בית משפט
בית משפטצילום: ISTOCK

שורה של ארגונים הגישו עתירה לבג"צ נגד משרד החינוך, הממשלה והיועצת המשפטית לממשלה על המינויים במועצת החמ"ד שנעשו בממשלת מעבר ובתקופת בחירות. השופט אלכס שטיין הורה למדינה לתת את תגובתה לעתירה עד ה-16 בנובמבר.

בעתירה אשר הוגשה בידי עו"ד יסכה בינה, עוד בטרם ההכרעה הסופית של בית המשפט בעניין מנוי מזוז, הזכירו העותרים את הצו על התנאי אשר הוציא בג"צ בסוגייה. בנוסף הציגו שורה של פסקי דין מהעבר המצביעים על כך שאסור היה למנות מועצת חמ"ד חדשה בתקופת הבחירות.

לאור כך, ביקשו הארגונים מבג"צ כי יורה למדינה לנמק מדוע בחרה להביא למינוי בעת ממשלת מעבר ולא השתמשה בסמכות שלה להאריך את המינוי של המועצה המכהנת כפי המתבקש בתקופה זאת.

מאחורי העתירה עומדים הארגונים 'איגוד רבני קהילות', 'התנועה למדינה יהודית ודמוקרטית', וכן ארגון 'חותם' כאשר הם מלווים במשרד עורכי הדין 'רוטמן לב בינה'. בעתירה הם מסבירים כי לא מדובר במינוי סמלי בלבד, אלא יש לו השפעה גדולה על הנעשה במערכת החינוך הממלכתי דתי.

בעתירה נכתב כי "סמכויות המועצה הינן נרחבות ובעלות משקל סגולי ייחודי וחריג באופן משמעותי אשר נוגעות הן לתוכנו הערכי של הנלמד בחינוך הממלכתי דתי, הן לביצוע מינויים ואיוש משרות כולל ורחב היקף והן לסוגיות רוחביות במוסדות להשכלה גבוהה של החינוך הממלכתי דתי".

עוד מדגישים הארגונים בעתירה, כי המועצה הקודמת סיימה את כהונתה לפני למעלה משנה וארבעה חודשים, ועם זאת משרד החינוך והממשלה לא מינה מועצה חדשה. העותרים מדגישים עוד כי יש בסמכותה של שרת החינוך להאריך את תקופת כהונתם של המועצה, אך היא לא טרחה לעשות את זה לאורך כל אותה התקופה המדוברת.

לכן, מסבירים הארגונים לבג"צ, כי מדובר בצעד תמוהה מדוע הוחלט למנות את המועצה דווקא בעיתוי הזה, בממשלת מעבר וכשמדינת ישראל נמצאת בתקופת בחירות. בנוסף ציינו בעתירה כי אין שום דחיפות למנות מועצה חדשה וכי כבר הייתה תקופה שבה המועצה לא הייתה מאוישת, תקופה שאף הייתה יותר ארוכה מזאת.

בעתירה מובאת גם חוות דעתה של יועמ"שית משרד החינוך לפיה מכיוון ששאלוני המועמדים הוגשו לפני שפוזרה הכנסת, המהלך הינו חוקי. בהתייחסות לחוות הדעת אומרים הארגונים בעתירה כי לא נתנה בחוות הדעת התייחסות לאפשרות להארכת כהונתה של המועצה הקיימת, התייחסות לעובדה שהם הזדרזו לאפשר את הגשת השאלונים שכבר היה ברור שהכנסת הולכת לקראת פיזורה, וכן התייחסות ללב התכלית שעומדת במרכז הדיון בסוגיית אמון הציבור וכבילת ידיו של השר בממשלה הנכנסת.

בארגונים מדגישים כי הם קודם כל פנו לממשלה בדרישה להאריך את כהונתם של המועצה הקיימת, אך כאשר בממשלה לא ענו לפנייתם, הם נאלצו לבקש את התערבותו של בג"צ בסוגייה.

בעתירה נכתב כי "אבן הראשה במשטר דמוקרטי הנה ההנחה כי השלטון מתקיים מכוח הסכמת האזרחים. כוחה וסמכותה של הממשלה נובע מן הפרלמנט המייצג את האזרחים. כל עוד הממשלה זוכה לאמון הפרלמנט בו יושבים נציגיהם של האזרחים, ההנחה היא שהשלטון נעשה בהסכמתם. היינו כי ממשלת מעבר יודעת כי ימיה ספורים ובתוצאות החלטותיה תישא הממשלה הבאה אחריה. הדבר פותח פתח מסוכן להתנהלות בלתי אחראית של הממשלה, אשר בלא פיקוח ובלא אחריותיות, ביודעה כי הגיעה לסוף דרכה ואין לדעת מה יבוא אחריה, תבצע צעדים קיצוניים, תנסה לבצע מחטפים בלא דיון ופיקוח ראוי של הכנסת ואף הציבור עצמו, או תנסה לקבוע עובדות בשטח ולבצע מדיניות ומינויים, באופן שיגביל את הממשלה שתבוא אחריה".

בתגובה לעתירה אומר מנכ"ל ארגון חותם עמיטל בראלי כי "השמאל עושה לנו סדרת חינוך מקוצרת איך מתנהלים באגרסיביות שלטונית ואיך כל היומ"שים תמיד יודעים לייצג לא את המפשט אלא את האינטרסים הפרטיים של השמאל. זאת דוגמה מאלפת לכך שממנים חודש וחצי לפני בחירות את מועצת החמ"ד למשך שנים רבות בזמן שבו הממשלה כבר נופלת ואנחנו לקראת בחירות. תמיד הסבירו לנו איך בתקופה הזאת צריך ריסון בכל מה שקשור למיוני של אנשי ציבור שישפיעו על הממשלה הבאה, ופתאום כל העקרונות נעלמו, הכל נשכח, וממנים מועצת חמ"ד שמשקפת אחוזים בודדים של ההורים ששולחים את ילדיהם לחינוך הממלכתי הדתי".