הקבינט המדיני ביטחוני החליט על צעדים ראשוניים לבלימת ההסלמה הטרוריסטית, אטימת בית המחבל, שלילת זכויות הטבות ותעודות זהות ממשפחות המחבל, זירוז רישיונות נשק וחיזוק ההתיישבות. על הצעדים הללו וצעדים נדרשים מול גל טרור איסלאמיסטי שוחחנו עם המזרחן ד"ר מרדכי קידר.
בדבריו מוצא ד"ר קידר טעם רב בצעדים עליהם החליטה הממשלה, ובראש ובראשונה הוא מציין את הצעד הפרקטי שיכול לבלום פיגוע טרור תוך כדי שהוא מתרחש: "בוודאי שנשק בידי האנשים היה יכול להפוך את האירוע למשהו אחר. אם מישהו היה קם, שולף ונותן את היריבה בראש הנכון וןבזמן הנכון זה היה מסתיים הרבה קודם לכן. אין ספק בכך שנשק בידי אזרחים הוא אמצעי חשוב מאוד כי המשטרה לא נמצאת בכל מקום ובכל רגע".
"לגבי הרתעה, אין ספק שמעגלים חברתיים הם המוטיבציה החזקה ביותר למפגע, בעיקר אם הוא ילד. אם רוצים לטפל במוטיבציה של המפגע צריך לטפל בתמיכה המשפחתית במעגל הקרוב והחברתית במעגל הרחב יותר. התגובה צריכה להיות על חשבון המעגלים הללו. שכולם ידעו שבתוך שעתיים נהרס הבית והסביבה תסבול גם היא".
סבל סביבתי שכזה, אומר קידר, כולל "מניעת אישורי עבודה ויציאה, סגר, כתר וכו'". עוד הוא מציין את חשיבות התגובה ההפוכה של בנייה וחיזוק ההתיישבות: "אישור של בנייה יהודית במזרח ירושלים או להעלות התיישבות חדשה כדי שיחלחל הרעיון שפיגועים מסיגים לאחור את הסיפור הפלשתיני. אם אנחנו קושרים את זה מיידית לפיגועים יש לזה סיכוי רב להצליח, כי עם הזמן התפיסה שהפיגועים פוגעים בהם היא מה שמקטין את התמיכה החברתית, גם אם היא לא תפסיק את התמיכה הזו לחלוטין".
באשר לערבים תושבי ירושלים, אותם בעייתי להעניש קולקטיבית באופן של סגר או כתר, אומר ד"ר קידר כי לגביהם יש "למצוא את הדרך להעניש משפחה. המשפחה של המחבל מליל שבת הניא משפחה מוכרת וידועה. כולם מסומנים כי הם קרויים בשם עלקם, שאגב תרגום המילה עלקם זה צרעה".
את מהלך הגירוש רואה קידר כצעד מתבקש וחלק בלתי נפרד מאותה ענישה משפחתית. "זה אחד הדברים האפקטיביים ביותר בגלל התרבות השבטית. אדם בשבט שלו הוא אדם, וכשעוקרים אותו מהשבט זה כמו שעוקרים עץ מהקרקע ומשליכים אותו להתייבש. אם מעבירים משפחה לעזה, שכם או ג'נין זה עונש נורא ואיום".
האם המשפחה לא תתקבל שם בתשואות, כבוד ובקלאוות? "בתקשורת כן, ברחוב לא יקלטו אותו כי הוא 'מוש מנא', לא משלנו. לדוגמא, אין סיכוי לבחור להינשא שם עם בת מקומית כי הם לא משלנו. יש תפיסות חברתיות בסיסיות בחברה הערבית שקשה לעקור אותן וניתן להשתמש בהן כאמצעי ענישה שהופך עם הזמן לאמצעי הרתעה".
הרעיון מאחורי הרחבת ההתיישבות כחלק מהתגובה לטרור הוא "יצירת מצב בו החברה הערבית בכללה מפסידה כתוצאה ישירה מאירוע הזה. הם יגידו שהישראלים יעשו את זה בכל מקרה, אבל חייבים לקשור את התזמון לפיגוע".