אחרי כמעט ארבע שנים של משבר פוליטי מתמשך, ואחרי כמעט חודשיים של יסורי לידה מורכבים ומסובכים, יוצאת לדרך בע"ה הממשלה ה-37 של מדינת ישראל וישלח ה' ברכתו ועצתו לראשיה שריה ויועציה ויתקנם בעצה טובה.
בארבעה תחומים תעסוק הממשלה הבאה עלינו לטובה:
הראשון, ו"הפשוט" ביותר לכאורה הוא ניהול מאמציה של מדינת ישראל לשגשוג שלום ובטחון. ככל הממשלות שקדמו לה, תבקש גם הממשלה להוביל את ישראל בים הסוער הגועש על פני תבל, ים המזמן סכנות רבות לצד הזדמנויות לא מעטות לפריחה ושגשוג.
עם רוב פרלמנטרי מוצק ועם הנהגה מנוסה של מי שכבר הוכיח את עצמו כמנהיג בקנה מידה עולמי, תצטרך ממשלת ישראל לפתור את האיום האיראני, להדביר את הטרור, להלך על החבל הדק שבין מעצמות המערב והמזרח, לצלוח את משברי הכלכלה הגלובלית ובסיעתא דשמיא להפוך את ישראל למקום בטוח ומשגשג יותר.
התחום השני הוא רפורמות נדרשות בתחומי הפנים שאינם קשורות בהכרח לזיהוי פוליטי. יוקר המחיה ומשבר הדיור, הרפורמה הנחוצה כל כך בנושא העגום של הזנחת תחום בריאות הנפש, והחזרת מעמדם וכבודם של לימודי מקצועות המורשת הרוח והחברה שנפגעו אנושות בשל הרפורמות של שרת החינוך היוצאת. כל אלו הם נושאים שהקואליציה הנכנסת התחייבה במפורש לתקנם, הם מקובלים על רוב מוחלט של ציבור העוסקים בתחום מימין ומשמאל, וחזקה על שרי הממשלה החדשים שלא ימסמסו אותם בסגנון "דברים שרואים משם". בוחרי הממשלה החדשה ישימו לב היטב היטב כמובן למימוש הבטחות אלו.
התחום השלישי הוא המורכב והרגיש ביותר-תחום הרפורמות בנושא המשילות, החרות והזהות. בנושא זה המגמה ברורה. תחומים ונושאים שהיו ברורים מאליהם והתנהלו בצורה סבירה עד לפני שנים מעטות, הפכו בשל מחדלים ממשלתיים ובעיקר בשל מדיניות הרשות השופטת לתחומים הדורשים תיקון ושינוי ברמה המיידית. האנרכיה הפלילית והלאומנית ברחוב הערבי שנגרמה במידה רבה בשל מדיניות "מידת החסד על סטרואידים" שהפגינו בתי המשפט במשך השנים, כרסום כללים והסדרים שונים בתחום הזהות היהודית, כיבוש שטחי C בידי הרש"פ, עיכוב פעולות המשילות בשל בג"צים והתערבות יועמ"שים אין סופית, כרסום תחומי השיפוט של בתי הדין הרבניים כבוררים וחיוב מוסדות ועסקים פרטיים לבצע דברים המנוגדים לחלוטין למצפונם ואמונתם. כל אלו הם תחומים בהם נדרש לא לחדש אלא רק לשחזר, לחדש ימים כקדם, לימים שלפני שלוט האקטביזם השיפוטי בגרסתו האולטרא פרוגרסיבית.
התיקון בתחום זה הוא קשה מנשוא. כל "סוללות הארטילריה", מטייסים, שריונרים ושופטים במילואים עד היטקיסטים לעתיד זועקים מרה, מאיימים ומוכיחים. ערוצי התקשורת המרכזיים בקמפיין חסר גבולות ובלתי נגמר מוציאים כל משפט מהקשרו וכל תיקון מצומצם נהפך לגזירות החורבן. סביר שבנושא זה עוד לא נאמרה המילה האחרונה, וגם מידידינו הטובים יותר והטובים פחות מעבר לים (שידורבנו על ידי אחינו בני ישראל) עוד נשמע איומים ואזהרות אין ספור.
התיקון בתחום זה הוא קשה מנשוא בשל העובדה שהיו ויהיו חברים בקואליציה שלא יעמדו בלחץ.. היו ויהיו חברים בקואליציה, כולל מבין חבריה הבכירים ביותר, שלא באמת ירצו לשנות ולתקן, ויעדיפו לשמור את בעיות "הפנים", קרי נושא המשילות והזהות על אש קטנה ולהמנע ככל הניתן מפעילויות שאינם בגדר הקונצנזוס החמים של האולפנים. יהיו גם מתומכי המפלגות הדתיות והחרדיות שירגישו לא בנח לנוכח הלינץ' ההמוני המבוצע בכל חובש כיפה לאחר עוד הוצאת חצי ראיון מהקשרו. ויהיו כאלו שיחזיקו מעמד, יהיו כאלו שיבינו שלשם כך נבחרו. יהיו מי שיזכרו כי גם מי שזוכה למאה אחוזי ייצוג ברשתות התקשורת, לא בהכרח עבר את אחוז החסימה בבחירות האמיתיות.
התיקון צריך להעשות ברגש ועם לב פתוח. צריך להיות ער לרגישויות ולכאבים האמיתיים ולחוש את מצוקתם של אלו (והם רבים וטובים) שחוששים שעולמם יחרב עליהם ולנהל שיח אמיתי וכנה. התיקון צריך להיות מנוהל נכון בהחלטות מושכלות על מה כדאי להאבק ומה בגדר דבר שאינו נשמע. התיקון צריך להיעשות בחכמה ולחשוב היטב כיצד למנוע החלטות בתחומים שונים להפוך לבומרנג אם וכאשר הגלגל הפוליטי יתהפך ביום מן הימים. התיקון צריך להיות משווק נכון ועל הפוליטיקאים להיות חדים וברורים, לחשוב על כל מילה ומשפט, ובעיקר לדעת גם לסרב להתראיין למראיינים הידועים כמחרפים ומגדפים.
אבל אחרי הכל השינוי, ולו בחלקו הגדול, חייב להעשות -ואם לא עכשיו אימתי. הציבור נתן מנדט לשינוי, והוא מצפה מנבחריו לא למצמץ ולזכור כי הם נבחרו לפעול עם א-ל, בחכמה ובדעת למען עם וארץ ישראל.
וישנו גם תחום רביעי- ישנן שאלות קשות מתוך המחנה שיצטרכו לקבל מענה. מה יהיה מעמדה ומצבה של מדינת ישראל לנוכח התעצמות הציבור החרדי והתייחסותו לנושא הגיוס והכלכלה. ?התשובות בנושא ידועות והויכוח צריך להעשות מתוך אהבה והערכה אך גם ללא טיוח. שאלות אחרות קשורות לטיב החינוך הממלכתי והממלכתי דתי, לשאלת מדיניות הרווחה, לשאלת ההתייחסות האסטרטגית לנושא ערביי ישראל ולשאלה הדמוגרפית ועוד ועוד שאלות שחובה לתת עליהם את הדעת כבר כעת, ולנסות לפתור אותם דווקא על ידי החפצים בחיים של תורה, חסד והבנת ערכה של ארץ ישראל ותורת ישראל, ולא על ידי כאלו המנוכרים לנושאים אלו.
הרבה תפילות, הרבה אמונה, הרבה תבונה "הרבה רגישות ונחישות" והרבה חן ושכל טוב צריכים שרי הממשלה הנכנסת. הם לא יזכו ליום אחד של חסד. ננסה לפחות לזכות אותם בהרבה אמונה ותפילה. הצלחתם-הצלחתנו.
בהצלחה.