ירדן חידשה לפני שבועות אחדים את בקשתה מישראל להקים צריח חמישי בהר הבית, על החומה המזרחית של המתחם - כך מפרסם העיתון "ישראל היום".
מול המצב הכלכלי המחמיר בירדן, ההפגנות וזליגת המחאה נגד המלך גם לשבטים הבדואיים, מחפשת ירדן כמעט נואשות הישג מהדהד "בחוץ".
כמי שאחראית על המקומות הקדושים לאסלאם בירושלים, ירדן נהנית ממעמד של אפוטרופסות בהר. בממלכה רואים את השפעתה על הנעשה בו כפקטור שמעמיק את הלגיטימציה של השלטון ותורם ליציבותו.
בהר קיימים כיום ארבעה צריחים שנבנו בתקופה הממלוכית: צריח השלשלת, שנבנה על ידי האמיר הממלוכי תנכז; צריח מדרסת פח'ריה, שנבנה בשנת 1345 כמגדל מרובע שבו שלוש קומות; צריח אל־רואנמה בפינה הצפונית־מערבית של הר הבית - מגדל בן ארבע קומות שנבנה בסוף התקופה הזו; וצריח שער השבטים - צריח עגול, היחיד על החומה הצפונית.
ירדן רוצה לבנות צריח חמישי כדי לקבע רשמית ולדורות את מעמדה בהר. הפעם האחרונה שבה הצליחה לקנות לעצמה השפעה סמלית דומה היתה בשנות ה־80, כשאביו של המלך עבדאללה, המלך חוסיין, מכר לשליט עומאן הסולטן קאבוס אחוזה שהחזיק ליד לונדון. את הסכום, 8 מיליון דולר, העביר חוסיין לווקף בירושלים כדי להחליף את הזהב בכיפת הסלע. יום סיום השיפוצים של הכיפה הפך בירדן לחג לאומי, והאזרחים חגגו ברחובות.
ירדן היתה רוצה לשחזר את החגיגות ההן באמצעות הצריח החמישי, בייחוד אחרי שטורקיה - אחת ממתחרותיה על ההגמוניה המוסלמית בהר - מימנה לפני כמה שנים את החלפת סהר הזהב שבמרומי כיפת הסלע.
הבקשה עלולה לעורר מחלוקת קשה בממשלה. מצד אחד, קיומה תלוי בבן גביר ובמפלגתו, שמבקשים להעמיק את האחיזה ואת הנראות היהודיות בהר ולהרחיב את התפילות היהודיות השקטות שם. מהצד השני תלויים ועומדים היחסים עם ירדן, שבהם שזורים גם אינטרסים ביטחוניים, כלכליים ומודיעיניים משותפים, שנידונו אתמול בין נתניהו לעבדאללה.
הבקשה הירדנית מישראל להקים את הצריח החמישי בהר הבית נתפסת על ידי הירדנים כחלק ממערך היחסים הכולל עם ישראל, שבהם שזורה גם סוגיה זו.