ב- 29 בנובמבר 1947, על רקע התנגדות אלימה ורצופה מצד ערביי ארץ ישראל להקמת מדינה יהודית על שטחי ארץ ישראל המנדטורית, הצביע האו"ם על תוכנית חלוקת הארץ לשתי מדינות – יהודית וערבית.
זאת בניגוד גמור להחלטת חבר הלאומים בשנת 1922 על הקמת בית לאומי יהודי בשטחי ארץ ישראל השלמה, לרבות עבר הירדן המזרחי.
בעוד היהודים מסתפקים במדינה ממנה נקרעו החבלים היהודיים ההיסטוריים: יהודה, שומרון ועיקרו של הגליל, הערבים דחו את התוכנית, ולמחרת היום החלו בפרעות ביהודי הארץ ומלחמת הקוממיות החלה.
מאז ועד היום, לא נטשו חלק ניכר מערביי ארץ ישראל ורוב רובן של ארצות ערב והעולם האסלאמי את תוכניתם האמיתית: להשיב את אדמות פלסתין הכבושה לחיק דאר אל אסלאם – בית האסלאם, ולידי בעליה החוקיים, האומה האסלאמית.
תוכנית השלבים של אש"ף חיה וקיימת, היא משתמעת בהתבטאויותיהם הברורות של אבו מאזן וראש הממשלה הפלסתיני מחמד א-שתייה, ובאמירותיו המתריסות של אחמד טיבי כי הערבים הם בעלי הארץ הזו. אוהדי הכדורגל הערבים במונדיאל קוראים Free Palestine, ומדגישים שישראל נמצאת בדמיוננו בלבד.
75 שנה לאחר החלטת החלוקה באו"ם, דומה כי המשפט "להיות עם חופשי בארצנו", הפך להיות ריק מתוכן. מדינת ישראל הפכה למונח ערטילאי, מכיוון שהריבונות במחוזות רבים בתוככי ישראל הפכה להצהרתית בלבד.
לממשלת ישראל החדשה אתגר גדול ועיקרו החזרת השליטה והריבונות למחוזות שיועדו לנו בתוכנית החלוקה וכמובן לכל מקום ואתר.
ההתנהלות של חיילי צה"ל מול מפגינים אנרכיסטיים בשבת האחרונה בחברון נבעה מחוסר הגבול הברור שבין מחאה להשתלחות. לכוחות הביטחון, באשר הם, כבר לא חולקים כבוד, והמרחב הסטרילי אשר אמור לאפשר להם מימוש ריבונות בשטח, איננו מכובד.
חיילי צה"ל ושוטרי ישראל משוועים להצלחה, אולם, פעילותם בשטח, מעוקרת בצורה מתסכלת בשל עונשים מגוחכים שניתנים לפורעים, ותנאי כליאה נעימים להם זוכים פושעים פליליים ולאומניים.
במרחבי הנגב צמחו יישובים עצומים חסרי הסדרה ונורמות שלטון, בהם אימת הפורעים מוטלת על רשויות החוק והאכיפה, ולא להיפך. בתוככי היישובים הערביים ברחבי ישראל שולטות כנופיות המטילות אימה והופכות גם את חיי התושבים השלווים והנאמנים ללא בטוחים. ישראל מאבדת עצמה לדעת כאשר מערכת המשפט שולחת עבריינים שפלים לכלא עם עונשים משפילים, דוגמת 5 שנות מאסר לאנס קטינה.
המרחבים הפתוחים העצומים ביהודה ושומרון, שטחי C, ערש נחלת האבות, כר לקליטה עצומה של יהודים מהתפוצות, נבזזים על ידי הרשות הפלסתינית ושלוחיה, בתמיכת גורמים שונאי ישראל בעיקר ממדינות האיחוד האירופי. אם מישהו חשב ששונאי ישראל באירופה, לאורך הדורות, נמוגו ונעלמו, טעות בידו. הם משגשגים ופורחים בארגוני ה- BDS והדה לגיטימציה למיניהם, ומזינים את גלגלי מכונת השנאה והכפשת פניה של ישראל ברבים.
ערים יהודיות כגון חדרה, כרמיאל, נהריה, נוף הגליל, ערד, באר שבע ודימונה, הפכו זה מכבר לערים מעורבות, ומוראם של תושביהן הערבים מוטל על תושביהן היהודים. נערות יהודיות הן קורבן להצקה ואין פוצה פה ומצפצף.
מושבות יהודיות ותיקות כגון כפר תבור, יבנאל ועוד כבר אינן כאלו. בערים המעורבות גואה פשיעה לאומנית והתושבים היהודים הפכו ליהודי חסות.
בעוד הנוער היהודי מתחנך על סובלנות, שאיפה לשלום והגשמה עצמית, הנוער הערבי מייחל להקמתה של פלסתין – השלמה.
האיום הקיומי מבית הפך למוחשי במבצע "שומר החומות", ואם לא יטופל, רק יתעצם.
מהתיאור האמור עולה תמונה עגומה, אולם בפעילות נחושה ניתן להפוך את הקערה על פיה.
בשנת 1947 מצבו של היישוב היהודי בארץ ישראל היה בכי רע. האומות המאוחדות דרשו את חלוקת הארץ בין יושביה, וזאת כדי להפיס ולרצות את בני הציבור הערבי.
כיוצא בזה, מאז מהומות אוקטובר 2000, מדינת ישראל עושה כל שלאל ידה כדי לרצות את בני הציבור הערבי, המקופחים, כפי שהם נתפשים בעיני הגורמים הפרוגרסיביים-ליברליים, השולטים בכיפה במערכות המשפט, האקדמיה, התרבות, התקשורת ורשויות המדינה.
הגיע הזמן להפוך תקליט.
מדינת ישראל נועדה לשמש מקלט בטוח לעם היהודי, דומה כי שכחנו זאת. זה הזמן לפעולת חקיקה שיטתית בת מספר חודשים, במהלכה יינתנו לכוחות הביטחון סמכויות נרחבות לנקות את כרי הפשיעה. זה הזמן להחמיר את הענישה על עבירות אלימות, להכריז על הקמת בתי כלא נוספים, ולהחמיר את תנאי הכליאה מבלי חשש ומורא.
ולמי שחושש כי תוצאות המאבק בטרור עלולות לסכן את הסכמי אברהם ולמנוע את הרחבתם, נשיב כי כדי לקיים יחסים עם שכנים, צריך מדינה ריבונית. לא ניתן להרחיב את ההסכמים עם מדינה שבה מחריב השלטון, מבלי משים, את ריבונותו.
זה הזמן לקחת אוויר, להפנים כי אנו יוצאים למערכה ארוכה וקשה, הדומה למלחמת הקוממיות שנכפתה עלינו בכט בנובמבר 1947. באם נהיה נכונים להקריב את הקורבנות והמחיר נצא ממנה מחוזקים.
הראשונים להרוויח ממהלך שכזה יהיו האזרחים הערבים, שחוק וסדר ישובו להיות לחם חוקם. ישראל ריבונית היא מדינה נהדרת עבור כל אזרחיה – יהודים כערבים, והיא עוגן לכל שכנינו החפצים בחיים נורמליים, משוחררים מציפורני כוחות האופל.