מניין ההרוגים בטורקיה ובסוריה בעקבות רעידת האדמה ממשיך לעלות, והגיע ליותר מ-550 קורבנות ועוד אלפי פצועים.
הרעש, שהכה באזור בשעות הבוקר המוקדמות ובשיאו של החורף, הורגש גם בישראל, בקפריסין ובלבנון ועד רצועת עזה וקהיר. איטליה פרסמה אזהרת צונאמי לאחר רעידת האדמה, אך היא בוטלה כעבור זמן קצר.
אוריאל קדוש, בעבר מנכ"ל חברת סקרי הקרקע 'גיאו', מתייחס בראיון לערוץ 7 להיערכות הישראלית לרעידת אדמה שכל המומחים סבורים שהגעתה היא רק עניין של זמן.
כמנכ"ל התמקד קדוש בבחינת מצב המבנים בישראל ולדבריו המציאות בישראל היא ש"אנחנו לא ערוכים בכלל. קשה לומר את זה, אבל עד היום לא עשו שום היערכות לרעידת אדמה מעבר למערכת התראה כמו צבע אדום שמודיעה על כך שיש רעידת אדמה, אבל מה עושים אז? לאן רצים? אין שום היערכות ולכן חוץ מלשכב על הקרקע אין מענה".
לדבריו אכן יש אפשרות לעשות מעשה ולא להותיר את המציאות כפי שהיא. את ההחלטה לבחון את סוגיית ההיערכות הישראלית לרעידות אדמה קיבל קדוש בעקבות בולען שנפער וקריסת המבנה בחולון. מסקנותיו, המסקנות שדובר בהן לא מעט, הן שכמדינה הנמצאת על קו השבר הסורי אפריקאי, מקומות כמו התפר שבין קרית שמונה, בית שאן עד ירושלים מועדים לפורענות.
"בכל שנה מתריעים על המקומות האלה שנבנו לפני כ-60-70 שנה בחומרים שהותאמו לתקופה ההיא ולא חשבו שימשיכו להתגורר במבנים האלה גם היום", אומר קדוש הקובע כי לא ניתן לתלות את המציאות הזו רק באמצעי הבנייה של הימים ההם שכן "באירופה מזה מאות שנים בונים על פי תקנים מאוד מחמירים ביחס לרעידות אדמה, ואנחנו כאן רק 75 שנה". הסיבה לבנייה הישראלית באותן שנים שילבה בין אמצעים ירודים באופן יחסי לבין הצורך לקלוט עלייה של מאות אלפי בני אדם בתוך פרק זמן קצר ולשכן אותם בארץ. "רק לקראת סוף שנות השמונים התחילו לבנות על פי תקן לרעידות אדמה, אבל במהלך השנים הרבה מאוד אנשים גרים בבתים האלה".
קדוש מספר כי בחוק הישראלי קיים תקן לא מוכר ולפיו האחריות על מבנה המגורים היא על הדייר בלבד. "אם ניקח מבנה בן 6-7 קומות משנות השבעים ויש בו מעלית, צריך לבדוק אותה בכל חצי שנה ואת הבניין בכל חמש שנים, אבל הדיירים לא יודעים על כך. גם מהנדסי ערים לא ידעו על החובה הזו", הוא אומר ומספר כי הציג את הנתונים בפני אישים בכירים שונים אבל בפועל "אצלנו אבל מתעוררים רק אחרי אסון ושואלים מה לעשות".
"יש מה לעשות", הוא קובע. "אם ניקח את כל האזורים המועדים לפורענות ונבצע מיפוי מאוד יסודי. אחרי מיפוי ניתן יהיה לקבוע איך מתקנים. בדיקה עולה 2500-4000 שקלים למבנה כזה ואם מחלקים את הסכום על 15-20 דיירים הסכום הוא שולי ועל ידי כך יודעים מה מצב המבנה ומקבלים הצעת מחיר לתיקון ואפשר בהמשך לבקש תמיכה ועזרה מהרשות המקומית. אבל לא נעשה בכך כלום".
קדוש מספר כי בממשלה הקודמת "ראש הממשלה בנט היה במחלוקת עם השר אלקין מי יהיה אחראי ומי ינהל את הועדה למיפוי מבנים מסוכנים. שניהם כבר לא בממשלה ויש ממשלה חדשה שתפקידה למשול ומשילות זה גם להביא בטיחות אישית לתושבים".
"שמעתי הבוקר ש-2023 היא השנה בטווח מאה השנים לרעידת אדמה כמו שהייתה בטורקיה ו-27,000 מבנים בסכנה לקריסה טוטאלית. כך קבעה הועדה הבין משרדית שהקימה הממשלה הקודמת. מבקר המדינה הגדיר זאת כפצצה מתקתקת", אומר קדוש ומציין כי המבנים הבלתי עמידים מוגדרים ככאלה עוד לפני מציאות של רעידת אדמה, אלא בחוסר היכולת שלהם לעמוד מול שטפונות, בולענים ועוד, "המבנה עלול לקרוס גם בלי קשר לרעידת אדמה", הוא אומר ומחריף וקובע כי במציאות של רעידת אדמה חוסר העמידות גדול פי כמה.
"היום מבצעים גם התחדשות עירונית וכשמבצעים חפירה מתחת לקרקע מערערים את היסודות של הבניינים הסמוכים, ואם הם ישנים וממילא מעורערים המסקנה ברורה", הוא אומר. "אני שומע בחדשות שהשר גלנט מורה לפיקוד העורף לבחון כיצד להיערך, אבל מה ההיערכות? מה יעשו ברעידת אדמה? חילוץ? יחזיקו את הבניינים? בוא נהיה רציניים. כולם בורחים מכך כמו תפוח אדמה לוהט ועוד יום יומיים אחרי ספירת המתים בטורקיה המקרה יישכח והעניין יחלוף. מקבלי ההחלטות לא רוצים לעסוק בזה כדי שלא יאשימו אותם בגלל שהם האחרונים שנגעו בעניין".
עוד הוא מציין כי לא רק בשבר הסורי אפריקאי המבנים מסוכנים. "יש מבנים מסוכנים וישנים גם בתוך הערים בפריפריה. לא עוסקים בהם כי הם באזור מצוקה ושם יזמים לא רוצים להיכנס להתחדשות עירונית".
לדבריו "מיפוי וחיזוק יעלה כחמישה מיליארד שקלים, ולאחר מכן נצא לתכנית חומש או תכנית עשור של בינוי פינוי, שיכון בדיור חלופי והבטחת דיור חדש למעוטי היכולת שגרים שם".
לשם כך יש להקים במהירות "ועדה בין משרדית לקביעת האזורים המסוכנים ביותר, למפות בפרק זמן קצר ולהתחיל לבצע חיזוק במדרג מהמסוכן יותר ופחות מסוכן". קדוש מספר כי פנה בתקופת הממשלה הקודמת לכל הגורמים הרלוונטיים אך איש לא חזר אליו למעט חיים ביבס. מהממשלה הנוכחית הוא מצפה להיערכות מהירה וקבלת החלטות ברוח זו. "על מנת שברעידה הבאה לא נספור מתים והרוגים, אלא רק כמה ארונות ומראות שנשברו".