באירוע השקת מיזם החינוך לזכרה של אסתר פולארד ז"ל, פגשנו את חברתה, חברת מועצת עיריית ירושלים בעבר, מינה פנטון, שליוותה את אסתר ומאבקה לשחרורו של יהונתן כמעט מראשיתו.
על ההיכרות עם אסתר היא מספרת כי כבר ב-2003 יצרה קשר עימה מתוך הבנת חשיבות המאבק למען יהונתן. אסתר הייתה אז חשדנית כלפי כל מי שהגיע מהזירה הפוליטית, על אף שבמהלך השנים הבינה שהיא זקוקה לעזרתם על מנת לקדם את מאבקה כל אחד במקומו ובכוחו.
"נפגשנו כמה פעמים בכמה מקומות בירושלים. פגשתי אישה חכמה, נבונה ומלומדת שמכירה את המטרייה כי היה צריך ליצור קשר ולשמור על הקשר עם בעל שהיא התחתנה אתו כשהוא כבר בכלא ולשמור על היחסים ולחזק אותם תוך כדי שגם היא זקוקה לחיזוק", אומרת פנטון ומספרת על החדר הצנוע בו התגוררה בדירת דודתו של הרב מדן, בלה. "היה לה חדר בביתה. הן נקשרו בצורה בלתי רגילה. בלה הייתה עבורה כמו דמות אם וזה היה חשוב מאוד".
מצטרפים עכשיו ותורמים למיזם "הילדים של פולארד" לזכרה של אסתר פולארד
"בפגישות הראשונות שלנו אסתר הוציאה את כל העצב הקושי והמעצורים. הא רוצה לשעוט קדימה ועוצרים אותה. היא רוצה לחשוף ומשתיקים אותה. היה לה מאוד קשה. היא הייתה אישה מאוד ישרה שחיה 24 שעות סביב השעון כי כשאצלנו לילה בארה"ב זה יום".
על האיסור שהושת על בני הזוג פולארד להביא ילדים לעולם מטעם השלטונות בארה"ב, אומרת פנטון כי הנושא היה קשה לה מאוד והיא מיעטה לדבר אודותיו. "הנושא עלה כשהיחסים בינינו התחממו והיא הרגישה הרבה יותר בנוח איתי ונתנה בי אמון. הכאב שלה היה כאב של אישה שהיא לא רק לבדה אלא שבעלה נמצא לפעמים גם במצב של סכנת נפשות מבחינת חולי, מבחינת היחס ומבחינת האסירים שמסביב. ראיתי בה הרבה עצב וחשבתי איך אוכל לדבר איתה על פעילות המחאה, הרי ליבה מר. היה חשוב לדבר איתה במילים חמות".
פנטון מספרת כי חשוב היה לה שרעיונות שעלו במוחה יקבלו את הסכמתה המלאה של אסתר. אחד הרעיונות היה לשנות את שמה של כיכר פריז שבירושלים לכיכר לשחרור יהונתן פולארד עם שלט עירוני תקין כמו כל שלט אחר. אסתר קיבלה את הרעיון בחיוך גדול ובהתלהבות, והתאריך שנבחר לביצוע המהלך היה יומיים לפני הגעתו של נשיא ארה"ב לביקור בישראל.
האירוע היה להפגנת ענק ו"היא הסירה את הלוט. אני זוכרת את תנועת היד שלה ואת המבט שלה אל השלט. היא התמלאה תקווה", אומרת פנטון הרואה קשר ישיר בין עוצמות המאבק לשחרורו של יהונתן לעוצמות הנדרשות לקידום המיזם החינוכי המוקם לזכרה. "שניהם נאבקו וביקשו שיהיה להם ילד אבל באכזריות נוראה לא הגיונית ולא חוקית האמריקאים לא איפשרו להם. אסתר הייתה מסתכלת על ילדים ועל בתי ספר ואחד החלומות שלה היה שיהיה מרכז כזה. הרעיון הוא שילדים שאינם מרקע דתי יגיעו לגן הילדים ויתרוממו עם זהות יהודית חזקה. זו הייתה שאיפתה של אסתר".
מצטרפים עכשיו ותורמים למיזם "הילדים של פולארד" לזכרה של אסתר פולארד