בימים אלו ישנם כ170 בני נוער משכבת ז' בבית ספר במרכז הארץ שלא חוזרים ללימודים מחשש לשלומם. נער נפצע קשה בידי שני תלמידים.
הגיע הזמן לומר: משהו רע עובר על מערכת החינוך והאלימות בשיאה. נראה שהגיע הזמן לפתרון אחר מאשר עונש ההשעיה שכבר פג תוקפו.
במבט ראשון זה נראה כמו הזיה או חלק מהסדרה 'בני אור' אבל מסתבר ששוב המציאות חזקה יותר מהכול:
"שני נערים שדקרו ופצעו קשה בן 16 בתיכון ברחובות הואשמו בניסיון רצח". (הארץ, רן שמעוני.02.01.23)
הורה שולח את הבן שלו לבית הספר בשביל לרכוש ידע ולא מעלה בדעתו ששני תלמידים אחרים שאינם לומדים באותו התיכון 'יקפצו' לבקר אותו עם סכינים ויגרמו לו לפצעים קשים שבגללם לא ידבר ויתפקד באופן עצמאי. זוועה.
ממש בימים אלו יש כמאה ושבעים תלמידי שכבה ז' בבית ספר במרכז הארץ שלא חוזרים ללימודים מחשש לשלומם
נראה שהגיע הזמן לגעת בנקודה: משהו רע עובר על מערכת החינוך. האלימות משתוללת, ילדים נפצעים, מורים מורתעים וההרתעה נראית כמו הזיה או בדיחה עלובה.
לפני כמה שנים הייתי עד לאלימות ברוטלית במיוחד מצד תלמיד כיתה ו' כלפי חבר שלו:
הוא חנק אותו מאחור ורק בנס ניצלו חייו של הקורבן הודות למורה עירני במיוחד.
לאחר בירור המקרה קיבל התלמיד הפוגע השעיה של יום בבית. היות והוריו של התלמיד הפוגע חשבו שנעשה לו עוול והבירור לא היה צודק הם ניצלו את יום ההשעיה הזו ולקחו אותו לקניון מלחה בירושלים.
איך אני יודע את זה?
כי הורי התלמיד הפגוע, הקורבן, סיפרו לי שהם פגשו אותו שם בקניון, זחוח ומרוצה מהעולם:
המסר אגב מאוד ברור: רוצה יום כיף עם אמא ולשבת איתה על מילשייק ריבת חלב עם קצפת? תתקוף ותרביץ לחברים שלך. אין ספק שההשעיה עשתה את שלה.
כמו שחשבנו לא חלפו שבועיים ושוב התלמיד הזה תקף באלימות תלמיד אחר. הפעם קיבל יומיים השעייה.
הפעם ההורים שלו לא לקחו אותו לקניון, הם פשוט עשו לו את הקייטנה בבית. כשחזר סיפר לי שסוף סוף הצליח לשבור את השיא של 'מיינקראפט'.
אז שמעתי אנשי חינוך מנוסים שאומרים שההשעיה דווקא כן יכולה להיות עונש רלוונטי ומשמעותי ביסודי כאשר היא גורמת להורים לאבד ימי עבודה, אבל בוודאי שזה לא המצב בחטיבה ובתיכון שהנערים יכולים להישאר כבר לבד.
הגיע הזמן שמערכת החינוך תתעורר ותתחיל לחשוב על הרתעה הולמת וראויה יותר מאשר ההשעיה ויפה שעה אחת קודם.
לא צריך להמתין לוועדת החקירה ולמאמרי הכתובת שהייתה על הקיר.
לפני שמערכת החינוך תדאג להשכלה של התלמידים, ראוי לה לדאוג לכך שיחזרו לביתם שלמים בגופם ובנפשם.