האיום העומד לפגוע בהישגים הנאים שהושגו.
מנהיגות גדולה וחזקה מסוגלת לכלול את נפשותיהם המגוונות של הרבים בישראל והשונים אלה מאלה בלי לחשוש שמא ייפגע מעמדה. מנהיגות גדולה יודעת גם לשוח כמעא, להתכופף, להכיר בטעויות ולהודות עליהן, להכיר במציאות מתוך ענווה ולחבור אל הכח המרכזי כדי להעצימו. כדי שיגיעו ליעדים שכן מוסכמים.
עפ"י רוב, המחלוקות בין הסרוגים הן רק בתיעדוף המשימות.
גם מבחינה ריאלית, מספרית, מפלגה צריכה להעמיד ברשימתה אנשים שיביאו עוד מצביעים (יש תפקידים בגופים שמחוץ לכנסת, בהם יוכלו הנפלטים לפעול במגמת הציבור הסרוג והקרוב אליו).
כל מי שמציע מרכולתו בבחירות אלה והוא מן המחנה הסרוג ויודע לכנס עוד מצביעים, עליו להביאם תחת דגל המאחד את הסרוגים למיניהם, לרצפיהם וגווניהם כי בסופו של דבר אנו מסכימים על הרבה יותר מ75% מהנושאים.
הסרוגים - מתייגעים במסע ארוך ומפרך, צועדים ביחד בקריאות עידוד איש לרעהו בנשיאת משא החבר המתקשה, מזיעים ואף סוחבים אחד את השני וחולקים מימיות כדי להרוות את צמאון הזולת, להמשיך הלאה במעלה. והנה לקראת היעד, מתחילים הויכוחים והפיצולים, למי הזכויות ולמי הכוח, מי צודק יותר ומי התאמץ יותר...
נותרו ימים בודדים לקפל אי אלו באנרים כדי להרחיב את היריעה ולהתגדל. עוד ניתן לחבר ולאמץ איש את רעהו חזק חזק כדי לייצב את מדינת ישראל ותכונותיה.
אף מפלגה ויהיו בה הרבה סרוגים, לא תעשה את מה שמחנה סרוג אחד גדול יעשה.
בסוף יש הסכמה על 80% מהנושאים, ערכים, תורה, צבא, ארץ, עם ועוד...
בסוף כולם מתכנסים ויושבים סביב אותו שולחן שבת... וכדאי שיהיה גם קצת חריימה.