בראיון לערוץ 7 מתייחס עורך הדין יונה שרקי, היועץ המשפטי של המרכז למדיניות הגירה בישראל, לסערת הדרישה לבטל את סעיף הנכד מחוק השבות.
הסעיף, מסביר עו"ד שרקי, הוא הסעיף שמאפשר זכאות לעלייה לישראל וקבלת מעמד של עולה גם למי שאינו יהודי, כלומר שהוא נכד ליהודי או בן ליהודי אך אינו יהודי על פי דרישת ההלכה. "בכך נפתח פתח למי שאינם יהודים לקבל מעמד בישראל".
שרקי מדגיש כי לא מדובר רק בעולים שמגיעים עם הסבא עצמו לישראל, אלא גם כאלה שהסב היהודי שלהם נפטר לפני שנים רבות לאחר שהתבולל, נכדיו עשויים לקבל מעמד של עולה מתוקף חוק השבות. ברבות השנים נוסף על ידי רשות האוכלוסין נוהל נין, כלומר כזה שמאפשר לנכד להגיע לישראל יחד עם ילדיו במידה והם מגיעים ללא בני זוג.
משמעות הסעיפים הללו דרמטית כאשר נבחנים מספרי העולים לישראל. נתוני 2021 מלמדים ש-34 אלף איש קיבלו מעמד בישראל ומתוכם 9000 קיבלו מעמד מתוקף חוק הכניסה לישראל, כלומר שאינם יהודים כלל וכלל. על פי חוק השבות הגיעו 25 אלף איש, מתוכם רק 19 אלף יהודים ו-6000 אינם יהודים והם בישראל מתוקף אותו סעיף נכד.
"מאז שנת 1990 כ-36 אחוזים מסך העלייה לישראל מארצות ברית המועצות לשעבר הם עליה יהודית. כל השאר אינם יהודים. הם עולים לכאן מתוקף סעיף הנכד", אומר עו"ד שרקי ומסביר כי המשמעות היא שרוב ההגירה לישראל מתבצעת באופן חוקי על בסיס חוק השבות שתכליתו הייתה להגן על הרוב היהודי בישראל, אך בפועל הוא הופך לפתח רחב מאוד להגירת מי שאינם יהודים ואינם מבקשים להתאחד עם הסב שנפטר כבר ברוסיה, אלא מבקשים לשפר איכות חיים".
על הטענה לפיה יש לבחון את העולים על פי זיקתם לעם היהודי ולא לעסוק בדקדוקי עניות של מוצאם, אומר עו"ד שרקי כי הרוב היהודי בישראל הצטמצם בשנים האחרונות בעשרה אחוזים, מ-84 אחוזים ל-73.9 אחוז והמגמה היא המשך הצמצום הזה. "ביום שבו נחצה את קו חמישים האחוז לא תהיה לגיטימיות לישראל להיחשב מדינה יהודית. לכן המגמה הזו צריכה להיפסק, והפתח הרחב ביותר של המגמה הזו הוא חוק השבות ואנחנו צריכים לעצור את השטף הזה בדרכים הדמוקרטיות של חקיקת חוק ברוב פרלמנטארי".
שרקי מוסיף ומסביר כי דרישתו של אביגדור ליברמן להכליל לתוך הסעיף הרלוונטי בחוק השבות גם את הנינים ולא רק את הנכדים, הייתה מביאה את ישראל ל-53 אחוזים של עליית לא יהודים לישראל.
"זה לא מאבק דתי אלא מאבק לאומי. מי שחוקק את חוק השבות היו ממשלות לא דתיות, אלא ממשלות ישראל שהיו רגישות וערות לסוגיה של הזהות הלאומית של העם היושב בציון. לכן כאשר אנחנו במקשים להגן על האינטרס הלאומי שקיבל ביטוי בחוק השבות, הדבר הזה נעשה על בסיס אותם עקרונות של מי שחוקקו את החוק הזה והם לא היו המפלגות הדתיות. זה מאבק לאומי זהותי וכך צריך להתייחס אליו".