ביטול סעיף הנכד בחוק השבות מעורר אצל גורמים כאלה ואחרים חשש שמא הוא יוביל לנתק בין ישראל לתפוצות. זאת לצד הבנת הצורך בביטול כדי לבלום כניסת מי שאינם יהודים לישראל.
על הסוגיה שוחחנו עם חבר הכנסת אוהד טל המכיר היטב את הלכי הרוח בתפוצות מתוקף תפקידיו הציבוריים בעבר כמזכ"ל תנועת בני עקיבא העולמית, סמנכ"ל תנועת המזרחי ועוד.
"כשבאים לדון בנושא רגיש צריך שלא לנהל אותו דרך מעטה של הפחדה וניסיון להפוך אותו לעוד נקודה במאבק הבלתי נגמר בין קואליציה לאופוזיציה בישראל", אומר ח"כ טל ואנחנו שואלים אם בכלל אפשר כיום לנהל שיח ענייני ורציני מבלי להיגרר לתבניות האוטומאטיות של קואליציה ואופוזיציה. "זה מאתגר, אבל אין ברירה מלדון עניינית בסוגיה מורכבת שכזו", הוא קובע.
מעט על המורכבות הנדרשת בדיון סביב סעיף הנכד מרחיב טל: "סעיף הנכד בניסוחו הנוכחי נכתב במציאות שבה להגיע לישראל לא היה משאלת לב של אנשים ברחבי העולם. העם היהודי ברצותו לשמור על זהותו חוקק את החוק באופן שירחיב ככל האפשר את היכולת לתת מקלט ליהודים בעולם, אבל המציאות השתנתה והיום להגיע לישראל מסיבות כלכליות זה דבר שהרבה אנשים רוצים".
"בשנה האחרונה ראינו את זה יותר מבעבר. החוק פתח פתח לאנשים שאינם יהודים ושאין להם אפילו זיקה או רצון להיות חלק מהקולקטיב היהודי. הם הגיעו לכאן, קיבלו הטבות וכעבור תקופה קצרה עזבו. קשה להתווכח עם הצורך לשנות את הסעיף אחרי שארבעים אחוז קיבלו הטבות והלכו. עם זאת, לדיון הזה ולסוגיה הזו יש לא מעט השלכות לקשר שלנו למשפחה היהודית הגדולה של עם ישראל".
טל מזכיר בדבריו את סכנת ההתבוללות בגולה: "אחוז נישואי התערובת בקהילות רבות בעולם זו מציאות קשה ומורכבת. מדובר ב- 60 אחוז בצפון אמריקה, 70 אחוז בגרמניה ועוד. להכרעה שלנו כאן יש השלכות רבות ולכן צריך לקיים דיון מורכב ומעמיק, לשמוע את הצדדים ולהבין את ההשלכות, אבל להבין שזו צריכה להיות הכרעה של מדינת ישראל עצמה".
לנוכח דבריו אלה שאלנו את חבר הכנסת טל איזו עמדה הוא עצמו יציג בדיון רציני שכזה, בתקווה שאכן יתקיים דיון שכזה, לנוכח היכרותו הארוכה עם השטח עצמו. "לא בטוח שהפתרון חייב להיות של חקיקה. צריך לעצור את הפרצה אבל איך לעשות את זה, אולי בדרכים רכות יותר. אני לא רוצה לתת כעת את הפתרון שנראה לי כי גם לי יש מה ללמוד ולשמוע פרספקטיבות נוספות", הוא אומר בזהירות.
לדבריו "כל מי שיש לו קשר או רצון להיות חלק מהעם היהודי, גם אם הוא לא עמד בהגדרות ההלכתיות, צריך לקרב אותו. אפשר למצוא פתרונות גם בדרכים שאינן חקיקה. יש מושג בהלכה של זרע ישראל ולא ניתן לטעון שאין לנו קשר אליהם. זה לא יהיה פשוט. זה מורכב וצריך לקיים את הדיון בלי לתייג אנשים כעוכרי ישראל וכו'".
עוד ביקשנו את התייחסותו של טל לחששם של מתנגדי הממשלה החדשה מכל צעד אותו היא מתכוונת לקדם. טל מבקש להרגיע ומזכיר כי "עצם קיום ההפגנות מעיד על היותה של ישראל מדינה דמוקרטית". עוד הוא מוסיף: "אני אומר לציבור שמדינת ישראל תמשיך להיות דמוקרטית, ותחת שלטון הימין היא תהיה יותר דמוקרטית וחירויות הפרט יישמרו יותר מאשר אצל אותם שצועקים דמוקרטיה וכוונתם לדמוקרטיה שמשרתת רק את תפיסות העולם שלהם ואם לא, הם יעשו הכול נגדה".
"יש עכשיו קמפיין ורובה של התקשורת מלבה את הקמפיין להשחרת פני הממשלה. אני אומר קחו כל סוגיה ונסו להקשיב לה ללא מסך התקשורת ותגלו פערים עצומים", אומר טל ומזכיר כדוגמא אחת מיני רבות את הטענות התקשורתיות הגועשות נגד ביטול סעיף הסתה לגזענות. הוא מזכיר את תיוגה של הממשלה לנוכח חוק זה כ'ממשלה חשוכה שרוצה להכניס גזענים לכנסת'. "זה ההיפך. לא יכול להיות שאנשים שוללים את קיומה של ישראל כיהודית ודמוקרטית, והסעיף הזה מנוצל רק נגד יהודים ולא נגד מפלגות כמו בל"ד ואנשים כמו בשארה שפעלו במוצהר ובמעשים נגד קיומה של ישראל".
האם ניתן בכלל להרגיע את רעשי הרקע ולקוות להקשבה בצד השני? טל סבור שזה לא יהיה קל אבל אין מנוס מכך. הוא מזכיר את הניסיונות להבהיל את הציבור לפני שבצלאל סמוטריץ' מונה לשר תחבורה, ואיך לאחר כהונתו השבחים על תפקודו הגיעו מכל עבר, גם מראשי רשויות ערביות. כך היה גם לפני עלות מנחם בגין לשלטון, הוא מזכיר, ומשוכנע בכך שבכוחה של הממשלה להוכיח במעשים שהקמפיין נגדה אינו מבוסס כלל ועיקר.