מאז הטור הקודם שלי בנושא השיח על מלחמת אזרחים קיבלתי כמה פניות שערערו והרהרו האם ועד כמה אני בטוח בהערכתי שלא יכולה לפרוץ מלחמה כזו. ייאמר מיד שאינני מדבר על מלחמת אזרחים, אלא על מלחמת אחים, היינו מלחמה בין קבוצות המשתייכות לאותו לאום.
נתחיל מההגדרה וממשמעות המושג כי נראה שזה אחד המקורות לתהיות ביחס להערכה לגבי אי ההיתכנות של מלחמת אזרחים. יש כאן בלבול בין הפוטנציאל שבהחלט קיים בקרב מקרי קצה בכל מחנה שעלולים לקחת את החוק לידיהם וינסו לפגוע ברמה כזו או אחרת באנשי המחנה השני, לבין מלחמת אחים.
בדרך כלל המונח מלחמת אזרחים יכלול כמה מאפיינים: סכסוך פנימי קשה בין קבוצות המשתייכות לאותה מדינה או אותו לאום סביב סוגיות אידיאולוגיות, דתיות, חברתיות וכיוצא באלה; מאבק אלים, היינו לחימה של ממש; בעוצמה גבוהה יחסית; בין לפחות שני כוחות בעלי יכולת צבאית, מיליציות או צבאות ממש; במטרה להשיג ניצחון ולהכריע את אותו סכסוך פנימי.
נשתמש בדבריו של אהרן ברק כדי להבהיר מדוע לא תהיה כאן מלחמת אחים. על פי ברק, במקרה שהממשלה תחליט שצו של בג"ץ איננו חוקי ולכן היא לא תמלא אחריו, זו מהפכה, זה פוטש. ומי שיכריע בפוטש הם הטנקים. חוסר הבנה וחוסר ההיכרות עם החברה הישראלית ניכר במיוחד בקביעתו שאם הרמטכ"ל יפקוד לשלוח טנקים להגן על בית המשפט, ייגמר העניין בדרך אחת, ואם הוא ישלח את הטנקים להגן על הממשלה, אזי העניין ייגמר בדרך אחרת.
לא תהיה כאן מלחמת אחים מכיוון שהרמטכ"ל לא מסוגל כלל לפקוד על טנקים ונגמ"שים לעלות לירושלים, לא כדי להגן על הממשלה ולא כדי להגן על בית המשפט.
הוא לא יכול מהסיבה הפשוטה שבחטיבה שעליה הוטלה המשימה, מג"ד אחד הוא מאלון שבות בגוש עציון, מג"ד שני הוא מקיבוץ הגושרים, ומג"ד שלישי מבית שאן. ובתוך הגדודים עצמם, מ"פ אחד הוא מאלקנה, מ"פ שני הוא ממכבים-רעות, מ"פ שלישי מדימונה. וכך עד לרמת הצוותים בטנקים כשהמפקד הוא מבית אלפא, התותחן מעפולה, הטען מקדומים והנהג חייל בודד שעלה מארה"ב.
אפשר לחשוב על זה בדרך אחרת. אם נפתח את הקלפיות הצבאיות, עד כמה שניתן לזהות אותן, נגלה שהלוחמים בחטיבה שעליה פקד הרמטכ"ל מורכבת ממצביעי סמוטריץ' ובן-גביר, דרך הליכוד, ועד מפלגות מרכז-שמאל. בעיקר נגלה שהם עסוקים וממוקדים מאוד במשימות שלהם והלכידות בצוותים לא נפגעת בגלל הוויכוחים של הוריהם.
עדיין לא נולד הרמטכ"ל שייתן פקודה מופרכת כזאת וההנחה שזה עלול להגיע לכך מעידה על המשתמש בדוגמה הזאת ולא על המציאות. ואפילו נניח שהוא נולד, עדיין לא נולדו מפקדי האוגדות והמח"טים שימלאו אחר פקודה כזאת שהיא בלתי חוקית בעליל. סביר להניח שכאשר תישמע ברשתות הקשר הפקודה, הנגמ"שים והטנקים לא יזוזו בגלל הצחוק שיעלה מתוכם, כי כולם יהיו משוכנעים שמדובר בבדיחה.
בכמה מקרים בתולדות המדינה עלה לאין שיעור הפוטנציאל למלחמת אחים: בהטבעת אלטלנה, ברצח רבין ובהתנתקות. האווירה והשיח, וכמובן חומרת האירועים, יצרו את הפוטנציאל. ובכל פעם גברו כמובן הקולות שקבעו הן לעצמם והן לאחרים שיש גבולות למאבק. והיה מדובר בקולות של הרוב המכריע.
ולמרות הערכה זו, כדאי מאוד להנמיך את הלהבות ומהר. לא בגלל מלחמת האחים שכאמור לא תפרוץ, אלא בגלל מקרי הקצה שעלולים לתרגם את השיח למעשים שהרוב השפוי בכל המחנות לא היה רוצה לראות.
אחים אנחנו.