אריה דרעי נקלע לסיטואציה שאינו רגיל אליה. משרד הדתות על שלל ענפיו ומינוייו הוא היעד מבחינתו, אך הפעם הוא לא בעל הבית.
החלק הציוני דתי בקואליציה המסתמנת לא מתכוון ליישר קו עם מפלגת ש"ס והעומד בראשה בכל ענייני דת, מדינה ומינויים. אבל הפעם, המאבקים שינהל לא יהיו מול מפלגה שהוא יוכל להפטיר מולה "בית של גויים" ולקנות את אמונו הבלעדי של המגזר החרדי.
מול דרעי ניצב כעת בצלאל סמוטריץ', שאמנם עדיין לא אמר מילה על משרד הדתות אך המפלגה בהנהגתו לא תפקיר את התחום לידיה הבלעדיות של המפלגות החרדיות.
זאת סיטואציה לא רגילה מבחינת דרעי, שבה הנציג הדתי לאומי נתפס בעיני הציבור החרדי כמחויב להלכה לא פחות ממנו. האדם הסביר ברחוב החרדי יודע שהרבנים איתם מתייעץ סמוטריץ' לא פחות רבנים ולא פחות דתיים מרבניו של דרעי.
לנציגי הציבור שיילחמו את מלחמות דת ומדינה יהיו מאבקים רבים לנהל. מינוי דיינים, רבני ערים, רבני יישובים ונציגי מועצות דתיות. הפעם מתווסף לחבילה מאבק נוסף: מינוי רבנים ראשיים חדשים בשנת 2023.
גם בתחום הגיור דרעי נמצא בבעיה. דרעי מחויב לראש הממשלה המסתמן בנימין נתניהו, וזה האחרון נתון ללחציהם של ראשי הקהילות הרפורמיות בארצות הברית שהגיור עומד בראש מעיינם. דרעי יודע שהוא עלול למצוא את עצמו גם בנושא הזה מנהל מאבק מול נציגים שמרנים יותר ממנו, כדוגמת אבי מעוז ועמיחי אליהו.
בתחום הכשרות לא מסתמנת נקודת מחלוקת מהותית. אך גם כאן אין כל כוונה מצד מפלגת הציונות הדתית להשאיר את הזירה להנהגתה הבלעדית של מפלגת ש"ס.
במפלגתו של דרעי הבינו שצפוי להם מאבק מסוג חדש וכבר פתחו בצרור תדרוכים על "הסכמות" בנושא משרד הדתות עם מפלגת הציונות הדתית. בפועל, הציונות הדתית מתכוונת להשתמש בכח הרב שקיבלה ולא להפקיר את תחום הדתות למפלגת ש"ס. אבל הפעם, זו האחרונה לא תצליח בקלות לייצר דה-לגיטימציה למתחרים.