הוד שבהוד, ואמירת אם אשכחך ירושלים בחופהנוגע, לא נוגע

ירמיהו ז, לד: וְהִשְׁבַּתִּי מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמֵחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, כִּי לְחָרְבָּה תִּהְיֶה הָאָרֶץ;

 

ירמיהו לג, י- יא: כֹּה אָמַר יְהוָה עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם-הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה, בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם, הַנְשַׁמּוֹת מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב וּמֵאֵין בְּהֵמָה;   קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת-יְהוָה צְבָאוֹת כִּי-טוֹב יְהוָה כִּי-לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית יְהוָה. כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה אָמַר יְהוָה;

 

תהילים קלז, ה-ו:  אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי;    תִּדְבַּק-לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם-לֹא אַעֲלֶה אֶת-יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי;


 

במזמור על נהרות בבל, הגולים חוששי שאולי בעתיד הם ישתקעו בגלות וכבר לא יסתכלו עליה בצורה רעה כמו בהתחלה, ולכן אומרים מראש אם אשכחך ירושלים וכו'. ומוסיפים שגם כשתהיה להם שמחה הם יעלו את ירושלים על ראש שמחתם ולא ישכחוה.

וזה תיקון לעונש של "והשבתי מערי יהודה ומחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה...", ולכן זוכים ל"עוד ישמע... בהרי יהודה ובחוצות ירושלים.. קול ששון וקול שמחה".

 

בגולה העלנו את זכרון ירושלים העזובה וזכרון המקדש החרב על ראש שמחתנו, ועכשיו אנחנו כבר בירושלים ושמחים בה. ומחכים לשלב הבא, של ביהמ"ק- קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת-יְהוָה צְבָאוֹת כִּי-טוֹב יְהוָה כִּי-לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית יְהוָה.

 

אז יהיה הרבה יותר מתאים ואמיתי לומר בחופה: זכינו שיתגשם בנו- "כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם, וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים;  וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת, מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ"

אבל עדיין- "עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ. עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ" או פסוקים עם עקרון דומה.

ולשבור כוס כמו עכשיו או לחדש שהכוס תהיה בצבע זהב.

ואז לשיר תתן אחרית לעמך (עם תיקונים כאלו ואחרים, כמו שעשה הרב דרוקמן זצ"ל לדוג') או משהו בסגנון, במקום אם אשכחך ירושלים.

 

וככה אולי נתחיל יותר להבין ולהפנים, שאנחנו נמצאים כבר יותר מדי בשלב של "והנצח - זו ירושלים" במקום להיות ב"וההוד - זה בית המקדש". טעינו אחרי ששת הימים ועדיין לא שבנו מתעייתנו.

זה קודם כל עניין של תודעה, איפה היא נמצאת.

כשהיינו בגלות חשבנו על א"י ועל ירושלים, ועכשיו כשאנחנו בא"י וירושלים צריך לחשוב על ביהמ"ק. אבל באמת. ללמוד, להעמיק, להרגיש. להבין שאם אנחנו לא מרגישים את החסרון בחיי היומיום שלנו, יש בעיה מהותית בתפיסה שלנו את הכל. והאור כבר שם, מחכה. רק צריך להתחבר ולהוריד אותו לעולם.

ורק אנחנו, שאמונים על "קודש הקודשים"- החיבור השלם בין הקודש לחול, שנובע מהמקור האחדותי שלהם, שזה ההוד שבהוד- הנקודה המרכזית של תורת הסוד, יכולים לעשות את זה.

עצה להתחלה, כי מנסיוני זה מה שמונע מאנשים להרגיש שזה רלוונטי- תשימו את הקרבנות מן החי בצד, ותחשבו על שאר הדברים שבמקדש. 


 

 

 


 

 

 

ירושלים זה לא רק העיר, זה כינוי לכלל ישראלקעלעברימבאר

)שמתבטא בעיר ירושלים) למשל "הלוך וקראת באזני ירושלים לאמר זכרתי לך חסד נעורייך לכתך אחרי *במדבר*" כשזה מדבר על עם ישראל במדבר סיני.


כך שאבלי ירושלים זה גם על העיר, גם על המקדש, גם על חלקי הארץ שלא בידינו ולא יושבים בהם כמעט, גם על יהודי הגולה גם על אבדן סנהדרין מלכות דוד וכו'


ואגב גם בחלק העיקרי של ירושלים, השטח המקודש, רוב התושבים הם גויים, ורק ברובע היהודי ופה ושם בעיר דוד וברובע המוסלמי יש קצת יהודים.



יש עוד הרבה מה לתקן ברמת הנצח זו ירושלים לפני שקופצים לרמת ההוד זה המקדש. כיום המדינה חיה כעם ככל העמים ולא כעם ה' אפילו, ומעט יהודים גרים ביו"ש החלק העיקרי של ארץ ישראל. אין כמעט יהודים בחברון ושכם ערי האבות.  כל זה פגם מהותי ברמת הנצח ירושלים.

אני יודענוגע, לא נוגע
ולגבי הסוף- לא מסכים
אתה חושב שכיום אנו חיים ברמתקעלעברימבאר
לאומיות קודש תקינה וכל מה שחסר זה רק המקדש?
לא. אני חושב שהמקדש יביא את זהנוגע, לא נוגע
מקדש מייצג את זה שה' גר בתוך עם ישראלקעלעברימבאר
נכון שגם כיום יש שכינה מינימלית איתנו וגם בגלות ו ה לא עוזב אותנו תמיד, כמקדש מעט.  אבל ה לא יכול להשרות שכינתו בעם שחושב שהוא עם ככל העמים, עד שעם ישראל לא ייתעשת 
רוב העם ממש ממש לא חושב ככהנוגע, לא נוגע
אבל האליטות שמעצבות את התרבות והפוליטיקה במדינהקעלעברימבאר

חושבות כך.

וגם החרדים אמנם לא חושבים שאנו עם ככל העמים, אבל כן חושבים שמגינת ישראל היא מדינה ככל המדינות.


והמסורתיים דתיים כמו החרדים וציונים כמו  החילונים.


והציונות הדתית נמצאת בתווך ומובלבלת חלקית בעצמה ועדיין לא חיה בהרמוניה לאומית של קודש כמו דוד המלך.


נכון שכיום במדינה במגמת שיםור אדירה מאשר קום המדינה וחותרת הרבה יותר לקודש לאומי, אבל עדיין הדרך רחוקה , ואיך אמר הרציה לחנן פורת שאמר שמששת הימים צריך לעסוק בעיקר בהלכות מקדש? "חנן, עוד הרבה שנים נצטרך לעסוק בהלכות מלכים ומלחמותיהם!"

רוב מוחלט של העם לא חושב שאנחנו עם ככל העמיםנוגע, לא נוגע

וזה מה שחשוב.


לדעתי יתכן מאוד שהרצי"ה היה אומר אחרת היום. אנחנו כבר כמה עשרות שנים בנסיגה רצינית בחלק מהדברים. נכון שזה משמיים כדי שנעבור מהלך מסויים, וגם הרב קוק התייחס לזה, אבל יתכן שהמהלך יקרה דרך המקדש ולא לפניו.

זה כמו שלא שייך שאדם יהיה שלם בלי שהוא מתחתן. הוא יכול לעבוד עד מחר, בלי אישה הוא לא יגיע לשם.

האווירה הקולקטיבית במדינה,קעלעברימבאר
בתקשורת, בתרבות ובמשפט כן חושבת כך.


גם העם שלא חושב כך, בתרבות הרחוב היום יומית כן מתנהג כך ונותן לאליטת השמאל להוביל אותו תרבותית, תראה לדוגמא שלטי חוצות ותווכח.


לא דיברתי על שלמות במצוות, אלא שהאווירה הקולקטיבית במדינה תהיה כעם ה', אנחנו עדיין רחוקים מזה מאוד. רק עכשיו מתחיל תהליך חיחוםי האליטות במדינה והאליטה השמאלנית עוד אוחזת את הכסא בכוח. גם אחרי שתרד מהכסא עוד תהיה המון המון עבודה עד שנהפוך לעם שחי כעם ה ברמה הלאומית. אפילו אם סמוטריץ יהיה ראש ממשלה.


בן המלך שחושב שהוא הינדיק, לא ראוי לשבת על כס המלוכה, עד שיתרפא משגעונו

זה לא משנהנוגע, לא נוגע

רוב מוחלט של עם ישראל לא חושב שהוא עם ככל העמים. נקודה.

זה שאנשים חוטאים, וזה שהרבה אנשים די מיואשים מלשנות את שלטון השמאל, זה עניין אחר.

הגיוני מאוד כאשר יהיה מקדש, והשראת שכינה מסויימת, דברים ישתנו מהר יותר.

אבל ה לא משרה שכינתו בעםקעלעברימבאר
שמתנהג ככל העמים, גם אם רוב הפרטים חושבים אחרת, כל עוד האווירה הקולקטיבית לא תשתנה
מי אמר שלא?נוגע, לא נוגע
לא הייתה השראת שכינה בזמן החטאים החמורים בבית המקדש הראשון לדוגמה?
גם בהית ראשון כל עם ישראלקעלעברימבאר
ידע שהוא עם ה.


גם אחאב דרש בנביאי ה, אמנם נביאי שקר אבל התיימר לדרוש בנביאי ה.  


לא ראיתי שביבי מקשיב לדעות תורניות, סך הכל מתייחס לדתיים כמגזר מחמד שתומך בו...

רוב עמ"י יודע שהוא עם ה'נוגע, לא נוגע
אחאב חטא והחטיא את עמ"י. ביבי לא צדיק גדול, אבל יש לו פער רציני מאחאב.
לא דיברתי על רמת הצדקות שלקעלעברימבאר
הדורות האחרונים, שצדיקים יותר מכל הדורות.


אלא עד כמה אנחנו מתנהגים עדיין אומה מתה כמו בגלות, או כמו אומה חיה כעם ה שראויה להשראת שכינה.


התפיסה הציונית השולטת במדינה עדיין סוברת שאנו עם ככל העמים, כולל ביבי במודע שלו לפחות. בימי בית ראשון כלל לא היתה מחשבה שאנו עם ככל העמים, אלא היה ברור לכולם שאנו עם ה ואף חיו כך (למשל המלך ירבעם הוא גם הכהן הגדול ל ה. או שהמלך מנשה שם את פסל האשרה לצד ארון הברית, כך שברור לו ש ה שוכן בישראל. אפילו בחטאי ישראל זה ניכר) יחד עם כל הטומאה שהיתה

אני לא מסכים עם כל ההנחות יסוד שלךנוגע, לא נוגע
בוודאי שלא חושב שהן סיבה מוצדקת לוותר על המאמץ להקים מקדש.
צריך להבין שמקדש זהקעלעברימבאר
ש ה יורד מהשמים ושוכן בשמיימיותו בעם ישראל, זה דבר גדול ונורא מאוד!


כדי שזה יקרה צריך להיות ראויים לזה. איך ה יכול להשרות את שכינתו בעם שעוד חצי מת עדיין? "ויקרבו העצמות עצם אל עצמו, ורוח אין בהם. ויאמר אליי הנבא בן אדם, הנבא על הרוח ואמרת מארבע רוחות בואי הרוח ופחי בהרוגים האלו ויחיו"

צריך להבין שמקדש זהנוגע, לא נוגע

מצווה!

אפשר לפרש הרבה דברים בענייני מחשבה. אבל בסופו של דבר זו מצווה שצריך להתאמץ לקיים וזה העיקר.

לא צריך לדאוג לאיך ה' יסתדר וישרה שכינה וכו', אלא לדאוג לעשות את המוטל עלינו.

מצווה שאי אפשר הלכתית לקיים היום בגללקעלעברימבאר

מניעות הלכתיות ובטחוניות.

ברגע שנהיה ראויים אז גם המניעות ההלכתיות והבטחוניות יוסרו.


יש גם עוד הרבה מצוות שצריך לקיים, ולא הכל ריאלי כיום. האם אנחנו מתכננים לכבוש ביום ראשון הקרוב עד הפרת?


אמרו את זה גם על א"ינוגע, לא נוגע
שיש מניעות הלכתיות ובטחוניות וראינו מה קרה בסוף.


המקדש זה העיקר.

אין מניעות הלכתיות על ארץ ישראל,קעלעברימבאר
רק לדעת הרבי מסאטמר.


אכן כשהיו מניעות ביטחוניות ואי אפשר היה למרוד בגויים אז אכן התנגדו להקמת מדינה כי זה מסוכן וכבר הגמרא והרמבם אמרו שזה מסוכן למרוד בגויים, ברגע שבמאה ה19 העמים הנאורים התחילו לתמוך בעצמאות מדינות ובמיוחד אחרי הצהרת הלפור, אז כבר לא היה מסוכן כל כל להקים מדינה.


חוץ מזה שיש מצוות מורא מקדש, אין מצוות מורא ארץ ישראל 

שותפות עם חילונים הייתה מניעה הלכתיתנוגע, לא נוגע

(שבאופן אירוני, יתכן שהיא זו שגרמה שהמדינה תהיה חילונית).

להקים מדינה היה מסוכן מאוד.


מי שירא מהמקדש, ירא קודם כל ממה שנעשה שם כבר עשרות שנים.

אין הלכה האוסרתקעלעברימבאר

שותפות עם חילונים, זו היתה התנגדות אמונית, לא הלכתית, וכבר הרב קוק הוכיח מעבר לכל ספק שההתנגדות האמונית לכך אין לה על מה שתסמוך.

בניגוד לעניינים הלכתיים ברורים המעכבים את המקדש.


להקים מדינה לא היה כזה מסוכן, בסוף הבריטים בהתחלה תמכו, ובסוך האו"ם תמך בנו בכט בנובמבר. נכון שהיה סיכון אבל סיכון מחושב.

אם תקים את המקדש כיום אתה מסתכן במלחמת עולם עם כל המוסלמים ומחיקת כל מה שהשגנו מקום המדינה

זו הייתה גם התנגדות הלכתיתנוגע, לא נוגע
ולהקים מדינה היה מאוד מסוכן. ההסתברות לנצח במלחמה כמו מלחמת העצמאות לא גדולה במיוחד..


אני בכלל לא בטוח שכל המוסלמים יקומו עלינו. בפרט שיש לנו תמיכה מהרבה אנשים חשובים שמאחורי טראמפ. ואפשר גם לעשות בשלבים (כמו שהיינו צריכים לסגור את ההר אחרי כל הפיגועים שהיו שם).


אין שום הלכה האוסרת שותפות עם חילוניםקעלעברימבאר
לגבי הקמת מדינה.


הסיכון היה חמידים חמישים בהקמת המדינה, ולא היה מה לאבד. כיום אם נבנה את המקדש מחר בבוקר  אנחנו מסתכנים בלאבד את כל מה שבנינו פה מאז קום המדינה רק בגלל שלא חיכינו לזמן הנכון, שעוד יבוא.


טראמפ ממש לא יתמוך בהקמת מקדש. קודם כל נראה אותי תומך בסיפוח יוש.


אם אתה רוצה לדעת מה דעת המוסלמים בעניין, תקרא את הספר "עלילת אל אקצא בסכנה"

תתפלא, אבל יש.ימח שם עראפת
יש איסור להכניס את עצמך למציאות בה תיאלץ לעבור עבירות.
איזה עבירות אנו נאלצים לעבור במדינה חילונית?קעלעברימבאר
למשל ביטול מצוות עשה של בניין המקדש.ימח שם עראפת
אז זו סיבה לא להקים מדינה?קעלעברימבאר
מעולם לא שמעתי שמתנגדי הציונות העלו את הנימוק הזה 
לא, זו סיבה לא לעשות שותפות עם חילונים.ימח שם עראפת
מעולם לא שמעתי את הטענה הזאת מהחרדים,קעלעברימבאר
או מי שהתנגד להקמת המדינה.


התגובה שלי היתה בעקבות טענתו של נודע לא נוגע שאמר שרוב החרדים טענו שיש איסור הלעתי להקים מדינה חילונית. אז אמרתי לו שלא נטען כזה דבר (למעט סטמר ודומיהם) על ידי רוב החרדים , וההתנגדות לציונות החילונית היתה מטעם אמוני 

ברור, כי הם סתם מחפשים תירוציםימח שם עראפת
ומה שאתה אומר זה קישקוש בלבוש, כל החרדים האמינו בזה בעבר, לא רק סאטמר, וחרדים היום לא יאמרו לך את זה כי הם מחפשים תירוצים חדשים, כגון שהם שארית הפליטה
אם כל החרדים סוברים שישקעלעברימבאר

מניעה הלכתית להקים מדינה, אז איך הם מצביעים בבחירות?  אגודת ישראל וגם רבי אלחנן וסרמן וכו מעולם לא טענה שיש מניעה הלכתית לתמוך בציונות, אלא אמונית.

סטמר טוענים שכן.

הם לא סוברים, הם סברו, לכן הם לא עלו עם החילוניםימח שם עראפת
המדינה כפתה את עצמה עליהם, וכמובן שזה גם היה רק תירוץ, והם משנים אותו בהתאם לצורך.
רק הרבי מסטמר פסק ש3 השבועות , כל שאר הפוסקיםקעלעברימבאר
החרדים התנגדו לפסיקה זאת.


הנימוק של החרדים היה אמוני, לא הלכתי.


וכבר הרב קוק הפריך את טענותיהם האמוניות

שטויות. אתה מפגין בורות.ימח שם עראפת
כל החרדים אמרו את סברת שלושת השבועות, וגם היו יש עדיין כאלה שלא מסאטמר שאומרים זאת.
שטויות. כל הפוסקים החרדים חלוקיםקעלעברימבאר
על הרבי מסטמר, עיין דעת החזון איש, החפץ חיים, רבי אלחנן וסרמן, הגרח נאה, הרב אוירבך, הרב פיינשטיין, הרב אליישיב, הרב שך, הרב וואזנר. אלו הפוסקים. ולא פוסקים יש עוד הרבה.


עובדה שהם מצביעים בבחירות 

אתה מדבר על פוסקים חרדים לאחר קום המדינה.ימח שם עראפת
ואתה ממשיך להפגין בורות, כי לפני קום המדינה כל אירופה הייתה באותה דעה של הרבי מסאטמר, רק לאחר השואה זו הפכה להיות נחלת דעתו הפרטית.


ועדיין יש לך חרדים אחרים שאומרים שיש איסור שלושת השבועות.


זו לא עובדה, הם נקלעו למציאות חדשה, והם מתנהלים בה כמו שהם רואים לנכון. הם מבינים שאין ברירה ואם הם לא יצביעו בבחירות יהיה להם רע. והם מצביעים רק למלפגות שלהם.

תראה לי פוסק אחד שפסק כדעת הרבי מסטמר. פוסק. לאקעלעברימבאר
אדמור בעיירה שכוחה בהונגריה
רק המגילת אסתר סוברקעלעברימבאר

שיש 3 שבועות להלכה.

הרמבם הראש הריף הרמבן המרדכי הסמג המהרם הראבד הטור השוע והרמא מעולם לא הזכירו כזה דבר.

אין סיבה ספוסקי האחרונים מלבד הרבי מסטמר יפסקו כזה דבר

כמות הדברים שאתה לא יודע ממלאים אנציקלופדיותימח שם עראפת
תוכיח. היו הרבה רבנים קטנים שחזרו על דעת הרבי סטמרקעלעברימבאר
מעולם לא היה פוסק גדול שפסק כמוהו בעניין זה
הרשר הירש אומר לרב קלישר שישקעלעברימבאר
מניעה אמונית ב3 השבועות, מעולם לא טען שזה איסור הלכתי
החפץ חיים לא פסק כך, גם לא הרב ספקטור ולא הרב חייםקעלעברימבאר
עוזר גוזינסקי, ולא רבי שמואל סלנט, ולא הנציב, ולא רבי חיים מבריסק, ועוד פוסקים שלא עולים לי כרגע שחיו לפני קום המדינה
אענה רק לתגובה הזו כי התפרשתי יותר מדינוגע, לא נוגע

ועיקר המטרה שלי הייתה לחזק את זה שאנחנו לדעתי לא מספיק מחוברים לרצון למקדש .


אל תתחבר לרשע לדוג' זו מניעה הלכתית. למיטב זכרוני שלושת השבועות הייתה טענה לא רק של סאטמר.


הסיכון ממש לא היה חמישים חמישים. וגם לפני כן היה ברור שזה ילך לשם כי הבריטים לא באמת מממשים את התחייבויותיהם.


טראמפ לא יתמוך בשום דבר שלא נדחף ולא ניזום מעצמנו.


אפשר גם לשמוע את הרב שרקי שמדבר על דעות אחרות באיסלאם ועל הדו שיח איתן. זה אמנם מעט אבל זה יכול להתרחב, בפרט אם זה לא יבוא מיוזמות פרטיות בלבד אלא מהמדינה והרבנות הראשית אם תבין שזה גן תפקידה.

ואני לא בטוח שאכפת למוסלמים בעולם הרחב מאל אקצה מבחינה דתית ברמה שאנחנו חושבים (יש גם כאלה מהם שאומרים שאין למקום קשר למוחמד). זה תופס חזק מאוד בגלל המימד הלאומי.


לא אמרתי לבנות את המקדש מחר, אלא קודם לשאוף לשם ולהתחיל להתקדם. היינו יכולים לנצל שעות כושר ולסגור את ההר (כמו לדוג' גם בתחילת המלחמה הזאת). משם ה' אולי כבר היה דואג שיפול טיל לשם כי הוא היה יודע שאנחנו לא ניתן להם לשפץ את זה..

אם אסור להתחברקעלעברימבאר

לרשע הלכתית, למה החרדים מצביעים בבחירות?


התחברות לרשע היא דבר מעורפל ביותר, באותה מידה אפשר לומר שלהצביע בבחירות בארהב זה בתחברות לרשע.  בניגוד להלכות של בית המקדש והר הבית שהם מובהקות.

מעולם לא שמעתי חרדי חוץ מסטמר ודומיהם שטוענים הלכתית נגד הציונות, אלא אמונית.


וכבר הרב קוק הפריך את טענותיהם אחת אחת.


אגודת ישראל ורוב החרדים לא סוברים לגבי 3 השבועות. הפוסק היחיד הסובר כך זה הרהי מסטמר, כל הפוסקים החרדים חולקים עליו.


כי יש להם אינטרס ולכן הם אומרים שזה "מציל מידם"נוגע, לא נוגע

לגבי הסוף- זה כי אתה שומע אותם היום, אחרי שיש כבר מדינה.

לפני כן, הרבי הרש"ב לדוג' הביא את שלושת השבועות עוד לפני האדמו"ר מסאטמר. גם הרב אלחנן וסרמן כתב שלהושיב חילונים להכעיס בא"י זו לא מצווה אלא עבירה.

גם היה חשש הלכתי של פיקוח נפש לשיטתם. ובעצם גם היום הם חוששים לפיקוח נפש, ולכן פסקו לגבי אוסלו (וחלקם גם לגבי ההתנתקות אאלט) שזה מותר.


אמנם זה חמור שהערבים מחללים את המקום, אךקעלעברימבאר
זה לא פוגם בייראתינו את המקדש, אם אנו נמנעים לעלות.  בסוף הערבים הם אלה שלא יראים, לא אנחנו
אתה זה שמצווה לשמור על מורא מקדש ולשלחם משם,ימח שם עראפת
אתה אשם לחלוטין, ועוד יותר נורא כאשר אתה פושע במזיד ולא אנוס.
לא כשמניעת הערבים באה על חשבון טומאת מקדש וקדשיוקעלעברימבאר
מה על חשבון?! מה אתה מקשקש?!ימח שם עראפת
ולידיעתך, מצוות עשה דוחה לא תעשה. (וזה קישקוש)ימח שם עראפת
בוודאי שזה כןנוגע, לא נוגע
"אמר רבי שמעון חמורה טומאת מקדש וקודשיוקעלעברימבאר
מכל עבירות שבתורה" לא נאמר כבוד המקדש, אלא טומאת מקדש.


על טומאת מקדש יש כרת, על ביזוי מקדש אין

אתה שוב מוציא את דבריו מהקשרם, הסברתי לך כבר בעברימח שם עראפת
אתה פשוט לא מפסיק, זה לא ייאמן. אתה מתעקש פשוט להתעלם מהתורה, ונאחז בקש של דבר שהוצאת מהקשרו.
אני לא אומר את זה משמיקעלעברימבאר
אם לא משמך אז משם מי?ימח שם עראפת
אז ק"ונוגע, לא נוגע
אם יהודי שעולה לאן שאסור מטמא את המקום (וגם מבזה אותו), למרות שהוא עולה למקום ששייך לו והוא רוצה בהתפתחותו, ק"ו כשזה נעשה ע'"י גוי. 
גוי לא מטמא, כי אצל גוי לא קיים הלכתית טומאה.קעלעברימבאר
מכיוון שה שוכן בישראל אז רק ישראל מטמאים את המקדש. גויים רק יכולים לבזותו, לא לטמאו. ה כלל לא מתחבר לגויים במקדש אלא רק לישראל,  ונוכחותם שם לא משפיעה מבחינת הטומאה בדיוק כמו זבובים.


כמו שאשה נידה אסורה לבעלה, אבל תפוח טמא לא אסור לו לאכול.


הלכתית לא קיימת טומאה אצל גוי, וגוי לא צריך לטבול בעליה להר הבית, וגם על כניסתו לעזרה אין כרת ואין טומאה

קישקוש בלבוש. גוי מת לא מטמא?!ימח שם עראפת
הגוי עצמו לא מצווה, אבל בוודאי שהוא טמא, והנוגע בו נטמא, גם יהודי טמא העולה להר הבית לא "מטמא" אותו, הוא עובר עבירה בכך, וגוי לא כי אינו מצווה, אבל הישראל שלא מונע מגוי להיכנס עובר עבירה.
המוסלמים מכניסים מתים לעזרה?קעלעברימבאר
נתתי דוגמא כדי להסביר לך שגוי מטמא.ימח שם עראפת
והסברתי למה זו טומאת החפץ ולא הגוף,קעלעברימבאר
ולמה רק על טומאת הגוף חייבים כרת.


בכל מקרה מוסלמי חי לא מטמא מקדש גם אם משחק בו כדורגל

אתה עדיין מצווה לשלח אותו משם.ימח שם עראפת
רבי שמעון דיבר עלקעלעברימבאר
טומאת מקדש וקדשיו, לא על חילול על ידי גויים
מה?!ימח שם עראפת
וגויים נחשבים כטמאי מתין לעניין שילוחם.
מקור? האם חייבים כרת על אי שילוחם כמוקעלעברימבאר

שטמא מת חייב כרת? האם הכהן הגדול כשמטהר את המקדש מטומאות ידראל ביום כיפור גם מטהר זאת מטומאת הגויים?

גויים חיים לא מטמאים

מסכת כלים פרק א' משנה ח'.ימח שם עראפת
ברור שלא, כרת זה עונש לאדם עתמו שעבר על דברי התורה שעונשם כרת, העונש על ביטול מצוות שילוח הטמאים הוא מלקות. הגויים לא מצווים לשלח את עצמם, ובוודאי שאינם מתחייבים כרת.
שטויות. חוץ מטומאת חלל מת בגוי אין טומאה בגוי,קעלעברימבאר
תלמד הלכות טומאה ותראה. ממש לא נכון.


גזרו רק על הכותים ועוד כזרות דרבנן גזרה שמה יתבלבל עם יהודי

טומאת "חלל"? התכוונת טומאת אוהל.ימח שם עראפת
(יש קברות בהר הבית, אם לא ידעת)
גוי לא מטמא באוהל, רק במגעקעלעברימבאר
כלומר חלל גויקעלעברימבאר
אז העליה להר זה כדי לפנות את הקברים?קעלעברימבאר
ולשיתטך הקברים לא בעזרה, וטומאת מת הותרה בהר לא בעזרה
לא. העליה להר היא חובה בלי קשר.ימח שם עראפת
יש לך חיוב לשלח אותם משם גם אם הם לא מתים. עד לפני רגע לא ידעת שיש שם מתים, מאיפה אתה יודע שהם לא בעזרה?
חובה לשלח גויים מהמקדש זה עשה,קעלעברימבאר
איסור טומאת מת זה כרת
עשה דוחה לא תעשה.ימח שם עראפת
עשה דוחה כרת? האם טמא מתקעלעברימבאר
מותר להכנס לעזרה כדי להוציא משם גוי?
כן. הבאתי לך כבר את התוספתא.ימח שם עראפת
גם שרץ מת מטמא מקדש. האם אדם טמא יכולקעלעברימבאר
להכנס,למקדש,כדי להוציא שרץ מת?
אם אין אדם טהור כן.ימח שם עראפת
גוי חלל מת מטמא באבי אבות טומאה בדיוק כמו שנבלהקעלעברימבאר

מטמאת באב טומאה.


יהודי שאוכל קרבן שנטמא עובר בלאו רגיל אך לא כרת,

יהודי טמא שאוכל קרבן טהור חייב כרת. כלומר עיקר הטומאה היא טומאה בגוף היהודי, ולכן אסור ליהודי טמא להכנס להר או למקדש כדי להוציא נבלה או שרץ מת או חלל מת

סברה מקושקשת נפלא, חבל שתוספתא מפורשת:ימח שם עראפת
"הכל נכנסים לבנות ולתקן ולהוציא את הטומאה מצוה בכהנים אין כהנים נכנסין לוים אין לוים נכנסים ישראלים. מצוה בטהורים אין טהורין נכנסין טמאין"


מופיע גם בסוף מסכת עירובין, כפי שאומר לי אבי שליט"א, חבל ששוב אתה מקשקש מסברה ולא בודק.

יישר כח. בכל מקרה המוסלמים בהר הביתקעלעברימבאר
למיטב ידיעתי חיים, או שאנחנו תחת מתקפת זומבים וחייז"לים
זה לא משנה, יש לך חובה לשלח אותם משם כך או כך.ימח שם עראפת
לא משום טומאה, משום חילולקעלעברימבאר
טומאה חמורה יותר מחילול
"החיל מקודש ממנו, שאין גויים וטמא מת נכנסים לשם."ימח שם עראפת
זו מצוות עשה לשלח את הטמאים ובכללם הגויים.
ביטול עשה, לא כרתקעלעברימבאר
לזכרוניקעלעברימבאר

זר שאכל תרומה זה רק מיתה בידימשמים.

טמא שאכל תרומה לזכרוני זה כרת

איפה בתוספתא ואיפה בעירובין והאם גם טמא מת?קעלעברימבאר
תוספתא כלים סוף פרק ראשון, מסכת עירובין דף אחרון.ימח שם עראפת
כן, טומאה האמורה היא טומאץ שרץ ומת.
שאלתי האם גם לטמא מת מותר להכנסקעלעברימבאר
לעזרה כדי להוציא חלל מת?
לא כתוב שם שלטמא מת מותר להכנסקעלעברימבאר
אתה מתאמץ לומר שטויות?ימח שם עראפת
כתוב אם אין טהור ייכנס טמא. איזה טמא? בכל טומאה שאין טהור ממנה.
טומאת גויrrinaa

אסור לגוי להיכנס לתוך החיל, ראו רמב"ם הלכות בית הבחירה ז טז

רמב"ם הלכות בית הבחירה ז טז – ויקיטקסט

ויש דעות שבכלל אסור לו לעלות להר הבית, גם מחוץ לחיל, מדין זב. 

כניסת גויים להר הבית – ספריית אסיף

לא משום טומאה, ואין על זה כרתקעלעברימבאר
זיבה היא טומאה.ימח שם עראפת

כרת זה עונש לאדם פרטי שעובר עבירה במזיד.

גויים לא מתחייבים כרת, אבל זה לא אומר שהיהודים לא צריכים לקיים מצוות ולשלח אותם משם.

ימח שם עראפת
נחמד שהבאת מאמר של אבי שליט"א
לא דיברתי על הצד ההלכתי ה"קר"נוגע, לא נוגע

יש דברים שלא כתובים, אבל הם חמורים לא פחות ואפילו יותר כי הם מהותיים.

בדוג' שלך- אישה נידה אסורה לבעלה בכרת. אז זה חמור יותר מאשר אדם נשוי שילך לפרוצה שטבלה שזה בלאו?

באופן הלכתי קר כן, באופן מהותי ברור שלא.

 

הרמב"ם לא כתב במפורש על מצוות ישוב א"י כידוע, זה זה אומר שאין חשיבות לישיבה בא"י?

ברור שלא.
 

אי אפשר להסתכל על מצב לא טבעי ולומר- זה פחות חמור כי לא כתוב שזה אסור.

כשהמקום למעשה הוא של גויים כשאנחנו יכולים לנסות לשנות את זה, זה מצב לא טבעי וזה חסרון בסיסי הרבה יותר.
 

לפי הרמב"ן המגפה בימי דוד אחרי שמנה את ישראל הייתה בגלל שלא דרשו את בנין ביהמ"ק, אז רואים שלא לקיים את המצווה זה חמור מאוד, למרות שאין על זה עונש כרת כמו על עלייה בטומאה. וגם רשב"י בעצמו אומר שחמורה טומאת מקדש וקדשיו בגלל חשיבות המקדש. אז כשאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות, וק"ו כשאנחנו מאפשרים ביזוי של המקום, זה חמור מאוד וזה פגם מהותי יותר. אמנם זה נעשה בשוגג, אבל זו בעיה.

 

ברירת המחדל היא שזו מצווה, וכדי לקבל פטור ממצווה צריך למצוא סיבות טובות. כרגע מהרושם שלי לפחות זה נתפס להיפך, כאילו צריך להביא סיבות טובות למה כן חייבים. אגב, אותו עקרון אפשר לראות לגבי מצוות התכלת. יש איזו תפיסת ברירת מחדל רווחת אחרי הרבה שנים שלא קיימנו את המצווה, שלא צריך לקיים עד שיהיו ראיות של מאה אחוז/שיבוא המשיח, במקום להגיד שגם אם זה נניח שזה לא לגמרי ודאי, הרי מסתבר מאוד שזה כן, ומי פוטר אותנו?

על זאת נאמר בכתבי הקודש: קישקוש בלבוש.ימח שם עראפת
את זה תמשיך בשרשור הר הבית קעלעברימבאר
ונשבור את השיא ל10000 תגובות
אין לי כוח לדון איתך, מהסיבה הידועה לך,ימח שם עראפת
כי אתה דמגוג שאומר שטויות.
אתה צודק שעיקר עניין בית המקדש זה השראת השכינהקעלעברימבאר
והקרבנות הם רק דבר שני בחשיבותו.


אבל זה בדיוק העניין - רתיעה מעבודת ה גשמית כמו קרבנות (אפילו קרבנות מהצומח אני לא מעריך שלדתי מוצע בימינו יש חשק ספונטני להקריב כמו לומר הלל ל ה) מעידה על גלות השכינה ואי נוכחות המימד הרוחני בגשמי בצורה מלאה , עדיין אנו לא ראויים למעלת המקדש עדיין.

גם לא מסכיםנוגע, לא נוגע

המקדש זה לא רק תוצאה אלא גם אמצעי. המקדש יביא איתו השראת שכינה ואז ממילא נרגיש את נוכחות המימד הרוחני בגשמי בצורה מלאה ונתחבר גם לקורבנות 

כן אבל צריך הכנה לזה, זה חא הוקוס פוקוסקעלעברימבאר
דנבנה את המקדש ואז פתאום ללא הכנה תהיה השראת שכינה.


כיום אנו עדיין לא ראויים

מי אמר שאנחנו לא ראויים?נוגע, לא נוגע

וגם אם אכן לא, נבנה ומשם נתקדם.

אני מניח שתהיה השראת שכינה מסויימת. וגם אם לא, עצם מציאות המקדש תגרום להתחזקות גדולה ולתיקון של הרבה דברים בעייתיים במדינה.

מקדש קשור להשראת שכינה ולמימד קודש נבדל,קעלעברימבאר

המקדש הוא לא רק כלי חיזוק תורני ותו לא כמו טנק מצוות, וגם לא כלי להעלאת מטרל לאומי, אף על פי שכתופעת לוואי הוא עושה את 2 אלה.

המקדש מייצג את עצם הקודש, ובמילא התחזקות דתית ולאומית מגיעה ממנו, אבל זה לא הוא.

לדעתי הסתכלות על המקדש כמכשיר להעלאת מורל דתי או לאומי מורידה את ה' מאלוקים, לראש מועצת גדולי התורה של היקום או למי שתפקידו להיות דגל ישראל ותו לא.


אפילו אחרי מתן תורה הייתה הווא המינא של "כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה עורף אתה" עד שמשה שיתף את 13 המידות. קל וחומר בימינו

מקדש זה קודם כל מצווהנוגע, לא נוגע
הרי לשיטתך יוצא שאפילו אם נוכל לבנות את המקדש כרגע, צריך לוותר על זה.
אז בקטע ההלכתי יש מניעה לבנות מקדשקעלעברימבאר
בגלל שאנו לא יודעים איפה מקום המזבח.


כך שכל עוד יש מניעה אמונית, ה ייצור מניעות הלכתיות.

השאלה היא האם "רוצים" שיהיו מניעותנוגע, לא נוגע

אני גם לא בטוח שמה שאתה אומר ודאי, זכור לי שיש חולקים.

ואני בטוח שאם יהיו דיונים מעשיים בעניין זה יתאפשר, בדרך זו או אחרת (לדוגמה ע'"י נבואה כפי שאומר הרב).


 

ואולי המניעה האמונית היא בכלל אנחנו, שלא מספיק רוצים מקדש ולא מספיק נלחמים על כבוד ההר.


 

 

אני לא רוצה שיהיה מניעות אבל המציאות עובדת לצעריקעלעברימבאר
אחרת ממה שאני רוצה.


צריך ללמוד לעבוד את ה איפה שהוא שם אותנו ולא איפה שהיינו רוצים באידאל, שבסוף יבוא כמובן.


אני אישית מאוד מאוד רוצה מקדש.


עיקר ביזוי ההר זה שאין בו מקדש, וזה שהערבים מבזים אותו זה תופעת לוואי של זה

לא דיברתי עליךנוגע, לא נוגע
לדעתי עיקר ביזוי ההר זה שאנחנו נותנים לערבים לבזות אותו. אם אנחנו יכולים לבנות ולא בונים זה גם ביזיון כמובן.
אני לא חושב שההתנגדות לעליה להרקעלעברימבאר
נובעת מחסרון רצון למקדש, להפך היא נובעת מהבנה אמיתית מה זה מקדש
לא נכנסתי למחלוקת על עליה להרנוגע, לא נוגע
לעסוק במקדש בלי לעלות זה מצויןקעלעברימבאר
אבל עדיין יש כל עך הרבה דברים לתקן לפני המקדש.


אבל אתה צודק,שמן הסתם הרציה היה אומר בדורינו כן לעסוק בהלכות מקדש הרבה, כבר עברנו דרך משמעותית מששת הימים. והחזון למקדש אכן יכול להאיץ תהליכים אחרים.


אני חושב שהדבר שהכי יקבע את החזון למקדש אצלינו הוא העיסוק בכמה הוא נשגב ולמה אסור לעלות היום להר

זה לא משנה מה סוברים לגבי עליה להרנוגע, לא נוגע
כולם צריכים לפעול כדי שהבזיון ששם יפסק
אבל גם אם הבזיון ייפסק עדייןקעלעברימבאר
המקדש חרב וזה לא ישנה הרבה, ועדיין נומר שנראה את מקום המקדש "בית קדשך ותפארתך אשר הללוך אבותינו היה לשריפת אש", ואדם הבא מחו"ל יקרע קריעה
זה ישנה הרבה כי כשנעשה את שלנונוגע, לא נוגע
דברים ישתנו. גם ה' יותר יעזור למה שצריך, וגם אנחנו כבר ניקח את זה יותר ברצינות כי טכנית זה אפשרי.
קודם כל נשנהקעלעברימבאר
את גודל ההתיישבות ביו"ש, פוליטיקה לפי ערכי התורה, משפט עברי, נוכחות תורנית באליטות בתרבות ובתקשורת ולא רק ערוץ 14,  מאבק על תרבות המדינה,  קירוב חרדים לציונות, העלאת יהודי חו"ל, הפסקת העלאת גויים לארץ, מניעת תחבורה ציבורית בשבת,  מלחמה לפי ערכי התורה ולא האו"ם, הפיכת לירושלים למרכז החיים של המדינה בפועל ולא רק ברשימיות, והרשימה עוד ארוכה...
במקום (יותר נכון בנוסף) לשנות עשרות דבריםנוגע, לא נוגע
נשנה אחד שיביא לשינוי מהיר בכל עשרות הדברים
אבל המקדש בא על גבי הדברים האלו,קעלעברימבאר
המשכן לא נבנה עד שנטהרנו מ מט שערי טומאה
ובית שני נבנה כשעדיין לא היינו הכי הכי..נוגע, לא נוגע
נשים נוכריות, חילולי שבת, לא יודעים תורה
בית שני נבנה בידי נביאים, ובידי אנשיםקעלעברימבאר
שעוד חיו בבית ראשון וזכרו ש ה שכן בישראל.


הנשים הנכריות היו רק אחרי כמה עשרות שנים שהעסק כאן נתקע, ואיך שהגיע עזרא עם ישראל חוזר בתשובה בטופן מאוד מהיר ובאופן מאוד מעורר השראה, כולל שמית סייגים לתורה וגירוש קשה של נשים, שהיה מעשה לא פשוט.


כל האמנה בספר עזרא מראה עד כמה דורו של עזרא היה דתי והתאמץ בכך.


אבל זה לא העניין, עדיין היתה נבואה באותה תקופה, והזכרון של בית ראשון עוד חי בעם, סך הכל 50 שנה עברו. ציפו שזרובבל יהיה מלך בית דוד, היתה סנהדרין ונביאים.


כיום אנו אחרי 2000 שנות גלות וכמעט שכחנו מה זה לחיות כעם ה, עד שהדתיים לא הצליחו ליזום מדינה ומי שכן יזם, עשה זאת בניתוק גמור מכל קודש ומכל אתוס לאומי אותנטי של עם ה

אתה מניח הנחת יסוד ובונה עליה הכלנוגע, לא נוגע

אני פשוט לא מסכים איתה.

ואני מעדיף את המסורתיים שלנו מאשר את הדתיים של בית ראשון, שנאפו ורצחו וידעו את ה' ועבדו ע"ז.

ברמת הצדקות של הפרט אתה צודק,קעלעברימבאר
אבל ברמת עד כמה האומה חיה וראוייה להשראת השכינה, אנחנו רחוקים עדיין ממצב בית ראשון ושני
בסוף עם ישראל צריך לחיות כעם ה בקולקטיב,קעלעברימבאר
כי עם ישראל הוא לא רק אוסף של פרטים צדיקים
הבנתי מה אתה אומרנוגע, לא נוגע
אני לא מסכים עם ניתוח המציאות ולא עם העקרון
אתה לא מסכים שעם ישראל הוא לא אוסף של פרטים?קעלעברימבאר
עם זה כןנוגע, לא נוגע
התכוונתי לעקרון שלך שהמקדש תלוי במה שאתה כותב
אתה חושב ש ה ישרה את שכינתו בעם חצי מת?קעלעברימבאר
אתה חושב שזה משנה את הרצון שהוא ביטא בתורה?!ימח שם עראפת
כל זמן שאין לך נביא שאומר לך לא להניח תפילין כהוראת שעה, אתה תניח תפילין, וכך גם תבנה את בית המקדש.
אי אפשר להקים מזבח כשלא יודעים איפה מקומוקעלעברימבאר
ולא רק אני אומר זאת
אתה לא יודע עץכי לא בדקת, תבדוק ותדעימח שם עראפת
אם לא תבדוק גם לא תדע שיש מדינה בשם קרואטיה, יודעים איפה מקום המזבח, ואתה סתם דמגוג!!!
אני אומר מה שהפוסקים אומריםקעלעברימבאר
אז הם בורים. אם הם ילמדו, הם ידעו.ימח שם עראפת
אין לך מי ש"לא יודע" יש לך מי שלא ניסה לדעת.
הרב גורן סובר שהמזבח במקום שונהקעלעברימבאר
הרב גורן טועה, ואילו היה חי היום היו מוכיחים לו.ימח שם עראפת

ומה זה שונה?! לא אמרתי לך איפה המזבח. ישר קפצת שהמזבח במקום שונה.


הרב גורן טעה בין היתר בגלל השיטה הפרימיטיבית למדידת נפח ההר, ע"י חבלים. הוא סבר שהכתלים המזרחי והמערבי הינם מת"ק על ת"ק, ושביניהם 290 מטר, כאמת חזו"א.

אלא שהכתלים לא מקבילים, והאמה הזו לא מתאימה. כמו כן יש ממצא ארכיאולוגי בהר המזוהה כשריד מהחומה המערבית של הר הבית המקודש, והיא פנימית יותר, סמוך לרמה בצידה המערבי צפוני.

קישקוש. הפרש של 70 שנה,ימח שם עראפת

אף בנאי לא היה בגיל הזה.

כמו כן, מי שזכרו את בית ראשון בני כמה היו כשנחרב? 10? 20? אז עכשיו הם היו 80-90.

עדיין היו נביאים בעם, זה משנה את הכלקעלעברימבאר
ו70שנה זה לא כזה הרבה. עדיין למשל זכרון השואה חי אצלינו, אל תשווה ל2000 שנות גלות
מה הקשר?!?! אתה טענת שמי שבנו היו אנשי בית ראשון,ימח שם עראפת
וזה קישקוש. היו כמה זקנים שעלו איתם, והעידו להם על מקום המקדש המזבח ושמקריבין אף על פי שאין בית.


ההבדל היחיד שעשו הנביאים, שהם קראו לעם ישראל לעלות לירושלים, ושלעם לא היה תירוץ לומר "אין לנו נביאים" ובכל זאת הם לא עלו 

הזקנים היו מבית ראשון,קעלעברימבאר

הצעירים היו הילדים שלהם. הווי תרבותי לא נמחק כל כך מהר בכמה דורות.

היתה ציפיה שזרובבל יהיה מלך הית דוד, תזכיר לי מתי נבחר לאחרונה בבחירות אדם מבית דוד?


אין נביאים זה אין השראת שכינה, עולם רוחני שונה לגמרי מפעם. אבל אתה קודם כל צריך ללמוד לכבד את הזוהר ואז תבין זאת , או כמו דאומר הרב קוק פחות או יותר "על ידי שכחת תורת הרזים באה ההכרה של ארץ ישראל בצורה מתושטשטת"

הזקנים היו כל כך זקנים שהם לא עלו.ימח שם עראפת

על איזה הווי תרבותי אתה מדבר?!?! של עבודה זרה ונשים נוכריות?!?!


אין נביאים זה אין השראת שכינה?!?! נביא זו השראת שכינה על אדם פרטי, מקדש זו השראת שכינה על עם ישראל!!

עד שאתה מדבר על תורת הרזים תתרכז קודם בתורת הנגלה, וקח לך משפט חדש: על ידי שכחת תורת הנגלה באה ההכרה של רצון ה' בצורה מטושטשת.

לא היתה עבודה זרה בימי זרובבל,קעלעברימבאר

עיין ספר עזרא.


דיברתי על הווי תרבותי שנשאר מבית ראשון שאנו עם ה, עם ע"ז או בלי.


הנשים הנכריות לא היו בימי זרובבל אלא רק עשרות שנים אחר עך כשהעסק נתקע וכולם היו מיואשים.

בבבל היתה תורה.


כשעלה עזרא כולם גירשו את הנשים הנכריות וחזרו בתשובה וכרתו אמנה עם ה ועשו סייג לתורה, ממש לא כמו בימינו

אתה פשוט קשקשן ממדרגה ראשונה.ימח שם עראפת
עיין בעזרא נחמיה ותראהקעלעברימבאר
עיין אתה!!ימח שם עראפת
אז אני מקווה שהבנת הפעם.ימח שם עראפת
הבנתי שהם ידעו שהם עם ה בימי בית שניקעלעברימבאר
המשך הרשימה-קעלעברימבאר

שילוב תורה וקודש עם תחומי חול מדע ותרבות,

חינוך לתרבות יהודית אותנטית ולא התבוללות תרבותית מהעולם חסרת עמוד שדרה עברי,

הפסקת השפעת הפרוגרס,

התיישבות מסיבית ביו"ש,

ועוד ועוד

זה רק מוכיח את מה שאני אומרנוגע, לא נוגע
אבל המקדש בא אחרי כל אלוקעלעברימבאר
קישקוש והמצאה שלך.ימח שם עראפת
והנצח זו ירושלים וההוד זה בית המקדשקעלעברימבאר
והקשר הלוגי בין זה לבין דבריך,ימח שם עראפת
הוא כמו הקשר לכך שאכלתי גבינ"צ ויש בשר על השיש.
זה שלבים היסטורים:קעלעברימבאר
דברי חזל "הגדולה זו בריטת העולם, והגבורה זו יציאת מצרים, התפארת מתן תורה, והנצח זה ירודלים, וההוד סה בית המקדש"


כיום אנו בנסתר במצב של הנצח ירודלים ולא שלם ורחוק מלהיות שלם.


בנגלה לפי האווירה הקולקטיבית של בגץ והתרבות במדינה אנחנו עדיין לא ביציאת מצרים אלא חיים כעם ככל העמים! (אומר קצת בגוזמא, אבל חלקית זה נכון)

קישקוש ללא קשר לוגיימח שם עראפת

יציאת מצרים הוא אירוע מכונן שקרה. אתה לא יכול להחליט שאנחנו עדיין לא שם, כשהוא קרה לפני 3,000 שנה.

חז"ל דיברו על דברים שקרו. אתה הופך את זה למשהו שזה לא, ואתה פשוט מקשקש.

דיברתי מבחינת התודעה הקולקטיבית,קעלעברימבאר
מדינת ישראל בהתנהגטתה הגלויה חיה כעם ככל העמים, ולא כעם ש ה הוציאו ממצרים באותות ומופתים
מה הקשר ריבונו של פתח תקווה?!?!?!?!ימח שם עראפת
אתה פשוט זורק שטויות ללא קשר. (וזה וודאי לי)
ה לא משרה שכינתו בעם שחושב שהוא עם ככל העמיםקעלעברימבאר
זה כמו שבן המלך שחושב שהוא הנדיק ישב על כס המלוכה
מה אתה אומר, מה הוא עשה ביציאת מצרים?!?!ימח שם עראפת
וזה לא משנה את העובדה שהוא ציווה עלינו לבנות לו בית, ללא תלות בשאלה אם ישכון שם או לא, כפי שלא שכן בבית שני!!
ביציאת מצרים לא היתה השראת שכינה במשכן,קעלעברימבאר

שנעשתה רק כשנטהרנו מטומאת מצרים.

חוץ מזה עם ישראל כשיצא ממצרים ידע שהוא עם ה כמו שאמרו בשירת הים "נחית בחסדך עם זו גאלת, תביאו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך".

ואפילו בשעבוד מצרים ידעו זאת "ויזעקו בני ישראל אל האלוקים" "ויאמן העם כי פקד ה את ישראל וכי ראה את עניים" ולא נאמר "ויאמן העם כי הם עם ככל העמים אוכלי פלאפל וכי צהל הצליח לגאול אותם מיד אויב בכוחי ועוצם ידי, ובכלל אין אלוקים וגם אם יש הוא לא קשור ללאומיות שלנו"

דמגוגיה. ועדיין זה לא סותר את המצווה לבנות בית לה'ימח שם עראפת
ביציאת מצרים לא ידענו שאנו עם ה? מה הקשר דמגוגיהקעלעברימבאר
מה!?
אתה ממשיך להתעלם מכך שזה לא קשור למצוות בנית המקדשימח שם עראפת
זו דמגוגיה מה שטענת שאז ידעו והיום לא יודעים, כי אנחנו עם של פלאפל ושל אין אלוקים.
ה לא משרה שכינתו בעם שחושב שהוא עם ככל העמיםקעלעברימבאר
אתה מתיימר להיות ה'?!?!ימח שם עראפת
ומה זה משנה?!?! יש לך חובה לבנות לו בית, לא עניינך מה הוא יעשה בו!!!
יש מ מניעה הלכתית היום. אבל אז נכנס ללופ שלקעלעברימבאר


אלף תגובות

קישקוש בלחץ. יש מניעה הלכתית מפוברקת.ימח שם עראפת
אתה לא יודע. אם תלמד תדע.ימח שם עראפת
אנחנו גם לא יודעים איפה זה ארץ ישראל?!
על ארץ ישראל יש מסורת ברורה,קעלעברימבאר
וכן על מקומו של הר הבית.  על מקום המזבח המוסרת לא ברורה
השכחה לא שייכת רק במיקום גאוגרפיאשר ברא

אלא גם 'הימיני' זאת התורה.. (הפרי צדיק מאריך בזה בפירוש לפרשת עקב, י"ג נראה לי)

מה שכתבת גרם לי לחשוב בכלל על עם ישראל שחלקם לא שומרים תורה ומצוות אבל עדיין מקפידים על חופה הלכתית וגם אם ח"ו לא, ברוב המקרים הכוס קיימת.

אפילו מבלי שזה במודע שלהם הם מבקשים שהתורה לא תישכח מהם גם כשהם כ"כ רחוקים..

במובן מסויים כן יש שמחה שחזרנו לא"י וירושלים,

אך לענ"ד שכחת ירושלים בימנו באמת שייכת לתורה יותר מאשר למקום הגאוגרפי של ירושלים.

וקצת יותר קשה לתווך לאנשים לא דתיים את חשיבות בית המקדש אבל ירושלים עצמה יותר מובן להם למה זה חשוב.. וכיום גם הכותל.. אם הם היו יותר מעמיקים בהיסטוריה של הכותל אולי היו יכולים להתחבר גם לבית המקדש.


עוד נקודה שמביא המלב"ים שירושלים היא כל תנועותיו, עסקיו ודיבוריו של האדם.. "ואם לא אדבר מזכרונך אהיה כאלם אשר לשונו לחכה דבקה, ולא לבד בעת שאני גולה וסורה, כי גם אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי, גם אם אשמח בהצלחת עולם תהיה ירושלים עולה עליהם, עד שכל שמחה תהפך לעוצב ע"י זכרון חורבנה:".

לפני שאדם מחבר את עסקיו תנועותיו וכו' לבית המקדש,

שיתחיל בא"י.. ירושלים.. וכו'.

יש עדיין בחינת גלות מסויימת, אם היינו בגאולה שלמה היה את בית מקדשנו ומשיח צדקנו.

ירושלים הכוונה העיר והמלכות והארץ וכל ההוויקעלעברימבאר
של עם ישראל היושב בארצו, בעיקר המקדש. וגם סנהדרין וכו'.  אחד האמוראים לבש שחורים ונימק זאת שמתאבל על ירושלים, למרות שהתורה פרחה בבבל.


ברור שירושלים הכוונה המצב של עם ישראל בארצו.


ברור שהתורה קשורה לזה הדוק, אבל עדיין אם אשכח ירושלים העיקר זה זכרון החורבן (של המקדש וגם בימינו הפגמים בעיר ובארץ ובמלכות וכו')

יפה. יישר כחנוגע, לא נוגע

זה אולי מפתיע, אבל גם יהודים לא דתיים מחוברים להר הבית, ודווקא בגלל שזה לא תחת רבונותינו.

הצלחת הקמפיין לניפוץ הסטטוס קוו בהר הבית | זמן ישראל


 

יש משהו עוד יותר מפתיע שאמר הרב מקובר בשיחה שנערכה איתו אתמול, וזה ששמונים אחוז מהציבור הכללי מבין את החשיבות של הר הבית (קישור למטה. בדקה 4:15. כדאי מאוד לשמוע את כל השיחה, היא לא ארוכה).


 

לגבי מה שכתבת בהמשך, לדעתי זה עובד גם הפוך. בזכות החיבור ללב- להר הבית, יגיע גם החיבור לירושלים ולא"י. וגם בתפילה לדוג' אדם צריך לדמיין שהוא עומד בביהמ"ק.

בסדר התפילה אנחנו באמת קודם מתפללים על ירושלים, ואז משיח ואז מקדש. אבל בירושלמי (מעשר שני ה,ב) כתוב שהמקדש יבנה לפני ביאת משיח בן דוד.

הרב טיקוצ'ינסקי בעיר הקודש והמקדש חלק ה בתחילתו (בדיוק אתמול קראתי את זה. מומלץ מאוד), מסביר שהירושלמי מדבר לפי הצד של "בעתה" והמקורות האחרים שמדברים על בניה ניסית ומהירה של המקדש ("מהרה יבנה המקדש") וסדר התפילה מבוססים לפי הצד של "אחישנה".


 

 

לא יצא לי להכיראשר ברא

אנשים שהם לא דתיים שקיים בהם איזשהו עיסוק בהקמת בית המקדש..

וגדלתי, חונכתי ועדיין בסביבה כזו

אני מכיר.ימח שם עראפת
תום ניסני למשל, ממקימי תנועת "סטודנטים למען הר הבית" שהפכה ל"בידינו".


ויש עוד דמויות היסטוריות חילוניות שרצו לבנות את בית המקדש, הרצל, למשל. ואברהם שטרן, שמונה זאת כאחד מעיקרי התחייה של המחתרת.

למה שחילוני מובהק ירצה במודע בית מקדש?קעלעברימבאר
הרי בית מקדש זה הבית של אלוקים, והרי חילוני ניתק באידאולוגיה בין הלאומיות לאלוקים, ואלוקים מקסימום כלוא בבית מדרש ובבית כנסת לדידו
יש דברים שהם מעבר להבנתך ידידי.ימח שם עראפת
ומה יהיה בבית המקדש לפיקעלעברימבאר
החילונים?
אותו דבר כמו אצל הדתיים.ימח שם עראפת
למה החילוניםקעלעברימבאר
רוצים קרבנות? 
תשאל אותם.ימח שם עראפת
למה משה דיין מסר את הר הבית?קעלעברימבאר
כי הוא היה אנטישמי, והוא לא רצה לבנות את בית המקדשימח שם עראפת
לא כל החילונים רוצים, יש כאלה שכן.


כלשונו של דיין ימ"ש: "למה אני צריך את הותיקן הזה"

לדעתי זה ההבדל המובהק ביןקעלעברימבאר
ציונות דתית לחילונית - הכמיהה לבית המקדש
הבדל מיני רבים, זה גם הבדל כללי בין דתיים לחילוניםימח שם עראפת
ולמרות זאת רובם נמנעיםקעלעברימבאר
מעליה להר הבית גם כתיירים.


זה מגיע ממקום פנימי כלשהו של מורא מקדש פשוט אצל עם ישראל, שלהר הבית לא עולים כיום. גם אם לא יודעים זאת במודע

קישקוש ברוטב מיץ עגבניות.ימח שם עראפת
שעועית או שקשוקה?קעלעברימבאר
קישקוש שרוב החילונים נמנעים מלעלות,ימח שם עראפת
ועוד יותר קישקוש שזה בגלל מודעות כלשהי של מורא מקדש.


יש חילונים שנמנעים מלעלות, מאותה סיבה שהם נמנעים לעבור ברובע המוסלמי: פחד.

יש אפשרות של קבוצות תיירים מאובטחותקעלעברימבאר
עובדה שתיירים מכל העולם עולים להר
אל תבלבל תמוח במה שאתה לא יודע.ימח שם עראפת

תיירים עולים בלי אבטחה, ותיירים מסתובבים בלי אבטחה ברובע המוסלמי.

זה שלא צריך אבטחה לא אומר שהם לא מפחדים, כמו שהם לא נוסעים לשומרון.

בפשטות זה מגיע בגלל שאין מספיק עיסוק בזה גם אצלנוגע, לא נוגע

הדתיים ולא בגלל חוסר חיבור או מורא מקדש לא מודע. זה פשוט נתפס כמשהו רחוק. לגבי חילונים אולי באמת אין יותר מדי חיבור, אני מדבר יותר על מסורתיים ברמה כזו או אחרת.

 

אבל יש שינוי גדול אצל הדתיים, בפרט אצל הרבנים. יותר ויותר רבנים עולים. וחלק  מאלה שלא עולים עושים את זה בגלל שהרבנות אוסרת ולא כי עקרונית הם נגד (זו טענה קצת מוזרה בהתחשב בעובדה שכבר עשרות שנים הרבנות היא סניף של ש"ס ולא הרבנות הראשית ל*ישראל*. בפרט כפי שנוכחנו לדעת בוודאות לאחרונה שמנכ"ל משרד הדתות יהודה אבידן, חברו להרע של הדרעי, גורם ביודעין שעמ"י יאכל נבלות וטרפות).  

 

בהר הבית אין לאן לברוח. ירושלים ומערת המכפלה לדוג' זה משהו שאפשר להדחיק קצת להשאיר אותו בגדר הציונות, ההסטוריה של עמ"י, החיבור לא"י. במקום המקדש מטבע הדברים אי אפשר להפריד את הדברים האלו מלהיות גם דתי שומר מצוות. וגם מעצם החוויה של המקום כרגע- עולים להר ומה רואים? רק חוסר. אפילו בית כנסת אין שם עדיין. אז מבינים או מוסברים שפעם היה פה בית מקדש, השראת שכינה, המקום העיקרי של החיבור לקב"ה, הלב שלנו, עמ"י היה עולה לפה שלוש רגלים בשנה, חוטאים היו מתכפרים פה, המון מצוות שאין היום הוא כאן.

יש הרבה מסורתיים שמבינים את זה מצויין כי אצלם הדת היא חוויתית יותר ורגשית. והם מרגישים שחסר משהו עיקרי ושהחיבור לה' כיום הוא יותר מדי מופשט ואישי.

 

 

אני מקווה מאוד ומתפלל שהצה"ד תתקדם עם זה מהר יותר ושגם יותר ויותר חרדים יצטרפו. 

קודם כל,קעלעברימבאר
הטענה לגבי הרבנות זה שפסיקות בית הדין הרבני הגדול בעניינים כלל ישראלים נחשבים מרא דאתדרא, כי מערכות המדינה בענייני דת הולכות לפי פסקים אלו בענייני הלכה, ולא משנה הזהות הפוליטית של חברי בית הדין הגדול (לא הרבנים הראשיים הם מרא דאתרא, אלא בית הדין הגדול).


דבר שני, הקשר שלנו עם ה בירושלים או מערת המכפלה לא פחות גדול, כי המקדש זה ש ה שוכן בישראל, וכדי להבין מה זה ישראל אז יש את מערת המכפלה עם 3 האבות ואת ירושלים עיר מלכות ישראל של דוד.   החלוקה לדתי וללאומי היא גלותית ולא שייכת בארץ ישראל.  המקדש הוא הכי לאומי שיש, לא במובן שהוא משמש לצרכים לאומיים מורלים צבאיים מדיניים וכו', אלא במובן שהאתוס הלאומי שלנו הוא עם ה , ולכן בסיס הלאומיות שלנו זה ש ה צריך לשכון בתוך האומה היהודית בארצה, ובתוך עיר הבירה שלה, במקדש שבה

הרבנות עצמה לא נראה לי כבר מגדירה את עצמה "מראנוגע, לא נוגע
דאתרא". ובפועל רוב השומרי התומ"צ לא קיבלו אותה כמרא דאתרא (כמה משומרי התומ"צ מחליטים האם לומר הלל ביום העצמאות לפי פסיקת הרבנות ולא לפי פסיקת הרב שלהם?)


כמובן. כתבתי רק מצד התפיסה של אנשים שלא גדלו על ההסתכלות הנכונה שתיארת. מצד האמת ברור שאין דבר כזה לאומי בלי דתי ודתי בלי לאומי כי אחד הם.

קישקוש מוחלט. אף אחד לא מקבל את הרבנות כמרא דאתרא.ימח שם עראפת
חוץ מזה שמרא דאתרא זה אדם ולא גוף הלכתי.


אם יש כמה קווניקים טיפשים שהחליטו לקבל את הרבנות כמרא דאתרא, זה לא מחייב אף אחד מלבדם.

לא אמרו שם שהם עוסקים בפועל, אלא שהם מחובריםנוגע, לא נוגע
גם רוב שומרי התומ"צ, שאכפת להם, בפועל לא עוסקים בזה
למה אתה מסיק שאכפת להם?ימח שם עראפת
הר הבית כן בריבונותינו המדינית,קעלעברימבאר
אבל בעניין הניהול האדמינסטרטיבי לצערינו לא
אני יודע. בעיניי זו לא נחשבת באמת ריבונותנוגע, לא נוגע
וככה גם אנשים רואים את זה
אז גם כל מוסדקעלעברימבאר
שההנהלה מנהלת אותו אז מדינת ישראל לא ריבונית בו?
זה לא אותו דבר. ובכל מקרה זה לא הענייןנוגע, לא נוגע
למה אם מלךקעלעברימבאר
בית דוד ייבנה את המקדש זה לא בעתה?
כי זה על הצד שהגאולה תהיה ניסיתנוגע, לא נוגע
בגלל שנהיה ראויים לזה. העליה לא"י והבניה יהיו מהירות וניסיות ומי שיעשה את זה הוא המשיח.


נכון שהרמב"ם לא אומר ככה, אבל זה מסתדר עם הירושלמי ועוד מקורות שמובאים שם. וגם לפי הרמב"ם ברור שאם אפשר יש חיוב לבנות את המקדש גם אם עוד אין מלך מבית דוד. וגם על זה אפשר לומר את מה שאמר הרמב"ם "וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו שדברים סתומין הן אצל הנביאים גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו אלא לפי הכרע הפסוקים ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו"

איפה ראינו בחזל שהמלך המשיח עושה ניסים?קעלעברימבאר
לא יודע אם יש מקור מוחלט שא"א לפרשו אחרתנוגע, לא נוגע

אבל ככה מסתבר מ"מהרה יבנה המקדש". אם המקדש יכול להיבנות מהר ממש , ואנחנו יודעים שהמשיח יגיע לפני כן, אז ברור שהוא זה שיעשה את הניסים.

וגם הרמב"ם לקראת סוף אגרת תחיית המתים כותב שהמשיח יעשה ניסים (בניגוד למשנה תורה. ובפשטות מבינים שלדעתו יש שתי אפשרויות).

אפשר לפרש שיהיו ניסים בלי קשר למשיח ויבנה המקדש עוד לפני המשיח, כמו שכתוב בירושלמי לעיל. אבל זה לא כ"כ משנה לעניינינו מה ההסבר הנכון, העקרון הוא זהה- בשביל המקדש לא צריכים לחכות למשיח.

"מהרה ייבנה המקדש"קעלעברימבאר

הכוונה שבדור כלשהו הוא ייבנה (וגם ללא נס זה יכול לקחת רק כמה שנים) וזה טעם הלכתי לשימור הלכות שקשורות למקדש, כדי שכשייבנה תוך כמה שנים, אז נהיה רגילים להלכות אלו מילדות, ולא נצטרך להתרגל אליהן שוב.

 


 

במיוחד שבימי התנאים עוד היתה מסורת מדוייקת על מקום המזבח, והיה אפשרי שבכל שנה הרומאים או מלכות אחרת שתכבוש את הארץ מידם יאשרו לבנות את המקדש (כמו שקרה פעם אחת אך התבטל באמצע) או שיקום מורד ויצליח למרוד ברומאים ולבנות את המקדש (כמו שקרה כמעט במרד בר כוכבא). 

 

ובאותה תקופה להקים מזבח לוקח יום אחד, וההלכה היא שמקריבים קרבנות גם ללא היכל

מפשט הסוגיא לגבי יין לכהנים בזה"ז משמע להיפךנוגע, לא נוגע

שמהרה יבנה הכוונה ממש עכשיו וכל הכהנים יהיו שתויים (ורבי מתיר כי הוא אומר שפשוט אין לחשוש לזה ולא שהוא חולק על העקרון).


גם מהסוגיא של יום הנף כולו אסור משמע שיש מציאות פתאומית של בנית המקדש בליל ט"ז או סמוך אליו (וככה גם רש"י מסביר בפשט שם).

אם נסביר את זה בכיוון שהעלית, צריך שינתן אישור ומיד יבנו את המזבח בתוך יום או פחות מכך (וצריך גם בגדי כהונה ואני לא יודע אם היו להם אז בגדים שמורים או שהיו צריכים לתפור הכל מהר). יכול להיות. אבל לגבי שתויי יין לא נראה לי שאפשר להסביר בכיוון הזה.

ממש לא.ימח שם עראפת

הכוונה ב"מהרה ייבנה המקדש" שבקרוב תינתן האפשרות לבנות.

לא שהוא ייבנה במהירות.

אבל עוד בטרם נבנה אפשר להתחיל להקריב קרבנות, ולכן צריכים כהנים שאינם שתויים שיוכלו לעבוד.

איפה הרמבםקעלעברימבאר

כותב שהמשיח יעשה ניסים באגרת? לזכרוני הוא מדבר על רוח הקודש, לא על ניסים.

וגם ניסים הכוונה למופתים קטנים כמו של נביא, הרמבם מעולם לא הזכיר שהמקדש ייבנה בנס. בכל מקרה טכנולוגיית הבנייה של היום זה כמעט כמו נס בהשוואה לפעם, כך שכיום אפשר לבנות מקדש רעוע תוך כמה ימים

לקראת הסוףנוגע, לא נוגע

אבל איכות עמידת המשיח ובאיזה מקום יראה בתחלה יראה בארץ ישראל כי בארץ ישראל תהיה תחלת הראותו שנאמר (מלאכי ג' א') "ופתאום יבא אל היכלו האדון אש אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא אמר ה' צבאות". אבל איכות עמידתו דע שלא תדע עמידתו קודם היותה עד שיאמר עליו שהוא בן פלוני וממשפחה פלונית אבל יעמוד איש שלא נודע קודם הראותו והאותות והמופתים שיראו על ידו הן הן הראיות על אמתת יחוסו שכן אמר הקדוש ברוך הוא כשספר לנו ענין זה (זכריה ו' י"ב) "הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח" ואמר ישעיהו כמו כן כשיראה מבלי שיודע לו אב ואם ומשפחה "ויעל כיונק לפניו וכשרש מארץ ציה" (ישעיה נ"ג ב') ואחר שיגלה בארץ הצבי ויקבץ כל ישראל לירושלים ולשאר ארצות אז תמשך האומה ותתפשט מזרח מערב עד שיגיעו לכם אל ארץ תימן וליושבים אחריכם שכן כתוב ע"י ישעיהו (ישעיה י"ח ב') "השולח בים צירים ובכלי גומא על פני מים לכו מלאכים קלים אל גוי ממשך ומורט אל עם נורא מן הוא והלאה גוי קו קו ומבוסה אשר בואו נהרים ארצו" "אל מקום שם ה' צבאות הר ציון". אבל כלל מעלותיו שיסופר בהם על ידי כל הנביאים משה רבינו תחלתם עד מלאכי שהוא סופם תוכל אתה ללקוט אותם מן הארבע ועשרים ספרים אבל המדה המיוחדת לו היא בשעה שיגלה יבהלו כל מלאכי ארץ משמעו ויפחדו ותבהל מלכותם ויתנכלו איך לעמוד כנגדו בחרב או בזולתה כלומר שלא יוכלו לטעון ולערער עליו ולא יוכלו להכחישו אלא יבהלו מן המופתים שיראו על ידו וישימו ידם לפיהם שכן אמר ישעיה בעת שספר שישמעו המלכים לו אמר (ישעיה נ"ב ט"ו) "עליו יקפצו מלכים פיהם כי אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו" ואמר שימית כל מי שירצה להמיתו בדברו ולא יוכל להמלט ולהנצל ממנו שכן אמר (ישעיה י"א ד') "והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע" אבל הסתלק החרום והמלחמה ממזרח שמש וממערבה אין זה בתחלת הגלותו אלא אחר מלחמת גוג ומגוג כמו שבאר יחזקאל עליו השלום ואיני רואה שזה שעמד בארצכם יש בו מכל אלו.


לא אמרתי שלפי הרמב"ם המקדש יבנה בניסים, רק עניתי לשאלתך הקודמת שיש מקור ברמב"ם לזה שהמשיח יעשה ניסים, בניגוד לדבריו במשנה תורה.

נזכרתי במשפט של אצ"ג "השולט בהר שולט בארץ"נוגע, לא נוגע

וקצת גיגלתי והגעתי למאמר קצר, שנכתב מיד אחרי שומר החומות. המאמר צדק לחלוטין לצערנו

השולט בהר, שולט בארץ - ישראל מחר

נשמע שהמקדש לשיטתו זה רק לכלי לירושתקעלעברימבאר
הארץ. בעייתי מאוד
לא יודע אם זו דעתונוגע, לא נוגע
הבאתי אותו בשביל העקרון, שהשליטה בהר הבית למעשה חשובה מאוד וקריטית
ראיון עם הרב ישראל אריאלנוגע, לא נוגעאחרונה
עצה של מאמנת - טובה או לא?איזו

נפגש עם בחורה מעולה תקופה ממושכת, מאוד מתאים מבחינת כימיה, סגנון, ערכים משותפים, נתונים טכניים. מאוד אוהב אותה. יש לי רק משהו שמציק לי: לא מרגיש שאני נמשך אליה מספיק. היא אמנם מוצאת חן בעיני, אבל בראש שלי דמיינתי את אשתי עם שיער חלק ולא כמו שלה. זה מרגיש לי נושא כל כך מטומטם ולא מהותי, אבל מנסיון עם אחרות, זה בדרך כלל מה שיותר מדליק אותי.

דיברתי עם מאמנת לחתונה על הבעיה הזו. היא אמרה שאם הבחורה סה"כ די מוצאת חן בעיני ויש פרט מסויים בחיצוניות שמפריע, אפשר לבקש/להציע לה בעדינות (לא לדרוש!) שאולי תעשה החלקה כי זה יגביר לי את המשיכה מ7 ל10. היא הציעה שאפילו נבוא שנינו אליה לייעוץ והיא תתווך לה את הנושא הזה.

אמרתי לה שבעיניי זה נשמע מאוד רע, וייתכן מאוד שהבחורה תיפגע. מבחינתי אני צריך לקבל ולהימשך לבחורה כמו שהיא עכשו, ללא מניפולציות שאני מבקש ממנה לעשות על עצמה. לא יודע, נשמע לי רעיון חצוף. המאמנת אמרה שבנים אחרים כבר עשו את זה והבחורה לא נפגעה ודווקא שיתפה פעולה.

מה אתם, ובעיקר אתן, אומרים?

עכשיו זה השיער, ואח"כ דברים גופניים אחריםזמירות

כנראה שאין לזה סוף. בפרט לאור העובדה שלהריונות, לידות והנקות יש השלכות דרמטיות על גוף האישה, ולא לטובה

אז מה יהיה אז שהגוף ישתנה?

כאן החלקה כבר לא תהווה פתרון קסם.

ומהצד הנגדי - מה אתה יודע עליה, איך היא נמשכת אליך ואולי גם לה יש דברים שמפריעים לה?

אני ממליץ להסתכל על המהות ולא על החיצוניות. נשמע שיש בינכם הרבה התאמה.

ממש לא!הפי

לא עושים דברים כאלה בעיניי...

גם סורי, אבל קצת קשה לי עם המשפט שנרשמת דמיינתי את אשתי עם שיער חלק, בסוף עומדת מולך בחורה אמיתית, עם המראה שלה ועם מה שגורם לה להרגיש יפה ונוח.

למשל לי יש שיער גולש ואני כל הזמן עושה בייביליס אז הוא נראה גלי. מעולם לא חשבתי מה ימשוך את הבחור או מה הבחור רוצה , אלא מתי אני מרגישה יותר בנוח ויותר יפה בעיני עצמי? כי שם קורה הקסם שאני מרגישה יפה .

ברור שמותר לך לאהוב שיער חלק. פשוט בעיניי הדרך היא לדבר על הטעם שלך, ולא להגיד לה מה לעשות עם השיער שלה.

נגיד אם אתם מדברים על האחיינים שלך, אפשר להגיד: "וואי, אחיינית שלי חמסה, מושלמת. יש לה שיער חלק וזה כל כך נסיכותי בעיניי, אני ממש אוהב..

הבינה את הרמז מעולה. לא הבינה? הייתי משחררת.

או אולי אם היא בעצמה מדברת על השיער שלה, אפשר להגיד בעדינות "נראה לי שגם חלק יהיה לך וואו."

מעבר לזה, אני אישית לא הייתי אומרת.

ואגב, איזה שיער יש לה ממש מתולתל או גלי?

כי אם הוא ממש מתולתל, לבקש מבחורה שיש לה תלתלים בכל השיער לעשות החלקה זה גם לא כזה פשוט.

וחוץ מזה, החלקה לא בהכרח נראית כמו שיער חלק טבעי. אחותי עשתה החלקה כי היא רצתה שיער כמו שלי, ויצא לה שונה. למרות שעוד אצלה אין לה מתולתל,עכשיו היא ממש מתבאסת, ואני דווקא אמרתי לה מראש שיש לה שיער מושלם ושלא תיגע בו.

לא יודעת, משהו בכל השרשור הזה קצת צורם לי.

יש שירשור שלא צורם לך?נקדימון

מכל התגובה וזה מה שמפריע לךהפי

יפה

רק כי נראה שזה חוזר על עצמו לא מעטנקדימון

משהו בכל הניסוח שלך צורם לי.

לגבי יתר התגובה שלך אין עמדה ברורה. אם חשוב לך, אנסה לזכור לחזור להגיב גם על זה כשזה יתגבש אצלי.

א. אני בתהפי

ב.התשובה שלי היתה מכבדת מאוד אשמח אם תענה לגופו של תגובה ולא ניתוח אופי .

חבל מאוד שמתגובה כל-כך מכבדת זה מה שהוצאת .

אגיד לך שאף פעם לא אהבתי את התגובות שלך , האם אמרתי לך את זה? לא

אבל אתה מרשה לעצמך אז החזרתי איך זה מרגיש לך ?

לא חושבת שצריך מאמנת חתונה לזהלאחדשה

בד"כ נשים רוצות אוהבות לשמח את הבעל, בוודאי במשהו שכ"כ פשוט ליישום

אל תתלה בזה את הזוגיות.

אם הנושא יעלה מתישהו באלגנטיות אתה יכול לציין את העדפתך יחד עם המון מילות חיבה ומחמאות למצב הנוכחי בלי קשר.

ובשבילך- תחזק את הידיעה שנשים משתנות ככ אחרי חתונה ובייחוד אחרי לידות, כדאי מאוד למצוא חן, משיכה ורגשות חזקים מבלי קשר לפרטים טכניים חיצוניים.

שוב את איזה כיף לנוהפי

חמודה, שכחת פרט קטן זה לא בעלה. זה בחור שהיא יוצאת איתו. היא אמורה להתחיל לשנות את המראה שלה ואת השיער שלה כדי להתאים להעדפה שלו עוד לפני שבכלל נבנה כאן קשר מחייב?

מי אמר שהוא יאהב את התוצאה? ואולי זה גם לא יספק אותו או חלילה הוא יחשוב שזה מכוער

מותר לו להעדיף שיער חלק. הכול טוב. אבל העדפה שלו לא הופכת לחובת ביצוע שלה.

אם הוא בוחר ללכת על זה צריך לעשות את זה ברגישות . ולא מה הבעיה ?

את מתנסחת בצורה פוגענית ולא מכבדת בכלל!לאחדשה

לא יודעת מה יש לך נגדי באופן אישי, זה לא מתאים. אם אני רושמת תגובות כאלה מזעזעות בעינייך את מוזמנת לפנות למנהלי הפורום לדווח עליי

את מתעקשת להוציא את דבריי מהקשרם ולפרש אותם בצורה מעוותת וכעוסה, לא ברור לי למה.

אם בחורה הייתה רושמת שמפריע לה סגנון הלבוש של הבחור שאיתו היא יוצאת, מה היו עונים לה?

מוכנה להתערב שרוב התגובות היו בסגנון- את תקני לו את הבגדים וזה משתנה ישר ולא צריך להדאיג אותך. למה? במה זה שונה?

לא דחפתי אותו להכריח אותה

לא שכנעתי שהוא צריך לשנות אותה

ציינתי עובדה פשוטה. נשים אוהבות לפרגן לבעל שלהן במראה חיצוני במה שיוצא חן בעיניו. הוא לא רוצה שהיא תעשה ניתוח קיצור קיבה ולא ביקש ממנה עדשות צבע ולא ניתוח אף, תנשמי.

אני?הפי

כי את רשמת הרגע בשרשור אחר :

"נשמע שטרם התחתנת. איך את יכולה לחוות דעה בנושא מערכת יחסים בנישואין אם את עוד לא שם"

כמה רוך ועדינות יש בך מדהים

מה פוגע פה?לאחדשה

זה כנראה עניין שמורכבת לך מולו וזה מובן,

את לא עונה על שום דבר ענייני רק נפגעת אישית משום דבר פוגע

ואו זה שיאהפי

טוב, אז בואי נוריד את הרגש ונדבר עובדות. אני יכולה לעשות את זה מצוין.

את רשמת:

"נשמע שטרם התחתנת. איך את יכולה לחוות דעה בנושא מערכת יחסים בנישואין אם את עוד לא שם?"

את רשמת:

"אני עומדת מאחורי הדברים שלי. זה פשוט ולא חייב להיות מעוגן בשום דבר, מציאות שרואים."

את רשמת:

"האם מי שמתחתן מאוחר מגיע בצורה פחות נתונה לשינויים והתפשרות? חד משמעית כן,"

מי שמתחתן מאוחר מסגל לעצמו אופי מסויים .

כמו בצק קשה!

את רשמת:

"מעורר תהייה למה בחרת להתייחס לזה כעלבון אישי שמזעזע אותך עד כדי כך?"

את רשמת:

"זה כנראה עניין שמורכב לך מולו וזה מובן."

את רשמת:

"את לא עונה על שום דבר ענייני רק נפגעת אישית משום דבר פוגע."

את רשמת:

"בחרת להשפיל ולהכפיש אותי קבל עם ופורום בצורה לא מכובדת ולא ראויה."

את רשמת:

"התגובה שלך מעידה בעד עצמה."

את רשמת:

"בריאות איתנה וכל הישועות."

כל זה את רשמת

אז איפה בדיוק האחריות שאת דורשת ממני? את עומדת מאחורי הדברים שלך כל עוד לא מעמתים אותך איתם.

ברגע שמעירים לך עליהם, הדיון עובר לרווקות שלי, ל"מורכבות" שלי ולכמה אני כביכול פגעתי בך.

אני לא דורשת ממך להסכים איתי. אני כן מצפה שאם את בוחרת לכתוב דברים נחרצים על ציבור שלם, תעמדי גם מול ביקורת נחרצת עליהם בלי להפוך את מי שביקרה אותך לבעיה.

בריאות 🙏🏻לאחדשה

יקרההפי

יקרה, את כתבת על רווקים בגיל מאוחר שיש להם "אופי קשה"

בתגובה עברת אליי אישית: "נשמע שטרם התחתנת, איך את יכולה לחוות דעה בנושא מערכת יחסים בנישואין אם את עוד לא שם?", אחר כך כתבת "זה כנראה עניין שמורכב לך מולו", וכשעניתי לדברייך טענת שאני "משפילה ומכפישה" אותך ודרשת ממני לקחת אחריות. כשהצבתי מולך את הציטוטים שלך וביקשתי ממך את אותה האחריות בדיוק, התשובה שלך הייתה "בריאות".

מאחלת שיחד עם כל הישועות שאיחלת לי תגיע גם היכולת להתבונן במילים של עצמך ולקחת עליהן אחריות

אני מסכימה איתך לגמרייעל מהדרום

לק"י

(אבל המילה "חמודה" בהתחלה יוצרת רושם מזלזל).

לא כל הנשים ירצו לעשות את זהיעל מהדרום

לק"י

אז אי אפשר לבנות על זה.

כך שאם זה בנפשו, אז זה בעיה להתחתן ככה.

לא אמרתי שאפשר לבנות על זה.לאחדשה

אמרתי שרוב הנשים שמחות לשמח את הבעל שלהן בדברים שלא דורשים שינוי מהותי דרסטי (סקופ מטורף- תהיינה נשים שתשמחנה לבצע גם צעדים קיצוניים. לא על זה דיברתי .)

בכל אופן זה לא משהו להוריד שידוך עם חיבור טוב לדעתי.

זה כמו שהיא לא תדע לבשל והוא אוהב את האוכל של אמא שלו-

סיכוי גבוה שאחרי החתונה היא תשמח ללמוד חמותה על מנת לשמח את בעלה.

לא יודעת. לא בדקתי את הנושאיעל מהדרום

לק"י

ולא התכוונתי לסתור אותך לגמרי.

אני אישית לא מוכנה לעשות דברים שהם לא לטעמי גם בשביל הבעל. לכן אני חושבת שאם זה קריטי לו, אז זה בעיה.

ולגבי האוכל- אני בכלל לא בטוחה שאת צודקת. זה תלוי בקשר עם החמות, שלא אצל כולן כזה זורם.

וזה גם ממש שונה משינוי אישי אצלה.

עזביהפי

אין עם מי לדבר

פשוט לאצדיק יסוד עלום

לכל הגברים יש פנטזיות ולכל הנשים יש יתרונות וחסרונות. אם אתה לא נהנה איתה וכשאתה מסתכל עליה אתה לא שמח אז אחד משניים:

  1. תיפרד וכשתסביר לה את הסיבה שלך לפרידה אתה תרגיש מהתגובה שלה עד כמה קטנוני הרצון להיפרד

  2. תתאמץ להביט למהות, לכמה שהיא טובה מיוחדת ומעניינת בעיניך

בשום פנים ואופן אל תקווה לשנות אותה. זו פנטזיה שהולכת איתך, והיא אמנם קשורה עמוק בלב אבל היא רק פנטזיה. אם היא בחורה טובה ובגלל מבנה השיער אתה לא מעוניין בה זה פספוס מטורף.

ההצעה שלה מטופשת לחלוטיןיעל מהדרום

נראה לי שאתה תקוע על פנטזיה מסויימתadvfb

עבודה על כוח הדמיון יכולה לשחרר את זה.

כדי שזה ישתחרר צריך אורך רוח ולא להיות אובסיסבי לזה.

לא להכחיש וגם לא לתעסק כל הזמן בזה.

תנסה לראות את היופי באיך שהיא נראת עכשיו? אתה רואה יופי בזה? אם כן - זה מעולה. תתמקד בו

והערה על אסתתיקה יכולה להתאים אולי בשלב האירוסין ובנישואין, וגם זה ברגישות רבה ושיש תיאום מעולה בין בני הזוג.

אני לא מבינה איך המאמנת אמרה את זהמישהי719

בתור מתולתלת אם מישהו היה אומר לי לעשות החלקה הייתי נפגעת ממש..

הייתי אומרת בשבילך שתנסה להתמקד בדברים היפים והטובים שלה חיצונית ופנימית, תחשוב שאתה לא רוצה לוותר עליה..

ואם ממש קשה לך עם המראה אז תחשוב אם אתה רוצה להמשיך כי אישה רוצה להיות יפה בעיני בעלה..

מזכיר ליקל"ת

שכשיצאתי עם בעלי (בשלב מתקדם) הוא שיתף אותי בשיחה פתוחה עם המון רגישות גם בדברים חיצוניים שיותר מושכים אותו כגון שיער ארוך, ללא שיער בידיים. אני זוכרת שכן מעט הובכתי מפתיחת הנושא מצידו אבל דווקא ראיתי באור מאד חיובי את הפתיחות. זה היה בשלב מתקדם שכבר נוצרו רגשות אז באמת כשרוצים מישהוא מוכנים לעשות בשבילו דברים ובאמת לפני החתונה בזכותו התחלתי להוריד שערות בידיים. חשוב לציין שכמובן הוא לא כפה שום דבר וזה גם לא היה תנאי מצידו, הוא נמשך אלי גם אילולא זה, אבל כן זה "יותר עושה לו את זה".

אז שאלה איפה עומד ה"שיער החלק" אצלך..

לדעתי זה לא משהו שמתאים לבקש בשלב כזה.אנימה

קודם כל הגיוני מאוד שהיא לא תסכים לשינוי משמעותי כזה, וזה מאוד ישבור את האמון איך שמציגים את זה כנדרש למשיכה.

וגם במקרה שהיא כן תסכים כי היא רוצה למצוא חן בעינייך, החלקה זה לא שינוי חד פעמי. צריך לתחזק את זה כל הזמן כשהשיער צומח. זה כסף, זמן, חומרים מיוחדים.

גם אם מלכתחילה היא תסכים, סביר מאוד שהיא לא באמת תשמור על זה במהלך השנים בין הריונות, ילדים ושאר העיסוקים ואז אתה חוזר למצב שבו אתה נמצא עכשיו.

אי אפשר שהקשר והמשיכה יהיו מבוססים על זה, אולי אחרי שמתארסים או מתחתנים אפשר להעלות את זה.

לא יודע מה כן, אבל מה שלאנוגע, לא נוגע

זה שלא שוברים שידוך מתאים על תלתלים.

לדעתי זה מסוג הבעיות שבדיעבד צוחקים עליהן.

אבל זה לא שהקושי שלך לא לגיטימי או לא מובן.

אני מאמין שעם שיח נכון אפשר לסדר את זה.

ויכול להיות שאם היא תבוא רק לערב אחד עם שיער חלק, ואתה תראה אותה ככה אתה פחות תתחבר ותעריך יותר את השיער הנוכחי או לחילופין זה שראית אותה פעם אחת ככה "ירגיע" אותך.

וחוץ מזה, אם יש לך משיכה ברמה סבבה גם עכשיו, מה הבעיה?

לא חייב לקבל מאה בכל המקצועות, תמיד תהיה איזו ספרות (תרתי משמע) שתדפוק אותך

אם היא לא האשה הכי שווה בעיניךשבורת,לב

הכי שווה ויקרה וחשובה,

עם כל הכאב- תפרדו.

אל תשחק משחקים, אל תעמיד פנים.

לאף אשה לא מגיע להרגיש שהיא לא יפה ומושכת בעיני האיש שלה.

עצת אחיתופלנפש חיה.

גרוע ממשמבולבלת מאדדדד

מה זה מאמנת בכלל? מה היא למדה בשביל להיות מאמנת? מה היא מבינה בכלל? איזו הכשרה יש לה?

כל הכבוד לך שהלכת להתייעץ, אבל העצה שלה שתגיד את זה לבחורה, גרועה, והעצה שתבוא איתה והיא תתווך לה את זה- מחרידה.

אתה לא בהכרח חייב להימשך לבחורה כמו שהיא, אבל לא שייך להגיד לה על זה. גם לא פייר לתת לה הרגשה שהיא לא יפה מספיק. אפשר כמו שהפי אמרה, אם כבר מדברים על זה, להגיד למה האופציה השניה (חלק) מיוחדת בעיניך, לא להגיד שהנוכחית (שיער מתולתל) פחות טובה.

וזה מעבר למה שאמרו על לתחזק וכל זה. וגם יכול להיות שהיא ניסתה ולא אהבה חלק. אין לך מושג.

אבל וואי, כמה שאני שונאת את כל הקטע הזה של מטפלות שלא ברור מה ההכשרה שהן עברו.

ועוד משהו- מרגיש לי שאם המשיכה שלך כרגע היא 7 וזה יעלה ל10 עם שיער חלק- מדובר או בפנטזיה שאתה מרגיש שחייב לממש ואז תוותר על הבחורה, או שיש שם עוד משהו חוץ מהשיער. כי זה פער הזוי בעיניי.

הבקשה לא נשמעת לי לענייןנעמי28אחרונה

בטח כשאתם לא נשואים.

משיכה היא מכלול שלם של דברים שביניהם יש גם אלמנט של נראות חיצונית.

משיכה כל כך ספציפית לסוג שיער קצת תמוהה בעיניי

אולי זה קשור לדברים שנחשפת אליהם

או לקיבעון מסוים

זה מופיע אצלך בעוד תחומים בחיים?

חוץ מזה ששיער של אישה זה הכוח שלה, אני לא רואה את עצמי מוותרת על משהו בנראות בשביל בעלי, בטח לא כתנאי למשיכה שלו, זה מעליב נורא ואפילו מוחק חלק באישיות, כאילו שהיא לא מספיקה במצב הטבעי שלה.

בטח ובטח כשזה בשלב הדייטים.

ויש הבדל בין משהו שדוחה אותך לבין משהו שמושך אותך יותר.

למשיכה על סמך גוף בלבד אין סוף, מה הצעד הבא, שולחן ניתוחים?

"מי סופר אותך?!" - היכולת לראות הזולת בדייטיםadvfb

זה נושא שמעסיק אותי, מן הסתם הרבה דברים שכתבתי בפורום קשורים לזה ולהרבה פעמים אני לוקח את השיח למקום הזה.

אשתף מקרה שקרה לי ממש עכשיו.

יצאתי השבוע עם בחורה לדייט. בחורה שפעם התכתבנו דיברנו ובסוף ביטלה לי את הדייט.

הבנתי בשלב מסויים שהיא לא חושבת שמתאים והמשכתי הלאה.

קרה מה שקרה ואחרי שנה בערך, היא שלחה לי הודעה שהיא מעוניינת כעת לצאת איתי. מעולה, אני אישרתי ואכן נפגשנו.

פגישה סה"כ סטנדרטית. לא קרה שם משהו מיוחד במחינתי, לא טוב ולא לרע.

בשיחה הטלפונית אחרי הפגישה סיכמנו שאנחנו ממשיכים, קבענו שעה וסיכמתי איתה שאשלח לה מקום.

אממה, יום אחרי שולחת לי הודעה ושואלת אותי אם אני יכול לדבר, דיברנו וכמובן היא רוצה לחתוך לפני שנפגשנו.

עד כאן - הכל טוב. אני מבין.

גם לי היו מקרים שביטלתי פגישות שקבעתי ועשו לי את זה בעבר - האם זה נעים? לא. אבל עם התנצלות כנה זה בהחלט יכול להקבל.

בסוף ללב שלנו אין איזה נוסחת קסם ובנאדם יכול להתלבט ובסוף להתחרט. טבעי לגמרי. וזה גם מה שאמרתי לה קודם כל - אני מבין אותך. אני רואה אותך והצרכים שלך.

אממה, שיתפתי אותה בשיחת הטלפון אחרי הדייט שהרגשתי שבשיחה שבה קבענו להפגש איתי, הרגשתי משהו מוזר, הרגשתי שהיא לא איתי, הרגשתי שהיא היתה "חצי קלאצ'".

שיתפתי אותה את התחושה הלא נעימה הזאת, כי סמכתי עליה שאם נפגעתי היא יכולה להכיל את הפגיעה. הרגשתי שלא נכון להשאר עם התחושה הלא נעימה לבד.

ואז היא ענתה לי בצורה נונשלאנטיט - "כן, אני עכשיו בעוד הרבה דברים בחיים חצי קלאצ'". ברגע שהיא אמרה את זה, נפגעתי.

סליחה, כרגע באת להתנצל בפני, ועכשיו את מנסה להצדיק את ההתנהגות שלך? לא, כרגע זה המקום של הפגיעה שלי לקבל מקום. תני לה את המקום הזה בצורה מכובדת.

זה ממש לא נעים לבנאדם לשמוע הצדקה לכך שמתייחסים לשיחת טלפון איתו ב"חצי קלאצ'" ובעצם מתייחסים אליו בצורה של "חצי קלאצ'".

אהה זה אני "מהעוד דברים האלה" בחיים שאת מתייחסת אליהם ב"חצי קלאצ'".

אם את מבקשת סליחה, תבקשי סליחה בצורה אמיתית, בלי "אבל".

בקשת סליחה פירושה לקיחת אחריות, לא הצדקת החולשה שפגעה.

מממ וכל העניין הזה פותח לי פתח לתהיה כללית.

מאמין שיש משהו מאוד "לא אנושי" בתפיסה הנפוצה ביחס לדייטים.

אתאר את זה במשל ששמעתי פעם מהרב אייל ורד ביחס לנסיעה בכביש.

בכביש אנחנו לא רואים אנשים, אנחנו רואים רכבים.

אנחנו רואים המון קופסאות על גלגלים שמונעות מאיתנו להגיע ליעד שלנו.

ולכן הרבה פעמים אנשים מתעצבנים בכביש בקלות יותר.

אנשים יותר נוטים לצפור בחזקה, למרות שבחיים שמחוץ לכביש - אנשים היו הרבה יותר סבלניים.

ככה, גם בדייטים -

לצערנו, יוצאים עם המון אנשים שבסוף הם לא הזיווג שלהם וגם עם רובם לא מגיעים לרמת היכרות יותר מדי גבוהה.

לכן, טבעי שיש שחיקה ביחס לאדם שמולנו בדייט.

אממה, לראות אדם בתור פוטנציאל לבן זוג בלבד, זה מצמצם את מי שהוא.

הוא קודם כל אדם, עצמאי, בעל רצונות שונים ועולם פנימי אישי.

לכן, מבחינה אידיאלית צריך להתייחס לכל אדם כעולם ומלואו.

וכן, גם לפקיד בסניף הבנק, וגם לקופאית בסופרמרקט.

אדם הוא קודם כל אדם. זכאי לכבודו כאדם.

כמובן, היחס שלי לפקיד ולקופאית הוא יחס מאוד ענייני וממוקד, אבל צריך להיות גם יחס אנושי המתלווה לכך.

עכשיו, הבחורה שיצאתי איתה עכשיו, היא בחורה סופר איכותית ועם לב טוב שהלוואי עלי.

בהחלט אם היה לי רעיון להציע בחור בשבילה הייתי מציע לה בשמחה.

והיא בעצמה אמרה לי "כן, לא היה לי כוח להסתיר את זה (שהיא חצי קלאצ' בשיחה)" ואמרתי לה "לא צריך שתסתירי" והיא ענתה "כן, אני גם חושבת".

אני לא מצפה שתתנהגי בצורה לא אוטנתית. אני מצפה ממך שתראי אותי ומתי שאת מדברת איתי תביאי את עצמך. איך את היית מצפה שמישהו איתך "חצי קלאצ'"?

ואם את לא רוצה להביא את עצמך, תחתכי, אין לזה סיכוי ממילא.

מה דעתכם?

הציפיות שלי ראליות?

אולי אני נפגע סתם?

הגיוני לבקש ולצפות ליחס אנושי בדייטים ולהתאכזב מתי שהוא לא מגיע?

100% צודק!!ברוקולי

תודה רבה!advfb

קיבלת שיעור מצויין לחיים - לא לצפות מהסביבהראומה1
עבר עריכה על ידי ראומה1 בתאריך כ"א באלול תשפ"ו 12:21

שתדע להבין, להכיל, לקבל, וכו' אותך!

באחריותך ליידע, להסביר, לתווך את עולמך הפנימי כלפיי חוץ.

ובעניין שלה ובכן זו היא כרגע וזה הטוב שהיא מביאה, אתה כאן כדי לבחון אם יש פוטנציאל בבסיס שיתאים לך. זו מי שהיא לפחות כרגע.

לוקח הרבה זמן לשנות דפוס התנהגות אבל אופי נשאר.

נכון שבעבודה זוגית משותפת יתכן ויעשו תזוזות קלות כדי לבוא יותר לקראת הצד השני אבל לפעמים יש נפילות, יש הליכה אחורה, שתיים קדימה ולכן עיקר העבודה היא פנימית על עצמך.

מי שלא מאמין בסביבה - גם לא מצפה ממנה.advfb

בודאי שיש ציפייה ביחס לסביבה. וכן, אני גם מצפה להכלה מסויימת.

נניח, סביבת עבודה, יש ציפייה שהיא תהיה נעימה וכו'.

וכן, אני שמח ששיתפתי אותה בכאב שלי ונתתי לה את ההזמנות להכיל את הכאב הזה.

זה שהיא היא לא לקחה את ההזדמנות הזאת בתי ידיים - זה עניין שלה עם עצמה.

אני יודע שעשיתי את שלי, ולא בחרתי להשאר לבד עם הכאב.

באמת חשוב מאוד לתווך את העולם הפנימי לסביבה ובהחלט זה משהו שמורגש בסיפור הנ"ל.

לא ציפיתי לרגע שנתחיל לעשות עבודה זוגית.

כן ציפיתי שאם היא מדברת איתי, אז היא תהיה איתי. ואם היא פגעה בי שתבקש סליחה, ואם היא מבקשת סליחה אז שתבקש סליחה בכנות ולא רק כדי להרגיש טוב עם עצמך.

מאמין בה, וברגע שהבנתי שלא יצא מזה משהו וסתם התבחבשנו, אז באמת חתכתי את השיחה והבאתי לסיומה.

אני מסכים שהקשר צריך להיות אותנטי ואמיתייהודי שואף לטוב

אבל אני לא חושב שנכון להציף באופן יזום קשיים בשלב מוקדם כ"כ. מה אתה מתרפס בפני כל אחת שהרגע פגשת? שמור כל המקום שלך קצת. זו לא גאווה. זו הערכה עצמית מבורכת. זו שמירה על עצמך.

מבין אותך (נראה לי. לפחות מתיימר). אבל יש בני אדם (גברים ונשים) שיהיה להם קושי להכיל פתיחות כזו, קצת התרפסות, בשלב ככ מוקדם. כאילו, 'למה אתה אומר לי את זה? מה אני בשבילך?, וזה מרתיע ומבלבל, ומובן שזה יכול גם להביא לתגובה לא נעימה או חסרת טאקט.

על עצם זה שהיא לא לגמרי איתך, זה מאד מתסכל. נסה לחשוב. האם היא ידעה מראש שהיא תהיה ככה או שהיא תכננה להצליח להתרכז בפגישה ופשוט לא הצליחה? היית מעדיף שבאמצע דייט היא תגיד לך 'שמע, אני לא מרוכזת, נמשיך מחר בטלפון'? נשמע לי שהיא ניסתה לכבד ופשוט לא הצליחה.

וכן. היא מתנסחת ממש גרוע.

זה לא בושה לכאוב.advfb

להיפך, נותן לה הזדמנות להחזיר לה את הכבוד שלה.

וזה לא היה זה. היא לא היתה מבולבלת בגלל הפתיחות, היא התחילה לכעוס עלי בגלל שאני מבקר אותה.

ממש לא אכפת לי אם היא שלי או לא.

אכפת לי שיתייחסו אלי כמו לבנאדם.

ואם אני מאמין שהיא אדם טוב, אני גם יגיד שכואב לי. זה לא בושה.

אני מבין את שניכםנקדימון
עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך כ"א באלול תשפ"ו 18:34

אני לא חושב שיש כאן ממש דבר "נכון" או "לא נכון".

זה נשמע שהמצב שלה בכללי עכשיו הוא בעייתי וזה דבר שאף פעם לא קל להודות בו. עצם זה שהיא בכלל "חשפה" את זה הוא דבר שיש מי שיראה בו מעשה גבורה מבחינה נפשית. זה כמו לבקש סליחה אבל בלי להשתמש במילה עצמה.

מצד שני אני בהחלט גם מבין אותך כי אחרי הכל אנחנו מדברים באנשים מבוגרים שצריכים לדעת להתאים את עצמם לסיטואציות מקובלות.

איזו גבורה?advfb

היא ניצלה מדייט ממני. לכן היא העדיפה לחסוך לעצמה דייט שלם מאשר שיחת אי נעימות.

יכול להיות מאוד שהיא צדקה ביחס לכך. אבל מה הקשר לגבורה?

לה לא נעים בגלל שהיא חזלשה אותי פעמיים. תחושה מאוד בריאה ריגשית. בעניין הזה אני לגמרי מפרגן לה. זאת תחושה בריאה לחלוטין.

אממה חוסר נעימות זאת תחושה *אישית*, כאשר אדם חש חוסר נעימות ומתייחס לכך, הוא לא בהכרח מתייחס גם לזולת. להיפך הרבה פעמים הוא נשאר בחוסר הנעימות האישית שלו ולא מתייחס להשלכות של הזולת ביחס לדיבור או למעשים שלו.

בעיני, יש כאן "נכון" ו"לא נכון".

מתי שבנאדם בוחר להתנצל הוא לא צריך להצדיק את עצמו.

ואם ההתנצלות היא "פורמלית" בלבד, שלא יתנצל בכלל.

לא אמרתי שאני מצדיקנקדימון

אלא שאני מבין.

התכוונתי לגמרי למה שכתבתי: "אחרי הכל אנחנו מדברים באנשים מבוגרים שצריכים לדעת להתאים את עצמם לסיטואציות מקובלות."

אך בהחלט ייתכן שגם לא הבנתי את הסיטואציה שתיארת.

לא טענתי שאתה מצדיקadvfb

רק לא הבנתי מה הגבורה שהיתה לה.

אדרבה, אם יאורו עיני, מודה שאתבייש בכך, אבל אשמח לזהות עוד נקודה טובה שלא ראיתי.

תראהנקדימון

היא יכלה למצוא תירוץ אחר לנפנף או פשוט להשאיר את זה סתום (זה לא אתה זה אני, אבל ברור שהסאבטקסט הוא שזה אתה), אבל הודתה בפועל שכל החיים שלה עכשיו זה "חצי קלאצ'" וזה למעשה אומר דבר רע עליה (לפחות באופן זמני). הרי זה אומר שהיא בזבזה לך את הזמן, בזבזה לך כוחות, בזבזה לך תקווה וכו'. לכן אמרתי שזה כמו לומר סליחה אבל בלי להשתמש במילה עצמה - כי בפועל מה שהיא אמרה, לכאורה, זה שאתה לגמרי צודק.

מה שקרה אחר כך זה שהיא כנראה נכנסה למגננה בעקבות החשיפה הזו.

יכול להיות שאני קצת מחלטר כאן פסיכולוגיה בגרוש, ולכן אני אומר את זה בזהירות, ומבקש להדגיש את זה. אני לא יודע מה הייתי מרגיש בעצמי אם הייתי בנעליים שלך.

אני רק מנסה להציע מבט של "מה שרואים משם לא רואים מכאן".

זה ממש לא פסיכולוגיה בגרושadvfb

אבל זה גם לא הסיפור.

אני מעריך אותה בתור בנאדם והיא ממש לא חרטטנית.

הבעיה שלי זה לא שהיא בזבזה לי כוחות.

ההערה שאמרתי לה היתה מאוד נקודתית - בשיחת טלפון אחרי הפגישה הרגשתי שהיא לא היתה איתי.

ושוב, היא אמרה שזה בסדר גמור מבחינתה. ויודע מה, אולי קצת קטנוני, אבל הייתי מצפה לטיפה יותר אמפתיה למי שבאה בעמדה לבקש סליחה.

אתה צודק לגמריהפי

יש נשים שממש קשה להן לקחת אחריות. הן מערבבות בין מה שהן מרגישות לבין מה שקרה בפועל, ולכן כל ביקורת מרגישה להן כמו התקפה. זה לא בהכרח מגיע מרוע, אלא הרבה פעמים מבלבול, מחוסר בגרות ומקושי להסתכל על עצמן מבחוץ..

היתה צריכה להתחיל עם אני ממש מצטערת אתה צודק זה לא בסדר

ואז להסביר מה הוביל אותה לזה

אולי תתנחם בזה שהיא בתקופה לא פשוטה וזה לא אישי אליך בכלל.

ראשית, זה ממש לא נעיםארץ השוקולד

ולגבי התוכן, אנסה לסדר את המחשבות שלי כי עולים מחשבות על זה

בקצרה:ארץ השוקולד

לדעתי, היא ניסתה להתנצל ולומר שזה לא אישי מולך אלא שהיא מתקשה כעת לעשות דברים.

עם זאת, היה ראוי שאם זה המצב אצלה שלא תתחיל לצאת עם אנשים כי אין לה את הפניות הנפשית להשקיע בבן אדם.

לא מסכימה איתךהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך כ"א באלול תשפ"ו 16:52

הפוך ..היא ניסתה להגיד שהיא לא בסדר=

כן, אני לא מאה, אני חצי קלאץ' ובגלל זה יצא ככה. כלומר שומע אני ממש לא במיטבי עוברים עליי הרבה דברים.

תראה, יכולת גם להגיד לה בחצי הומור את יכולה גם לקחת קצת אחריות, זה בסדר (:

לפעמים זו הבעיה, שגברים אומרים כן כן נכון את צודקת, כשבפועל הם בכלל לא מרגישים ככה. בעיניי עדיף להגיד בעדינות את מה שאתה באמת חושב מאשר להסכים רק כדי להכיל ולצאת גבר נעים.

ואגב, אני מראש לא הייתי מכילה הכול.

בחור ביטל לי דייט אחרי שבפעם הראשונה הוא כבר דחה. הוא התחיל לתת לי שלל תירוצים וזה פשוט הצחיק אותי.

וממש צחקתי

הוא שאל אותי למה את צוחקת?

אמרתי לו, לי זה פחות שייך כל זה ואני לא רגילה ליחס כזה..

לצערי זה היה אחרת :/advfb

אמרתי לה שהיא מצדיקה את עצמה והיא הסכימה שהיא מצדיקה את עצמה והתחילה לכעוס עלי בכך שאני מאשים אותה :/

@ארץ השוקולד

אולי אמרתהפי

את זה קצת בתקיפות?

או שהיה שם טון חברי

לא לאadvfb

סמכי עלי שהייתי הכי עדין ביחס לסיטואציה שבחורה מבטלת לי דייט יום לפני פעם שנייה.

כמו שכתבתי, אמרתי לה לפני - אני הכי מבין אותך בעולם וזה הכי יכול לקרות.

אז רציתי שטיפה תהיה שותפה לכאב שלי, היא לא רצתה - חבל.

צודק לגמריהפי

אל דאגה, אפתח בהמשך שרשור חדש יותר מפוייסadvfb

אני דנה לכף זכות שאןלי מה שהיא התכוונהתפוחית 1

זה שהיא בתקופה מורכבת (אולי זה מה שגורם לחצי קלאצ)

ציפיות ריאליות לגמריאנימה

בכל פגישה שמבטלים ראוי להתנצל בצורה מכבדת, בטח בדייט.

בעיני הביטול עצמו נותן רושם לא מאוד מכבד ורגיש, בעיקר בגלל שזה פעמיים ובלי התנצלות והבעת רגישות.

מצד שני התירוץ שלה שהיא חצי קלאצ' לא נשמע לי מעליב במיוחד. זה אולי סתם אינסטינקט בסיסי להתגונן. היא מרגישה שהיא הייתה קצת לא בסדר, אבל זה לא היה מכוון אלא שהיא עצמה קצת חסרת שליטה במה שקורה לה.

יכול להיות שבדייטים יש קצת שחיקה של היחס האנושי,

אבל עדיין באופן כללי רגישות והתחשבות בבני אדם שיש לנו אינטרקציה איתם זה נשמע כמו ציפיות סבירות לחלוטין.

מקבל תודה!advfb

מעליב שאין ביטוי של לקיחת אחריות. זה התלבש אצלי על הנסיון האינסטינקטיבי להתגונן.

אממה, אני הצדקתי אותה בעצמי ולכן ציפיתי שתהיה פנויה להבעת רגשות.

אולי אם הייתי מבקש את זה בצורה אחרת, אולי היא היתה יכולה לשחרר משהו.

ההתנגדות לי לביטוי האינסטנקיביטי שלה סתם יצר אווירה איכסה.

וואיניצן*

זה מרגיש לי יותר מורכב מזה

מרגיש שהיא רגישה ואולי גם נפגעה מהאמירה של החצי קלאצ'. לכן ענתה קצת כמו בציניות כזאת כמו להדוף כמו הגנה כלפי חוץ. יש מצב שהיא באמת בתקופה כזאת ואתה שמת לב לזה והנכחת את זה, ובאת בטוב, ברצון להכיר אז מצד אחד זה לא היה לך נעים בצדק זה באמת לא כיף..

ייתכן שהיא באה אחרת, ואז היא נבהלה שהיא לא באמת פנויה, ואז היא ניסתה כזה לשחרר, אבל באמת יש כאן אותך מולה וזה באמת פוגע להיות זה שנזרק שוב ושוב במיוחד שאתה בא בטוב.

מצד שני, גם לא היה מקום לתחושה שהיא היתה בה, ולך תדע למה מה עובר עליה.. אני בטוחה שזה לא קשור אליך אלא דברים שלה ולפעמים קשה לעשות הפרדה והכל נצבע בצבע כזה של באסה... ואני חושבת שזה העיקר שזה לא קשור אליך אלא למצב שלה

ויש מצב שהיא מתבאסת על עצמה שהיא פנתה אליך פעם שניה ואז בכלל מבטלת כמו נראית לא רצינית ואם באמת עוד דברים לא הולכים לה, אז גם תוספת לבאסה..

זה ניתוח וספקולציה אין לי מושג אם קראתי טוב את הסיטואציה וכן היה חלק קטן שלא בטוחה שהבנתי אז השלמתי לפי הבנתי

השאלה שעולה אצלי היא איפה באמת נקודת הפגיעה, מה הכי הפריע לך במה שהיא עשתה

כי בקריאה שלי את דבריך זה לא לגמרי הצלחתי לדייק

הפריע ליadvfb

שהתנצלה ללא להביע הזדהות או חרטה כלשהי

לדיתי אתה לוקח את זה קשה צדיחולת שוקולד

בזוגיות ובכלל בחיים לא כדאי להתקע על עניינים פעוטים כאלה, אלה דברים שקורים והרבה, עדיף לשחרר, בעיקר בשביל עצמך.

בכלל, אדם במצב של חצי קלאץ לא תמיד מסוגל לצאת מעצמו, לשים לב לפגיעה ולהתנצל

זאת אמירה נכונהadvfb

אשתדל לקחת אותה למקום שיותר מדוייק עבורי בהקשר הנוכחי.

כתבת נכון.נפש חיה.

תודה רבה!advfbאחרונה

לצאת עם בחורה שחזרה בתשובהארץ חדשה

אחרי דיון עם חבר

הייתם יוצאים עם בחורה שחזרה בתשובה, וככל הנראה גם לא בתולה? או שזה יפריע לכם?

זו שאלה מורכבתאביעד מילוא

יש כאן כמה שיקולים:

  1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

  2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

    אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

יש די והותר נושאים המחייבים התאמה - ואם קיימתפ.א.

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

אתה יודעאריק מהדרום

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

כולה אמר בתולה אפשר לחשובintuscrepidam

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

מסכימה עם ההערהאורין

תלוי איזו חוזרת בתשובהPaslash

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

רחב החליפה כל ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישיטובע בפוף

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

וואללה לאPaslash

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

וכי אלו שנוהרים אחרי פולחן צדיקים נשארים רווקים?פ.א.

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אכן כןPaslash

אך אני לא הייתי לוקח אותן

כן, יצאתי בעברארץ השוקולד

יש כאן אתגר גדולאביעד מילוא

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

תכלית החיים!Nachman Wilhelm

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

אין סיבה שלא.shindov
עבר עריכה על ידי shindov בתאריך כ"ב באלול תשפ"ו 15:16

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אדם שבוחר מעצמו לעבוד את ה' הוא במעלה גדולהמקריוס

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

ההתנסות המינית לא תהיה שיקול ממשיadvfb

המנטליות כן

שאלה מורכבתמבולבלת מאדדדדאחרונה

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

תופעת הלקבוע עם חברה ובסוף היא מביאה עוד חברה/ותראומה1

תופעת הלקבוע עם חברה במחשבה שתהיו רק אתן בבילוי(הופעה, פסטיבל, תערוכה) ומסתבר שהיא הגיעה עם עוד חברים/חברות, קבעה להפגש עם עוד במקביל, או עם ידיד.

לאחרונה פוגשת את התופעה הזאת קרה לי עם חברה נשואה דתיות וגם עם 3 חברות רווקות דתיות כולן מעל 34/35. זה חדש לי.. כמובן שזה לי לא מתאים, כשאני קובעת עם חברה המטרה לדבר ולבלות רק איתה. ולא עם אנשים זרים שלא מעניינים אותי ואין לי תמיד חשק לפתח שיחה ולהזרים אנרגיה חדשה כדי לשוחח איתם.

מוכר לכן/לכם?

איזה מבעס זה...יעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך י"ח באלול תשפ"ו 16:39

לק"י

אני אף פעם לא הייתי נפגשת עם חברות יותר מידי.

אבל גם כשכן, נשמע לי מוזר להביא עוד חברים בלי לשאול קודם אם מתאים.

כך שלא זוכרת שעשו לי את זה.

מה שכן, יש דברים שכנראה מקובלים מאוד אצל אנשים מסויימים, ולכן אולי להם זה נראה מוזר שלך זה מפריע.

מציעה להגיד מראש בפעם הבאה, שאם רוצים להביא עוד חברים, שישאלו אותך לפני.

לא נעים ליהפי

כי אני עושה את זה מלא אבל צריך טאקט לדעת מתי להכניס

למה את עושה את זה בעצם?יעל מהדרום

לק"י

אלא אם כן, את יודעת מראש שזה בסדר מצד החברות שלך.

וגם יש הבדל בעיני, אם קבעתן כמה ביחד להפגש, ונוספה עוד אחת. לבין אם קבעת מראש רק עם חברה אחת....

כמה ..הפי

כי הן מכירות ואני מפחדת לפגוע במישהי שלא אזמין אותה

לדעתיראומה1

מציעים להזמין עוד אנשים או כיף לא בא שיחות חופרות אחד על אחד. או להנות ביחד כדי לא לחפור אחד על אחד.

שזה מובן לי..

כך או כך מבקשת כנות ופתיחות

את אישה רגישה יחסית?משה

כלומר מופעלת וצריכה להיפגש 1/1 ?

אתה רציני בשאלתך השיפוטית?ראומה1

אישה רגישה = צריכה להפגש אחד על אחד עם חברה?

מהי אישה מופעלת?

אני לא שופט אף אחד אף פעםמשה

אני מנסה להבין את המנגנון הבסיסי לפני שאני עונה יותר ברצינות.

אם את אישה שהרבה אנשים "מפעילים" אותה (בגוף, אין לי איך לתאר את זה - תחושה כזו של הצפה), אז פשוט לא שייך להזמין עוד מישהי בלי לידע אותך. אין לך קיבולת לזה.

בעיני אנשים אחרים ארוע עם 2 אנשים, 3 אנשים או עם חמישה אנשים זה סבבה וזורם ויהיה כיף. בעיני אנשים רגישים - לא. זה דורש התייחסות אחרת.

אתה כנראה לא הבנת את הכוונה שליראומה1

בפוסט שלי.

אם אני קובעת להפגש עם חברה מבחינתי קבעתי רק איתה ולא עם חבורה של אנשים נוספים. אני רוצה להנות מהשיחות איתה, מחוויות שלנו המשותפות. אם הייתי רוצה להנות עם עוד בנות הייתי קובעת איתן.

ולגביי ההצפה מבינה למה התכוונת, אני לא כזאת.

הוא שאל. ואני הבנתי למה.אדם פרו+

כי כתבת להזרים אנרגיה חדשה.

כלומר את להרגשתך צריכה לייצר אנרגיה וזה לא הוגן כי באת עם 5w להנות ולא להפעיל

גנרטור של הכרויות שיצרוך ממך יותר

והוא משה, כידוע שמתמחה באנשים רגישים.

רק שאלה כדי לדעת אם לענות לך לפי השיטה שלו.

הוא שאל בתמימות לא מתוך התנשאות או משהו ככה הרגשתי מההודעה שלו.

יש היום הגדרה כזאת של "אנשים רגישים מאוד"יעל מהדרום

לק"י

בעיני זה לא קשור בהכרח.

לפעמים פשוט רוצים לבלות עם חברה ספציפית.

כן זה לא תמיד קשורמשה

אבל שאלתי.

כן ברורהפי

לפעמים זה כיף מאוד לפעמים לא

כן קורהנעמי28

את יכולה לשאול או לבקש שיעדכנו לפני, לפעמים זה קורה ספונטנית שמצטרפים אלינו מכרים.

אם המטרה שלך היא בילוי פרטי או שיחת נפש אז גם מצידך כדאי לעדכן, אולי מתאים יותר יציאה לקפה ולא פסטיבל המוני.

בעיניי זה לא סבבהרקאני

אם עושים את זה מעדכנים מראש בד"כ

בהחלט מסכימה. צריך לבקש רשות .נחלת

לא דומה מפגש בין זוג נשוי לעוד כמה זוגות למפגש של רווקות;

גם לי זה היה מפריע.

מסכימה. ממשלא סבבה. כאילו הייתי זורמתהמקורית

באותו רגע אם מתאים לי אבל להבא מתאמת ציפיות מראש

מודה שלא קרה לי

תודה על התגובה, תמיד יש פעם ראשונהראומה1אחרונה

להבנתי זה נפוץ שיוצאים בחבורות בביצות הרווקיות.. כמראה שזה זלג גם אליי להבא אקפיד יותר על תיאום ציפיות.

מוכר לי אצל גרושתי. שהתחתנתי איתה. והיא הביאה 3אדם פרו+

ילדים מתוקים אהובים ומהממים יותר ממנה

שנותנים כוחות וכיפיים

לא נעים בכלל, אפילודרייב

יש בזה תחושה של בגידה קטנה. אני הצעתי לצאת רק איתך ואתה מביא אנשים אחרים. זה מעלה שאלה מה בכלל החבר ההוא רואה בי? עוד אחד מכולם? עוד מישהו שמבדר אותו? חשבתי שלנו יש קשר קרוב וייחודי..

נשמע קצת זוגיות, אבל חברות עמוקה לא מאוד רחוקה מזה.

בדיוק ככה, נגעת בנקודות המהותיותראומה1

בעיניי ממש מוזר ולא סבבהשלומית.

למה להנחית? אם רוצים להזמין עוד אנשים תעדכני

ותעשו תיאום ציפיות אם מדובר במפגש 1/1 או מפגש חברתי מורחב

שאלת המשךפצלשלי2

שלום, (אני פצלשלי מהשרשור קשר צעיר… פתחתי חדש כי איבדתי תסיסמה)

חשבתי הרבה והתייעצתי בנוגע לקשר ובסוף החלטתי שאמנם יש אי אילו פערים בנושא הדת אבל בסוף אני מעוניין לגשר עליהם ולהתגבר עליהם

אז רציתי להתייעץ בנושא, איך מכילים ומתגברים על פערים?

אני אתן דוגמא קיצונית שאני לא ממש יודע לנסח טוב (זה ממש יישמע נורא ואני מבין את כל אלה שיגידו שזה לא ענייני ואני לא צריך להיכנס לזה, מצד שני בסוף זה כן רלוונטי לביתי שאבנה, אז לעזור ליהודי לקראת חתונה אולי עדיף מאשר להוציא עליו עצבים) אבל למשל קשה לי כשאני הולך ברחוב ו(חס ושלום) אני רואה בת אחרת שדווקא כן לבושה באופן צנוע יותר, ואני שואל את עצמי אם אני בוחר נכון. ברור לי שזה עניין של איזהו העשיר השמח בחלקו, אבל יש גם עניין זוגי פה בנושא. בקיצור הניסוח שלי גרוע וזה ממש לא נוגע רק לצניעות פשוט זה יחסית קיצוני.

אני בבלאגן פה. אשמח לחכמת ההמונים!

(נא לא לכעוס עליי)

שאלה גדולה שאלתלגיטימי?

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

  1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

    במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

    אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

    אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

    [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

  2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

  3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

מותר לרצות ולחלוםלאחדשה

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

  1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

  2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

    לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

  3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

לעניות דעתי ניכר שאתה צריך לבנות את עצמךintuscrepidam

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

בא לי להיתפס דווקא לדוגמא שלךמדרשיסטית20אחרונה

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

"איך לדעת מה אני באמת רוצה? איך לקבל אותי כמו שאנימוקי_2020

זה סרטון של פודאקסט עם בחורה שעל פניו נראית לי דתייה

אז מקווה שאין בעיה לפרסם כאן ואם יש, אז לשים לב. כי לא רוצה להכשיל אף אחד. האמת שגם השאלה שלי קצת בעקיפין לזה.

לא ראיתי את כל והסרטון אבל הוא נראה לי די מעניין ומועיל ובגדול, מרגיש לי שהיא מצד אחד עולה על נקודת אמת מצד שני..זה חלקלק מאוד

ולכן אני אשמח לשמוע את דעת החברים בפורום.

אני רוצה להתמקד בקטע שמתחיל מ :7:30 ונמשך עד 11:20

תצפו בקטע הזה.

ועכשיו לשאלות :

  1. האם יש משהו בקטע הזה שסותר את ההלכה ? אני שואל בקטע טוב. בקטע של להבין. אם יש, תסבירו.

  2. בהנחה שאין בעיה. הלכתית, מה אתם חושבים על מה שנאמר שם ? מה דעתכם על זה ? התחברתם ? קצת? הרבה ? איך ? תרחיבו.

תודה לעונים, גן עדן כאן ולמעלה למשקיעים.

על פניו, נשמע גיבוב של מלא כלום של מי שצריכה למלאיהודי שואף לטוב

נשמעת קצת כמו שדרן כדורגל או פרשן לענייני החסה בשטחים.

לא שמעתי הכל, רק את הקטע אליו היתה הפנייה.

אם אנסה לסכם, זה ישמע כך: 'מה אני רוצה? מה שאני רוצה. קשה לענות? אז תשאלי מה בא-לי או מה מרגיש לי שאני רוצה'.

מים טחונים חופרים עמוק.

מה שאני באמת רוצה זה לתת לנשים בסגנון הזה כאפהחושבת בקופסא

כל מה ששמעתי זה "אני, אני אני" "בא לי באלי בא לי". באופן סטטיסטי באמת לנשים יש לפעמים נטייה לריצוי וחוסר ביטחון עצמי יחסית לגברים. (אחד ההסברים לפערי השכר בין גברים לנשים הוא שנשים פחות נוטות לבקש העאלה בשכר) אבל מפה ועד לשכנע נשים להיות יצור אנוכי, ילדותי ורגשן שלא מעניין אותו שם דבר חוץ מהתיחסות לעצמו בלבד. זה מוגזם ומביס את המטרה. במיוחד בזוגיות שכל עניינה היא התחשבות בבן אדם אחר שגם לו יש רגשות ורצונות, אבל מסתבר שהם לא חשובים כמו אלו שלה.

אגב אני רק חצי צוחקת לגבי הכותרת. זה כל כך מעצבן ומפרסם את ההפך המוחלט מעבודת המידות. במקום לשים את הרצונות העצמיים בצד ולהתחשב באחר ובשיקולים יותר משמעותיים מרצון רגעי וילדותי, הדברים האלו פשוט הורסים כל כך הרבה נשים, ולדעתי רק פוגעים בסיכויים שלהן להתחתן. אבל עם כמה שזה מעצבן אותי אני לא אפגע בהן פיזית, כי רצונות רגעיים לא מכתיבים מה הדבר הנכון לעשות.

וזה לא נגד ההלכה, זה נגד השכל הישר.

זה נכון גם לגבי גברים רווקיםשבורת,לב

רצונות רגעיים זה אחד הדברים הכי חשובים שישמשהאחרונה

זה לא אומר שצריך לעשות את מה שהם אומרים. אבל הם לגמרי צריכים להיות שם.

אני יכול להגיד שאני רוצה לעשות משהו אבל בפועל לבחור לעשות משהו אחר כי צריך להשקיע בילדים או בזוגיות. אבל זה צריך להיות במודע. אני רוצה לעשות X, אני בוחר לעשות Y. אחרת הרצון מתחת לשולחן מנהל אותנו בלי שנשים לב.

שבוע שעבר מישהו התייעץ איתי על כיווצים בבטן וחרדה וכו'. סיפורים של רגישים.

מסתבר שהזמינו אותו לעשות משהו כיף, הוא זרם איתם, אבל בעצם רצה לעשות משהו אחר וזה התבטא בגוף. לא כיף.

לא ברור ליהפי

למה מטפחת עולה 190 ומטפסת למעלה..

זה יפה אבל למה ככה זה פעם ורבע לק גל

אמרתי סבבה אני אקנה הביאה לי מחיר של 260 ...

איך אפשר ככה

נכון. זה בעיקר חומרה של חציצהשבורת,לב

ועוד כמה סיבות עתיקות.

טריגר רווקות מאוחרתא.י.ש.

מצאתי הודעה שמישהו כתב בתגובה באתר ואני חושב שהיא מצדיקה העתקה לכאן (לא מסכים עם כל מילה, וכאמור - לא אני כתבתי. רק הוספתי כמה אנטרים):

מי שגדל במשפחה שמרנית, ולא התחתן עד גיל מסויים, יהיה לו כמעט בלתי אפשרי להתחתן. זו המציאות.

למה? בגלל הרבה סיבות. הרכב האוכלוסייה משתנה (גברים הופכים להיות לייטים). נשים לעיתים הופכות למרירות ולא נשיות.

שיטת ההיכרות בעזרת דייטים אינה אפקטיבית בגיל מבוגר. יש עוד סיבות רבות, וכולן מובילות למסקנה אחת פשוטה:

בדור הבא יהיו הרבה גברים שלא יתחתנו לעולם, ונשים שיישארו רווקות לנצח, והרבה מאוד עצב ואומללות וציניות, וכנראה גם התאבדויות רבות.

צריך להפנים זאת. יש אלפי רווקים מבוגרים, ובדור הבא הם כבר יהיו אחרי גיל פנסיה. בלי משפחה ובלי הורים ובלי סיבה לקום בבוקר.

אני לא אומר שלא צריך לדאוג לרווקים. כמובן שצריך. אבל במקביל צריך להתחיל לחשוב מה אנחנו עושים לא בסדר שהביא אותם לידי כך.

בסוף אנחנו אשמים. הציבור שלנו. תאהבו את זה או שלא. יש לנו באג רציני בחינוך איפשהו לאורך הדרך.

זה בהנחהoo

ששמרנים נשארים שמרנים

אבל הסיכוי שהשמרנות תפסיק מתישהו גדולה

במיוחד ברווקות

הוא כתב בפירוש: "גברים הופכים להיות לייטים"א.י.ש.

וגם נשיםoo

ואז יש שיטות אפקטיביות יותר להיכרות חוץ מדייטים

בכל זאת ככל שהגיל עולה הסיכויים להתחתן יורדים...א.י.ש.

כנראה שהן לא כ"כ אפקטיביות.

ממה שאני מכירהoo

נניח בציבור החרדי

הסיכוי להשאר רווק/ ה לנצח

קטן מאד

וגם שם יש רווקות מאוחרת ושמרנות

למרבה הצער גם שם יש יותר מדי "אלטר בחור"א.י.ש.

שנשארים בישיבה עד זקנה ושיבה.

אחוז נמוך מאדoo

תמיד היו רווקים נצחיים

ותמיד יהיו

זו בחירה לגיטימית

כתבת קודם: "אבל הסיכוי שהשמרנות תפסיק מתישהו גדול"א.י.ש.

אז בציבור החרדי זה לא קורה בגלל השמרנות או למרות השמרנות?

ואני לא חושב שזו בחירה.

למרותoo

גם שם השמרנות בסיכוי לרדת עם הגיל

במבט שלי

יש לאדם הרבה אחריות ויכולת השפעה על חייו

וכנראה אפשר להשיג מה שרוצים

הלוואי שזה היה כ"כ פשוט א.י.ש.

אמoo

אחריות/ השפעה/ להשיג דברים

לרוב זה לא פשוט

הודעה מלאה קלישאותהסטורי

יש כאלה שהתיאורים נכונים לגביהם ויש כאלו שלא. הכרתי אישית כמה וכמה שהתחתנו בסביבות גיל 40. נכון, יש כאלו שלא הצליחו, אבל אין שום סיבה לחשוב שזה בגלל הגיל, יותר פשוט להניח שמה שתקע אותם בגיל 24, זה גם מה שתוקע אותם בגיל 44...

אגב, אני מכיר כמה רווקים מבוגרים, שלא עצרו את החיים. הם המשיכו להתקדם, למדו מקצוע, עובדים ומלמדים.

כמובן, הקהילה צריכה להכיל אותם, צריך שיהיה להם מקום בחברה. אגב, ככל שהקהילה יותר נפרדת - זה יותר פשוט. כשלכל דבר מגיעים בזוגות - הרווק/גרוש/אלמן מחוץ למעגל.

בקהילה שבה הפעילויות, המסיבות והמפגשים הם לגברים בנפרד ולנשים בנפרד - הרווק או הרווקה יכולים להשתתף כמי כולם, בלי שזה מאוד בולט.

לא חושב שיותר פשוט להניח שמה שתקע אותםנוגע, לא נוגע

בגיל 24 זה מה שתוקע אותם בגיל 44.

אני מניח שהתחתנת צעיר ואין לך מושג איך נשרט מוח של רווק או רווקה מבלי רצונם ובחירתם כשאין להם את הדבר הכי בסיסי מבחינה רגשית, בפרט אם אין שום דבר מהותי שהם התעכבו בגללו (כגון בררנות או חוסר הבנה שאתה מתחתן עם אדם שונה).

אפשר לענות בכללי ולא על מה שכתוב בפוסט?פילה

בדיוק צפיתי בסרט לעבור את הקיר. מי שלא ראה זה על רווקה מאוחרת שחתן שלה מבטל חתונה באמצע הכנות ( ודי מהר מוצא מישהי אחרת) והיא במקום לבטל מחליטה להשאיר את האולם ולהמשיך להתארגן בתפילה שחתן יבוא אם היא תאמין מספיק חזק.

אז ברגע שהיא עושה את זה , די ברור למה היא רווקה. כי היא לא מעוניינת להכיר איש אמיתי ובנות איתו קשר , היא רוצה סטטוס של נשואה , חתונה יפה ושמישהו ישיר לה אשת חיל. באמצע הסרט מכירים לה גבר מאותו רקע, כזה שמעוניין להמשיך אבל היא רוצה שיחתנו איתה תוך חודש באולם שהיא בחרה באירוע שאירגנה. והיא כל הזמן בפוזה של להיות שונה, לא כמו כולם , להתנהג מוזר. רואים שזו פוזה.

אני גם קוראת מכתבים של רווקים שאבינועם הירש מפרסם בפייסבוק. וגם מהם די ברור למה הם רווקים.

רבים כאילו נכתבו על ידי ילדים בני עשר. הם אומנם בני ארבעים אבל בתודעה של בני עשר. רווקה אחת מצפה שהשכנים שלה עם ילדים קטנים ידאגו לה באזעקות, גבר אחר כותב שהוא יפה אבל נשים הדייט מסתכלות בפחד , איך זה מסתדר? אנשים מצד אחד לא רוצים שיחרפנו להם ויציעו להם הצעות ומצד שני בוכים שלא מציעים להם. חלקם מחזיקים ברשימת דרישות שלא ניתנת למילוי.

רואים את זה גם בסדרת סרוגים , מי שרוצה ,מתחתן . מי שלא רוצה , תמיד ימצא למה לא.

עכשיו , למה באמת רווקים לא רוצים להתחתן? לא רוצים ילדים, לא רוצים מחויבות , לא רוצים עוד מישהו להתחשב איתו כל הזמן , פוחדים מאינטימיות, לא רוצים מחויבות כספית , יש להם הורים מקבלים מדי וכיף להם להישאר ילדים, דרישות מוגזמות מבן אדם מודרני ומהורות מודרנית , רוצים לבנות קריירה בנחת , לא בנויים למשפחה

אוישoo

מה גורם לאנשים להיות שיפוטיים ככ

וכנראה על נושא שהם לא חוו אישית

חח אהבתירק נשמה

זה נכון לחלק מהמקריםחושבת בקופסא

לא שיש לי ניסיון גדול בתחום, אבל פגשתי רווקים גם בתיאור הנ"ל שמ5 דקות שיחה איתם אפשר להבין למה הם רווקים, וגם אנשים סך הכל נורמליים וחברותיים שפשוט לא הולך להם.

אני לא חושבת שאפשר לשפוט לכאן או לכאן כשמדברים על תופעת הרווקות. מצד אחד כל השיח של "הציבור כולו אשם" בהחלט בכייני ולא מקדם (סיכוי סביר שמי שמסרב לקחת אחריות על חייו שייך למחנה הרווקים הראשון) אבל מצד שני יש בעיה לגיטימית שצריך למצוא לה פיתרון (וחבל שרוב המענה לרווקים פונה לרווקות בנות 22 שרק צריכה כמה שיחות מוטיבציה עם מורת אולפנא שלוקחת סכומים מופקעים).

מעניינת הפרשנות שלך לסרט הזה. אף פעם לא אהבתי אותו, מבחינת המסר האמוני שמעודד לסמוך על הנס. כנראה ביחס לתופעת הרווקות דווקא יכול להיות בו מסר שיוצרי הסרט לא התכוונו אליו.

יש הבדל גדול מאוד בין גילאיםנוגע, לא נוגע

והרבה פעמים מה שנראה כמו תודעה של בני עשר זה שריון לכאב רגשי של ילד בן עשר ולא תודעה כזו.

איזה מהמם זה לחוות דעה נחרצת על בסיס סרט ופוסטיםאנונימית 8

ולא על בסיס היכרות אישית. ב"ה שזכית לבנות בית ללא עיכובים, זה לא הופך אותך לאדם טוב וצודק יותר ולא נותן לך זכות לפצוע אחרים ולהתנשא עליהם בצורה כזאת. היית רוצה שכך יתייחסו להתמודדויות שלך בחיים? כי כל התמודדות אפשר לנתח בצורה שיפוטית ורדודה כזו, זו באמת לא חוכמה גדולה.

בתפילה לזיווג הגון וקל לכל רווקי עם ישראל

בחיים אמיתיים אני לא אומרת כלוםפילה

מקשיבה בשקט , מתפללת בהדלקת נרות. אבל כל עוד בן אדם לא מבין מה תוקע אותו , הוא לא יכול לצאת מזה. ולא כולם פסיכולוג מדופלם כדי להגיד את זה גם בצורה רגישה וגם להביא את הנקודה.

דווקא חברים קרובים הרבה פעמים יודעים מה תוקע כי כן יש להם היכרות עמוקה .

נגיד , חברה שלי גדלה במשפחה פטריארכלית והיא מאוד פחדה שבעל ימנע ממנה התפתחות אישית וישתלט עליה. כך שאת גברים חזקים היא פסלה כי פחדה ואת חלשים היא גם פסלה כי הם לא נראו לה גבריים מספיק. עד שהיא לא פתרה את זה בגיל ארבעים כשהיא בתפקיד בכיר , היא לא יכלה להתחתן. ולא משנה כמה בחורים היו מציעים לה.

חבר של בעלי לא ידע לתקשר עם בנות, לא ידע להתלבש נורמלי , היו לו שיניים עקומות, הוא היה גר עם אמא. בגיל 35 הוא התחיל לטפל בכל זה , בגיל 37 הוא התחתן. עד אז נשים הסתכלו עליו וברחו. אם הוא לא היה מטפל בעצמו, היה נשאר רווק.

סקרנית לשאול באיזה גיל התחתנת?ראומה1

מה זה משנה?פילה

אנשים רוצים פתרון או הבנת הקושי?

גם כשהייתי רווקה בגיל עשרים ולמדתי במדרשה ידעתי לנחש מי לא תתחתן בשנה הקרובה לפי השיחות שלה בנושא השידוכים. כמובן לא אמרתי .

אבל יש עוד נקודות שמפריעות. בן אדם מחפש לא מה שמתאים לו או מושך אותו אלא התאמה לפי טופס. נגיד לחפש לפי רקע בגיל יסודי או אפילו תיכון בגיל שלושים זה טעות. לבדוק מערכת יחסים אצל הורים של מעמד גם טעות. צריך לבדוק רק אותו. או חברה שלי רצתה אברך אבל לא הייתה לה שום יכולת לפרנס אברך. בסוף היא הסכימה להיפגש עם מישהו שהיא פסלה אותו על זה. הם נשואים חמש עשרה שנים באושר , הוא עובד משרה מלאה , היא עקרת בית. בעצם היא הפסידה חמש שנים בחיפוש אחרי משהו שלא התאים לה לכתחילה.

פעם ראיתי עצה הזויה באתר לרווקים מבוגרים להיפגש במקביל עם כמה בנות. ברור שזה לא מביא לשום מקום. כי מחפשים פה לבנות קשר רגשי עמוק.

השקעה מוגזמת בבירורים היא גם טעות. הציעו לך , תצא , תבלה , אם לא מתאים אז לא מתאים.

סתם מעניין אותי, לפי מה ידעת מי תתחתן ומי לא?רק נשמה

ואוו יקירה - קצת ענווהראומה1

את לעולם לא יכולה ולא תוכלי להבין למה אדם לא מתחתן. אילו שיעורים עליו לעבור, על איזה חטאים מכפר מגלגול קודם. בינינו זה מעין חטא היוהרה לבוא מלמעלה ולהצהיר שאת יודעת. בואי את לא. נפש האדם מורכבת ויש הרבה גורמים מגוונים שמשפיעים על הדבר הזה שנקרא זוגיות,עבודה זוגית, הקמת משפחה ובית.

שאלתי מתי התחתנת כי מי שמתחתן מאוחר מבין בראייה יותר מחכימה את הדברים שכתבתי לעלי. עם הגיל מגיע יותר ניסיון ובשלות מטבע הדברים.

תודה על התגובה הזותפוחית 1

התגובה שלה ממש כאבה לי. שמחה שכתבת

מצטרפת אלייךאילת השחר

את שתי התגובות שלי שהיו אמורות להיות כאן לאורך השרשור החלטתי לגנוז, בעיקר מרוב כאב וצער...

אז שמרתי אותן אצלי, וחיכיתי שמישהי תכתוב,

אולי עם פחות אמוציות וכאב עמוק שרק מי שעוברים את המסע הזה... יודעים.

לא רק בהבנה,

אלא

מהכי בפנים...

פשוט

יודעים.

בעיקר יודעות.

תודה לך @ראומה1

הכללה מוגזמת. יש הרבה רווקים ממש נורמליים כמואורין
עבר עריכה על ידי אורין בתאריך י"ג באלול תשפ"ו 14:07

הנשואים ובכל זאת לא הצליחו להתחתן עדיין. ובואי... יש מספיק נשואים שרוטים ...

זה מרגיע את המצפון להגיד : הם שרוטים, במקום : אולי לא התאמצנו להכיר להם יותר

וואושפלות רוח

אחד הדברים שהכי אהבתי במה שכתבת זה הבחירה להישאר ילד, זה משהו כל כך עמוק ונפוץ בדור שלנו, אתה רואב אנשים מבוגרים אפילו שבתודעה שלהם הם ילדים כאילו לא גדלו או לפעמים אנשים שמדברים בצורה שהיא כל כך ילדותית וזה משהו בתודעה שלהם כאילו הבית שלהם העניק להם יותר מדי או משהו עמוק שעוד לא הצלחתי לרדת לשורש ולהבין למה זה באמת קורה אבל העלת נקודה מדהימה.

בנוגע לנושא הרווקות, שמעתי את אלקס הורמוזי אומר משהו כל כך נכון לגבי זוגיות הוא מסביר שיש 3 קבוצות עיקריות:

הקבוצה הראשונה- תיקח כל דבר שיש לו דופק. וזה קצת באסה, אבל ממש לא הרבה אנשים נמצאים שם.

הקבוצה השניה והיא הקבוצה שרוב האוכלוסיה נמצאת בה - אני מחפש אדם מדהים אבל אני לא בחור מדהים, ולכן האדם המדהים שאותו אני מחפש צריך להיות כל כך מדהים וכל כך בעל עין טובה וכל כך רואה מעבר למעשים ושיראה שאני בפנים(על אף כל המגרעות הגדולות והעצומות שיש לי) אדם מדהים שהוא רוצה להיות בחברתו וכו וכו, אפילו שאני כעסן, אפילו שאני אנוכי, אפילו שאני גאוותן שבטוח שמגיע לו הכל, אפילו שאני אדם מריר שלא מחייך לאף אחד, אפילו שאני לא יודע להחמיא, ואפילו שאין לי שום דבר לתת לאדם כזה מבחינה ערכית, אפילו שאני מה שלא יהיה, לאותו אדם יש אופי כל כך מדהים שהוא יראה את הפנימיות הטהורה והזכה שלי אדגיש שוב, שאותו אדם חייב להיות מדהים במידותיו עד כדי התעלמות מוחלטת מהחסרונות שלי(כי חס ושלום שיעביר עליי ביקורת כי הוא אדם מדהים שאכפת לו מהאחר) ואפילו לראות בהם יתרונות - בקבוצה הזו רוב האנשים נמצאים ואחרי ששמעתי את אלקס אומר את זה, הבנתי פתאום כמה אנשים כאלו פגשתי לאורך החיים וזה מדהים כמה שזה נכון, במקום להשתפר ולהפוך את עצמם לאנשים טובים יותר שכיף להיות בחברתם ו*רוצים* להיות בחברתם, הם יעדיפו להישאר במקום שלהם ויצפו שאדם כל כך מדהים שנמצא בחלומות שלהם בכלל יסתכל לכיוון שלהם, ספויילר, הוא לא. יש לו המון אופציות אחרות הרבה יותר טובות, רוצים שאדם מדהים כמו בחלומות שלכם יבחר בכם? תהפכו להיות כאלו שראויים לו, ואם השורה האחרונה טירגרה אתכם, וגרמה לכם לזוז באי נוחות "מה אני צריך להשתנות בשביל מישהו? מה פתאום! זה הוא צריך לראות בי את השלמות ואת האדם המדהים שאני בפנים העבודה היא שלו לא שלי" מזל טוב אתם שייכים לקבוצה מספר 2. ומה שמצחיק בקבוצה הזו, היא לרוב תאשים את האחר שלא רצה אותו ותגיד שזה הפסד שלו.

הקבוצה השלישית פחות רלוונטית כשהבנתם את קבוצה 2.

באמת היינו זקוקים לעוד מישהי מתנשאת ושיפוטית=חגית=

יש הרבה שרוצים, ועובדים על עצמם ובודקים את עצמם כל הזמן ועדיין זה לא הגיע.

חח וכל הנשואים כל הזמן משפרים את עצמם ללא ציפיות..אורין

לא בהכרח קשור לציבור שלנו גם אצל החילונים זה ככהכְּקֶדֶם

אמנם פחות אבל זה גם קיים שם

וחדמש שזה אחד האסונות הגדולים

יש לזה מליון סיבות

המציאות שלי שונהלגיטימי?

  1. כשאני מסתכלת מסביבי, אני לא רואה שיש יותר רווקים במשפחות שמרניות לעומת לא שמרניות. זה לא המציאות שאני מכירה.

  2. אני גם חושב שהתופעה שגברים נחלשים רוחנים - א. נכונה גם לנשים. ב. נכונה גם לנשואים. קח חבורה ממוצעת של בני 20 דת"ל, ותבדוק מה קורה איתם בגיל 40 - לא כולם נשארו באותם רמה.

  3. ולגבי נשים - אני לא חווה את זה שהרווקות השמרניות המבוגרות הופכות למריריות ולא נשיות - ואולי אפילו ההפך. תלוי מה כוונת המשורר בלא נשיות. (אולי עצמאיות?)

  4. שיטת ההיכרות דרך דייטים היא גם לא כל כך אפקיטיבית בגיל צעיר, תראה מה קורה כאן בפורום...

  5. אני מסכימה שבדידות זה דבר קשה, אבל זוגיות היא לא הסיבה היחידה לקום בבוקר. מי שחושב כך, שאושרו תלוי בכך - כדאי לדעתי לברר היטב את העניין. יש משמעות וערך לחיים גם לרווקים.

  6. גם אחרי גיל הפנסיה אפשר להתחתן.

  7. לא חושבת שהבאג הוא ספציפית בחינוך שלנו. לא כולנו מקבלים את אותו החינוך, והתופעה חוצה מקומות מגורים, מגזרים, ואפילו עמים וכו', כך שקשה להבין את הטענה. אם חש משהו, יכול להיות שהוא הרבה יותר עמוק. אבל ככל הידוע לי, בכל מקום גיל הנישואים הולך ועולה, ללא קשר למידת השמרנות.

  8. ואם כבר, למה לא להתייחס גם לגרושים?

  9. ואם תלך לשאול רווקים שמרנים מבוגרים מי אשם במצבם - בהנחה שיש אשם - אתה חושב שהתשובה שהם יתנו זה החברה?

מה קראתי פה הרגעהפיאחרונה

די אני לא אוהבת את ההתקרבנות הזו

ואת האכלו לי שתו לי

ואני רווקה ויש לי עוד חברות רווקות כולנו נשיות אז די עם השטויות של הלא נשויות

אתה מייצרים מציאות עם המחשבה והדיבור

תבחרו לכם

אולי יעניין אותך