מערכת הבחירות מציבה שוב את הקיטוב בין דתיים לחילוניים כגורם משמעותי מכריע ומפלג את החברה הישראלית, אבל התקופה שעברנו זה עתה, תקופת החגים, מלמדת שהמציאות הרבה יותר מורכבת ורבים שאינם מקיימי תרי"ג מצוות ואינם מזדהים כדתיים מתחברים למסורת הישראלית הבאה לידי ביטוי בתפילות ומנהגי החגים.
על הקיטוב והמסורתיות שוחחנו עם פרופ' מאיר בוזגלו מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית, ראש תנועת תיקון וממובילי כנס ירושלים למסורתיות שיתקיים בשבוע הבא ביד בן צבי. את דבריו פותח פרופ' בוזגלו בדברי שבח לה' על שנתן לנו את חודש החגים "חודש שלא היינו חשופים לקטטות ולניבולי הפה ולדברים הלא קלים שיש לנו במקום חגיגת הדמוקרטיה. עם ישראל חגג".
בדבריו מציין פרופ' בוזגלו כי למרות השיח על קיטוב ושנאת היהדות בישראל סקרים מגלים רוב של כשמונים אחוזים בציבור הישראלי שרוצים מדינה דמוקרטית ועם זאת מכבדים את המסורת. מול דעת העם, הוא אומר, בעלי השררה מתבלבלים ויוצרים מציאות שבה קרובים אינם יכולים לשתף פעולה ולעיתים דווקא הרחוקים יכולים לעשות זאת.
לשאלת שיח ההדתה וההתקוממות נגד סממני הדת בחברה הישראלית, אומר בוזגלו כי אכן "יש תת קבוצה שאומרת שכשהיא שומעת יהדות היא מקבלת אלרגיה ולקבוצה הזו יש תשתיות תקשורתיות חזקות והיא מדברת בשם החילוניות, ובצד השני אין מי שמרגיע. אין דיאלוג ושיח בתוך העם". עם זאת, הוא מציין "יש התעוררות של פיוט ושל חיבור לארון הספרים, יש התרחשויות מעניינות בתוך הקבוצות, אבל איכשהו הכוח פוגע ויש תפיסות לעומתיות. יש מי שחושב שהמדינה נגנבה לו. אולי יש תרעומת על הקדנציות של נתניהו, אבל גרוע יותר הוא שאנחנו לא מדברים ומנהלים קמפיינים במקום דיאלוגים, בשעה שיש לנו איומים פנימיים וחיצוניים".
"זו העת לכבד כל החלטה שתתקבל בכללי המשחק, ובתוך הכללים כל אחד ינסה לשכנע", אומר בוזגלו הרואה בתנועה אותה הוא מוביל ובכנס המסורתיות המתקרב מהלך שתכליתו "העלאת נושא המסורתיות שעיקרו הוא היחד ונתינת המקום ברמה ההלכתית, התרבותית, העדתית ועוד".
שאלנו את הפרופסור מהי למעשה מסורתיות ואם אינה בחירה אישית של מה לקבל ומה לדחות, והוא משיב כי "מסורתיות היא לא תכנית כבקשתך". מהווי תקופת החגים הוא מציין את "בעלי התסרוקות המשונות שמגיעים לסליחות יותר מכל אדם אחר", כאשר המוטו הוא כבוד להלכה הקיימת ללא ניסיון לשנות אותה או לכתוב הלכה אלטרנטיבית, ועם זאת הבנה שלא כל אחד יכול לעשות את כל האמור בספרי ההלכה ו"כל אחד עושה ככל יכולתו".
עוד מוסיף פרופ' בוזגלו ומציין כי קיימת הבנה שנדרש תיקון של ההלכה ועיסוק בסוגיות העכשוויות, סוגיות שלא נידונו במשך שנות הגלות, כמו הגיוס, מעמד האישה, מעמד הגוי ועוד, אך זאת מבלי לייצר משהו מנוגד להלכה אלא כצמיחה של נורמטיביות ישראלית מתוך היחד הישראלי. על כל אלה ועוד ידונו משתתפי כנס המסורתיות בהרחבה בשילוב של שיח, הרצאות, מוסיקה, אוכל ועוד.