סרטון שפרסם דובר צה"ל ברשתות חברתיות כפייסבוק ולינקדין ב-18/1, בשפה האנגלית משום מה, שואל את הצופים הסקרנים: "האם יש לך את מה שצריך כדי להתקבל לקורס הקצינים של הכוחות המיוחדים בצה"ל? חושב שתוכל לעבור את המבחן?"
הסרטון ממחיש את הנדרש לביצוע במבחן הכושר הקרבי, שמהווה כרטיס כניסה בעבור המועמדים לקורס הקצינים ביחידות המובחרות, באמצעות גבר המדגים את אופן ביצוע התרגילים, כשברקע מפורטים המדדים הנדרשים מהנבחנים בכדי לעמוד בתנאי הסף לקבלה.
המדדים מבחינים בין גברים לנשים בדרישותיהן הבסיסיות לריצת 3000 מטר וריצת 300 מטר, אך כשמודגמים תרגילי הכוח הנדרשים מהנבחנים, נעלמת החלוקה המגדרית ומופיע הישג נדרש אחד בלבד, ללא פירוט נוסף, שכל בר דעת מבין כי אינו סביר בעליל כדרישה מרוב הנשים.
כך לדוגמא הדרישות לריצת 3 ק"מ בעבור גברים עומדות על 14:29 דקות בעוד שמנשים נדרשת תוצאה העומדת על 18:42 דקות לאותו מרחק בדיוק. פער של כ-30% בדרישות בין גברים לנשים, או בתרגום פשוט יותר מדובר בפער זמנים של 4:13 דקות שמשמעו במרחק הנצבר הינו פער של כקילומטר.
דוגמא נוספת הינה בריצה המהירה למרחק 300 מטר הנקראת "ספרינט", כשגם בריצה זו הוגדרו מדדי סף שונים בין גברים לנשים. בעוד שגברים נדרשים להישג של 1:01 (דקה ושנייה) לחציית המרחק הקצר, נדרשות הנשים לתוצאה של 1:08 (דקה ושמונה שניות) לאותו מרחק בדיוק. פער של 7 שניות או 11.5% בתוצאה הנדרשת.
בהמשך הסרטון, לאחר שפרק הריצה מוצה, מוצגים תרגילי כוח שונים ולצדם מדדים, ללא הבחנה בדרישות בין גברים לנשים. האם כך הדבר משום שהדרישה הופכת לאחידה או שנשים פטורות מהבחינה, שמא הפער בדרישות הינו ניכר באופן שהצגתו עלולה להביך ולעורר תהיות גדולות יותר מאלו שהוצגו עד כה?
ההישגים הנדרשים במבחן הכושר הקרבי, בתרגילי הכוח השונים, מוצגים לשיפוט הקוראים הנבונים:
עליות מתח עם משקל נוסף של 15 ק"ג לנבחן דורש 7 חזרות כדי לעמוד בתנאי מעבר הסף, ו- 15 כדי לעמוד בתנאי הרף שמשמעו- הצטיינות.
הדרישה בתרגיל דדליפט DEADLIFT באימון משקולות, בו מרימים משקולות של 80 ק"ג מהרצפה במצב בו הרגליים כפופות והגב ישר, הינה ללא פחות מ-8 חזרות ו-20 בעבור הצטיינות. בתרגיל דחיקת משקולות 60 ק"ג בשכיבה נדרשים ל- 5 חזרות לכל הפחות ו-15 בעבור הצטיינות.
תהיות מקצועיות
לא בכדי קבע הצבא את דרישות הסף השונות בין גברים לנשים במבחנים המתוארים. הרי ידוע כי מסת השריר גבוהה ב-20-30% אצל גברים וכוח השריר אצל נשים נמוך משמעותית מגברים עד כדי פער של כ-50% בפלג גוף עליון ו-65% בפלג גוף תחתון בממוצע. עוד ידוע כי היכולת האן-אירובית הבאה לידי ביטוי בריצות "ספרינט" בקרב גברים גבוהה ב-30% מנשים, בעוד היכולת האירובית (סיבולת לב ריאה) הבאה לידי ביטוי בריצות ארוכות יותר, גבוהה ב-25% בממוצע אצל גברים.
אחרי צפייה בסרטון ועמידה על ההבדלים בדרישות ובהישגים בין גברים לנשים, הנבחנים כחלק מתנאי הקבלה לקורס הקצינים, מן הראוי לשאול בכנות האם אין מי שרואה בדבר בעיה והיכן היושרה המקצועית בצבא?
אם מוסכם וברור לכל כי הדרישות מציגות פערים משמעותיים בדרישות הסף בין גברים לנשים המתמודדים על אותו "כרטיס הכניסה" לאותה הכשרה צבאית, אזי מה ההשלכות המבצעיות על יכולות הביצוע של הלוחמים והלוחמות עד קורס הקצינים, במהלכו ולאחריו ביחידות בהן יוצבו וישרתו? האם הפערים הללו אינם מהווים טעם לפגם שמשמעותו פגיעה בכשירות המבצעית של המסגרת הלוחמת ובבריאות הפרטים המרכיבים אותה?
שאלה בסיסית הראויה להישאל הינה מדוע מלכתחילה, ובשם איזה עקרון נשגב על הצבא להתפשר ולקבל לקורס הקצינים של היחידות המיוחדות, את מי שאינם עומדים בתנאי הסף שנקבעו על ידי מפקדים ואנשי מקצוע, באופן מובהק כל כך כפי שמוצג?
הדרישות הפשרניות כלפי נשים עלולות לגרור את הסף הנדרש מגברים מטה, בכדי לשוות למבחן הכושר הקרבי אופי שוויוני והוגן מבחינה חברתית. זאת על חשבון הדרישה המבצעית הברורה והמתבקשת שנועדה לשפר את התמודדות הלוחמים והמפקדים עם אויב מר ואתגרים מורכבים בשדה הקרב, ולא רק על מסלול המכשולים. אין דרך נאותה ומקצועית ליפות את העובדות אם ברצונו של צה"ל לנצח. הדרך לניצחון עוברת בחיזוק רוח הגייסות, חיזוק וחישול גופם ונפשם, חיזוק יכולתם המקצועית ועוד. צה"ל מחויב לשיפור מוכנותו ויכולותיו באמצעות המרצת משרתיו להישגים והצטיינות באימונים כהכנה לזירת הקרב ולא זירת המשפט בבג"ץ או בתקשורת.
סיכום
על פניו ניכר מתוך צפייה בסרטון ועל סמך השיח הנרחב בנדון, כי מדובר בחוסר אחריות משווע המעמיד את ערך הניצחון בצלו של ערך השוויון. האם יהיה מפקד או גורם אמיץ והגון דיו להתייצב, חס וחלילה, בפני משפחות הנפגעים וועדת החקירה שתוקם אחרי המלחמה הבאה, בה יאמר ויסביר שבשם ערך השוויון, סיכננו את לוחמינו וחמור מכך- הפסדנו?!
ההתעלמות מעובדות החיים המצביעות על פערים פיזיולוגיים מובנים בין גברים לנשים, המשפיעים על יכולות הביצוע של מרבית היחידות הלוחמות – אינו בגדר טעות אלא תקלה! מן הראוי כי צה"ל ידבק בדיון מקצועי על בסיס עובדות ברורות ויזנח אג'נדות זרות, שהקשר בינן לבין המושג 'ניצחון' הינו מקרי בהחלט.