כחלק מתחושת האחריות הגדולה של הרב חיים דרוקמן זצ"ל כלפי כל יהודי ובוודאי כלפי מי שפעל למען מדינת ישראל ובשליחותה, הרב ראה חשיבות רבה בפעילות לשחרורו ולהצלתו של יהונתן פולארד וחיזק מאוד פעילות זו.
חלק מתלמידיו ובני משפחתו הקרובים של הרב לקחו בעקבות כך חלק משמעותי בפעילות למען פולארד, והרב עצמו העלה את הדרישה והחובה לפעול לשחרורו בהזדמנויות שונות.
פעילי הוועד למען פולארד מצאו בימים האחרונים תיעוד המדגים זאת עוד מימיו הראשונים של המאבק, בשנתו ה-18 של יהונתן בכלא. בשיחה מרגשת שנשא הרב בשנת תשע"ד בכנס רבנים שארגן ראש המטה למען פולארד דאז, אלי יוסף, דיבר הרב דרוקמן בתוקף על חיוב מצוות פדיון שבויים והצלת נפשות כלפי יהונתן וזעק: ''הוא הרי כחייל בשדה הקרב, אנחנו חייבים לו הכרת הטוב, חייבים לפעול להצלתו''.
פעילים נוספים שהשתתפו בארגון אותו כנס, מספרים: ''אנו זוכרים היטב עד כמה זעקתו של הרב על כך שפולארד פעל בשליחותנו כחייל בשדה הקרב וחובתנו לפעול לשחרורו כמצוות פדיון שבויים והצלת נפשות, עוררה את הלבבות והצטרפה לקריאות הרבנים החשובים הנוספים שהשתתפו בכינוס. ואכן זמן קצר לאחר מכן, החלה התעוררות גדולה בהפגנות שארגן אז אלי יוסף עם בני נוער בכל הארץ''.
הרב דרוקמן פעל מול ראשי הממשלה ובכירים נוספים, ביניהם שרון ונתניהו, על מנת להעלות את הדרישה לשחרורו של פולארד מול הממשל האמריקאי.
אין ספק שההתעוררות הזאת נתנה רוח גבית חזקה למאבק לשחרור פולארד, הפיחה תקווה בפולארד וסייעה לו לשרוד את השנים הארוכות בכלא, העלתה את המודעות ודחפה לפעולה בסופו של דבר הן של ממשלת ישראל והן של בכירים אמריקנים רבים שהכירו בעוול שנעשה ליהונתן וקראו לשחרורו.