מוזיאון יהודי נפתח במהלך סוף השבוע האחרון בבנין בית הכנסת העתיק בבאיון שבדרום מערב צרפת. המוזיאון הוקם כחלק ממימוש רצונן של הרשויות לשמר את המבנה העתיק.
במאה ה־17, רבע מכלל אוכלוסייתה של באיון היתה יהודית. ברובע היהודי הקימו בית־כנסת, מקוואות, ובית־קברות מהגדולים שבקהילות היהודיות בצרפת. יהודי באיון זכו לכינוי ’האומה הפורטוגזית’ כי רובם באו משם וכך נקראו עד שקיבלו אזרחות צרפתית.
נתון היסטורי מעניין נוסף אודות הקהילה היהודית המקומית היא שמרכז ייצור השוקולד באירופה במאה ה־17 היה הגטו היהודי בבאיון.
היהודים שעברו לבאיון מפורטוגל לאחר הקמת האינקוויזיציה הפורטוגזית, הביאו עמם את קשריהם העסקיים עם סוחרים ביבשת אמריקה ולמשך זמן מה, הפכה באיון למרכז סחר שופע וייבאה שוקולד ומוצרים אחרים לצרפת.
היהודים בבאיון ערכו ניסויים וערבבו את פולי הקקאו המרים עם סוכר, חלב, וניל ומרכיבים נוספים, כדי ליצור שוקולדים טעימים ומתוקים. הם בנו את מפעלי השוקולד הראשונים באירופה ובמהרה הפכה באיון למוקד חדש לשוקולד שסחף את צרפת.
במרוצת השנים מקומיים שהתגוררו ליד באיון החלו גם כן לייצר שוקולד ויצרנים נוצרים החלו להפעיל לחץ על הממשלה הצרפתית כדי שתמנע מהיהודים למכור שוקולד ולהתחרות בעמיתיהם הצרפתים. ואכן, לימים הממשלה הצרפתית אסרה על יהודי באיון למכור שוקולד.
לפני עשור הכירו רשויות צרפת בתרומת הקהילה היהודית מהעיר באיון והודו לה באופן רשמי על הבאת השוקולד לצרפת 500 שנה קודם לכן.
“כיוון שזכינו ליהנות מפרי עמלם של היהודים, היתה זו חובתנו להודות להם, אך גם להשיב על כנה אמת היסטורית: אחרי שהם הביאו את השוקולד לצרפת, יהודי באיון גורשו בהדרגה מתעשיית השוקולד במאה ה־17 על־ידי אותם אנשים שלמדו מהם את הכל”, הסביר ז’אן־מישל ברטה, שהיה אז ראש האקדמיה לשוקולד בבאיון.
בפתח המוזיאון הוצב שלט: “היהודים הגיעו לרובע סנט־אספרי בתחילת המאה ה־16. ב־1550 קיבלו מכתבי־הרשאה מלכותיים, ויהודי פורטוגל שבו אל היהדות. חרף אפליה עירונית בבאיון, צברו היהודים כוח כלכלי, חיו חיי דת שלווים והקימו מוסדות. הקהילה היוותה את ראש־החץ של גלות פורטוגל”.