המגילה התביישה

מדריך הטיולים נסים סלמה פירסם רשומה בפייסבוק על חוויותיו מהדרכת כיתה של תיכון תל-אביבי ("חילוני לעילא ולעילא") בסיור בעקבות המחתרות.

"לא הופתעתי מרמת הידע המאוד ירודה שלהם. גם לא הופתעתי מאי יכולת שלהם להתרכז יותר מדקה וחצי. כן הופתעתי לרעה מהבורות הטוטלית שלהם ומאמירות האנטי-ציוניות שכנראה מגיעות מהבית".

עוד סיפר סלמה: "שמעו את המבטא הצרפתי שלי ושאלו כבר בתחנה הראשונה, שש פעמים: 'אתה צרפתי?'. שאלה אליה אני תמיד עונה ולכולם: 'אני יהודי מצרפת'. וזה בילבל אותם לחלוטין. כי מבחינתם להיות יהודי זה דת. בחור אחד הגדיל לעשות והסביר לי שרק הדתיים בישראל הם יהודים. ככה הסבירו לו הוריו. הילדים האלו לא מבחינים בין דת, לאום או אזרחות ומבולבלים לחלוטין".

כמו רבות מקבוצות המטיילים בתל-אביב, גם קבוצה זו סיירה בשדרות רוטשילד וסיימה אל מול בית העצמאות. התלמידים ראו לנגד עיניהם מבנה אטום, שהגישה אליו חסומה. מוזיאון היסטורי בשיפוץ. כאן – בראשיתו ביתו של ראש העיר הראשון מאיר דיזנגוף – באולם שבקומת הכניסה, התרחש האירוע המכונן של מדינת ישראל. כאן הכריז ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון על הקמת המדינה היהודית ונחתמה מגילת העצמאות, שחתומים עליה נציגי כל המפלגות מימין ומשמאל.

כמעט 75 שנה חלפו מאז, אבל האתר ההיסטורי הזה לא ייפתח למבקרים גם במאי 2023, עת נחוג את יום העצמאות ה-75. ב2019 נסגר הבית, שהוגדר מבנה לשימור מחמיר, וזאת על מנת לשפצו, לחזקו ולשדרגו. והנה, כעבור שלוש שנים, תהליך קידום הפרוייקט הרגיש הזה מלמד כיצד מתייחסת המדינה למורשתה, איך מתנהלות עבודות תשתית אצלנו. וראו את דוגמת הרכבת הקלה בתל-אביב החפורה. קלה קלה, אבל הפכה את צירי התנועה המרכזיים בא לאתרי בנייה דחוסים, כאשר הסוף אינו נראה באופק.

שיפוץ בית העצמאות אינו באחריות עירית תל-אביב. זהו פרוייקט לאומי, שהמדינה חייבת לקדם ולא לחסוך עליו בכספים. תקציב השיפוץ כולל חיזוק המבנה כולו, תוך שימור ככל האפשר של חזותו כפי שהיתה ב1948. כמו כן - שיחזור קומת ההכרזה, קומה להצגת המגילה המקורית וקומה שלישית שמוקדשת לדיזנגוף ולעיר העברית הראשונה. התקציב הוערך בזמנו ב75 מיליון ₪. הממשלה הקציבה רק 29.5 מיליון ₪ - וזאת כמטשינג (השלמה) לתרומה בת 33 מיליון ₪ שנידבה משפחה עשירה מדרום אפריקה. מדוע נזקקת המדינה לתרומה פרטית לצורך שיקום הבית הלאומי, בלב תל-אביב? מדוע המדינה לא מצאה לנכון להקציב מיד את מלוא הסכום הנדרש, כדי שהאירוע ההיסטורי המכונן יוצג לציבור במלוא האוטנטיות שלו?

כך או כך, הפרוייקט יצא לדרך, מתקדם טיפין-טיפין. הפריטים המקוריים – המגילה עצמה, הריהוט הנושן, התמונות על הקירות ושאר חפצים היסטוריים - הועברו תחילה למוזיאון חליפי שפעל במגדל שלום. גם הוא נסגר לפני כשנה. כל התכולה נשמרת כיום במוז"א. מוזיאון העצמאות, על אולם ההכרזה והמגילה המקורית, לא יהיה פתוח לקהל בשנת העצמאות הקרובה, ולפי הקצב המקרטע הנוכחי של העבודות ותזרים הכסף, כנראה גם לא לפני 2025.

בתעתיק ענקי של מגילת העצמאות אפשר לחזות בימים אלה כשהוא פרוש לכל אורך קומות בית עירית תל-אביב, בצידו הפונה לאבן גבירול החפור. זוהי יוזמה מקורית של העיריה והעומד בראשה רון חולדאי לא כ"פיצוי" על בית העצמאות החתום, אלא כאקט של התרסה פוליטית מול תוכניות הממשלה הנרקמת ונשלמת, שמא תתנהל בניגוד לנאמר במגילת העצמאות. אמנם לא בחוק-יסוד המדינה מדובר, אך זוהי המגילה שכוננה אותה וזכתה לקונסנסוס מצד כל הקשת הפוליטית. ראוי על כן שכל אזרח ובוודאי כל תלמיד יקראו אותה, יפנימו את תכניה. היא מיתוספת למורשת הדורות, לספר הספרים ולמפרשיו, לגעגוע במשך אלפיים שנה בגלות למולדת ההיסטורית, כפרק נוסף בתקומת העם היהודי בארץ-ישראל. בינתיים המגילה המקורית מתביישת ומיובשת, ספונה במחסן חשוך.

לו לפחות במערכת החינוך היתה מחוייבות ללמד אותה, להתעמק בה, ולדעת ולו רק על עצם קיומה. אלא שמשרד החינוך המעיט בשנה האחרונה בהקניית תכנים לאומיים-יהודיים תוך מתן העדפה לתכנים אוניברסליים. למרבה הפליאה, משרד החינוך אינו בראש המשרדים הנחשקים על-ידי המפלגות המקימות את הקואליציה החדשה, והרי חשיבותו אינה נופלת מזו של משרד הביטחון ומשרד האוצר. על מערכת החינוך לחזק בתלמידים את התודעה הציונית, את הקשר בין העם היהודי למולדתו ההיסטורית, ואת כל התכנים הכלולים בבהירות במגילת העצמאות.

אין זה עניין לדתיות ולהדתה, כי אם לחיזוק הגאווה האזרחית, הכרת השורשים והמורשת הציונית שבייסוד הקמת המדינה, קיומה וצדקתה. וזוהי קריאה לממשלה החדשה: זרזו את השלמת היכל העצמאות המחודש, לתפארת מדינת ישראל.