לפני מספר חודשים, באחד מכינוסי "רבני הארץ הטובה", התקיים דיון בנושא העולם הרוחני של בוגרי הישיבות שנמצאים באקדמיה, במהלכו דנו הרבנים בדרכים שונות לחיזוק העולם הרוחני והחיבור לתורה בקרב הבוגרים, בשנים שלאחר סיום לימודיהם בישיבה.

בתוך הדיון העלו הרבנים את האתגר שעומד בפני בוגר הישיבה, כפי שפגשו בקרב בוגרים רבים, וחיפשו דרכים לתת מענה מצד ראשי הישיבות. הרבנים העידו על כך שרבים מהבוגרים חשים שעם סיום לימודיהם בישיבה הם "עזבו את הישיבה", וכך נוצרת בקרבם תחושה ש"הישיבה עזבה אותם". במצב כזה, ההתמודדות עם החברה והתרבות שבעולם האקדמי ובחיים בכלל, יוצרת קושי ואף תחושת ניכור לישיבה בה גדלו ולרבנים שלמדו אצלם.

בקרב הרבנים שררה הסכמה שיש לשנות את התחושה הזאת, ויש למצוא את הדרך הנכונה לאפשר לבוגרים להמשיך ולהרגיש שייכים ואהובים, ולא לקבל מסר שלילי מעולם התורה שבו גדלו.

בדיון עלו הצעות שונות לפעולות חשובות - שיעורים וסדנאות הכנה רוחנית לקראת האקדמיה בישיבות, הכוונה לבתי מדרש תורניים לסטודנטים, ביקורים ושיעורים של ראשי הישיבות באוניברסיטאות, ימי עיון וכנסים לבוגרים בישיבות, ועוד.

הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל חידד את תפיסתו העקרונית ביחס לשאלת היחס בין הישיבה לאקדמיה, כבסיס לבניית הדרכים המעשיות לייצר מענה בשטח:

"אני רואה צורך לחדד מצד אחד, ולהרגיע מצד שני. צריך לחדד את הפער העצום שיש בין ישיבה לאקדמיה. בישיבה קיים מסר שאומר: וכי יעלה על הדעת לעזוב 'חיי עולם' ולעסוק ב'חיי שעה'? אם הישיבה משדרת את המסר הזה, כתוצאה מזה היא בעצם שוללת, ולא נותנת לגיטימציה למציאות של הליכה לאקדמיה. כך נוצרת תחושה שמי שהולך ועוזב "חיי עולם" - מרגיש נבגד, מרגיש שהוא כישלון. כי המסר שהוא מקבל הוא ש"הוא עוזב את הישיבה!"

''אני מצפה, וזה האמת העקרונית, שמי שעוזב את הישיבה - לא יעזוב אותה. גם כשהולך לאקדמיה. הרי ודאי שמי שהולך ללמוד בניין, לא יעלה על הדעת שזו אלטרנטיבה לישיבה? תחליף לישיבה? ברור לו שזה מקצוע.

''מי שסבור שאקדמיה היא תחליף לישיבה, כאן מתחילה הבעיה. ואז באמת הוא משתנה. אקדמיה בכלל איננה תחליף לישיבה, ואיננה תחליף לעולם הרוחני. איננה תחליף לעולם של יראת שמיים.

''הייתי רוצה שכל בחור שיוציא ציציות כשהוא מגיע לאקדמיה, אפילו יגדל פיאות, גם אם בישיבה לא היה ככה. להדגיש לעצמו שהוא חי חיים של יראת שמיים. לא עזבתי את הישיבה. אני חי את הישיבה. מה אני עושה באקדמיה? אני לומד מקצוע.

''אני לא מתייחס כרגע מעשית איך עושים את זה בדיוק, אבל אני מדגיש את העיקרון: אל העולם התרבותי והחברתי של האקדמיה - אני לא הולך אליו בכלל.

''להיות באקדמיה – ולא להיות חלק מהחברה, וודאי חלק מהתרבות. כי אז, זה ודאי אלטרנטיבה לישיבה עם כל המשמעויות של זה, וזה כנראה התמודדות שקשה מאוד לעמוד בה. בעיקר בצד החברתי שקשור לצניעות וכן הלאה, ובכלל''.