השבוע הכריז האו"ם כי בכדור הארץ חיים 8 מיליארד איש. מי שאחראית יותר מכל לכך היא המהפכה החקלאית.
לפניה בני האדם היו ציידים-לקטים, נוודים בודדים חסרי מקום קבוע שנאלצים ללקט גרגרי יער על מנת לשרוד.
ההיאחזות בקרקע קבועה שבה ניתן לזרוע ולקצור, הביאה את בני האדם להישאר במקום אחד לאורך זמן ולפרנס פיות רבים. האנושות צמחה ממיליון איש מפוזרים, רעבים ומפוחדים על פני הגלובוס - ל8 מיליארד איש המאורגנים בציוויליזציות המשופעות בכסף וברכוש.
בפרשת חיי-שרה אברהם אבינו מחפש אחיזה בקרקע – חברון – מקום בו ניתן להתחבר. למרבה הפלא אברהם אבינו לא מחפש קרקע חקלאית; חז"ל מתבטאים ש"אין לך אדמת טרשים בארץ ישראל יותר מאשר חברון". אברהם אבינו מתחיל את החיבור שלו לקרקע דווקא ממערת המכפלה, מבית קברות.
בית קברות הוא המקום בו כולם שווים. בו אין הבדל בין אדם שרכש כסף וכבוד בחייו לבין מי שלא. "אל תירא כי יעשיר איש, ירבה כבוד ביתו" מתבטא דוד המלך, "כי לא במותו יקח הכל, לא ירד אחריו כבודו".
החיבור שלנו לקרקע-החיים לא מתחיל מאינטרסים של חקלאות או מנדל"ן יוקרתי. הוא מתחיל מחברון, מהחבור אל הנצח. ועם ישראל לימד, מלמד וילמד זאת לכל אותם 8 מיליארד.