ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט טוען כי בניגוד לטענות שנשמעו מצד פוליטיקאים ממחנה נתניהו, ממשלתו לא העבירה 53 מיליארד ש"ח למפלגת רע''מ של מנסור עבאס.
''זהו שקר'', כתב בנט בתגובה לגולשים בפייסבוק. ''מנסור עבאס מעולם לא קיבל 53 מיליארד ש"ח. אין מספר כזה''.
''מה כן? אישרנו תכנית רב שנתית של כ-6 מיליארד ש"ח לחברה הערבית (לחימה בפשיעה , חינוך, תעסוקה ועוד) למשך 5 שנים, כהמשך לתכנית דומה בממשלה הקודמת. אני גאה בכך'', הוסיף ראש הממשלה לשעבר.
ביום שישי תקף בנט את הסכמת ראשי הקואליציה הבאה להגדיל משמעותית את קצבאות האברכים ותקציבי הישיבות. אחד הסעיפים המשמעותיים שסוכמו במשא ומתן הקואליציוני: הכפלה של מלגת האברכים ותלמידי הישיבות שעומדות היום על 730 שקל ו-1,300 שקל. מדובר על סעיף שעלותו כמיליארד שקלים וחצי למשק.
בנט טען כי "הזנקת קצבאות תלמידי ישיבות ואברכים היא שגיאה כלכלית ומוסרית קשה שתפגע בצעירים חרדים, ביחס הציבור לתורה, ובעתיד מדינת ישראל". ראש הממשלה לשעבר הסביר: "זאת, מכיוון שהקצבאות המוגדלות יעודדו עוד צעירים שלא לצאת לעבוד או ללמוד מקצוע, מכיוון שנוח יותר להישאר בישיבה".
"בסופו של דבר הם ייפלטו בגיל מאוחר, ללא יכולת להתפרנס בעבודה איכותית - וכך יביאו להגברת העוני והתלות שלהם בתשלומי המיסים של שאר האוכלוסייה בישראל. לאורך זמן זה לא יחזיק מעמד. כולם יודעים זאת, אך לצערי ראשי מפלגות כיום חוששים להתבטא מחשש לזעם המפלגות החרדיות".
בנט אמר עוד: "החרדים הם אחינו והם האוכלוסייה הגדלה במהירות הגבוהה בישראל, לכן האחריות שלהם כלפי המדינה חייבת לגדול בהתאמה. אני מאמין בצורך ללמוד תורה. אני מעריך ואוהב את לומדיה. התורה שמרה על עם ישראל והיא היסוד שלנו. אבל אם אין קמח - אין תורה. הרעיון שציבור הולך וגדל, ימומן עוד ועוד על ידי ציבור ששיעורו באוכלוסייה הולך וקטן, אינו מעשי, ולמען האמת, גם אם הפוליטיקאים מפחדים לומר זאת, אינו מוסרי".
"בסוף נושאי האלונקה יבחרו ללכת למקום אחר (קל היום מתמיד) ובמקום לחזק את התורה, התהליך יוביל חלילה לתחושה שלילית כלפי התורה", הוסיף בנט. "לפעמים הפעולה שכביכול נעימה ומסייעת, היא למעשה מזיקה. לאורך השנים פעלתי להגברת התעסוקה בחברה החרדית, והייתי גם הראשון שיצא עם תוכנית, פרו-חרדית ולא פופוליסטית, אותה אימצנו בממשלה בראשותי: העלינו לפני שנה את שכר החיילים ב50% וקידמנו הורדת גיל פטור לחרדים מ-24 ל-21. המבחן הגדול של הממשלה שתקום: האם שיעור החרדים העובדים בעוד 3-4 שנים יהיה גבוה או נמוך מהשיעור היום".