ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט סיפר בראיון שהעניק לחנוך דאום על הפגישות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ערב הקמת ממשלת בנט-לפיד.
"אני לא מתחרט על ההחלטה להקים את הממשלה", הוא פתח, והוסיף כי הקמת ממשלה עם מנסור עבאס ויאיר לפיד "בכלל לא היתה בתכנית".
בנט מבין את הזעם כלפיו. "מבחינת ציבור מאוד גדול הם הרגישו שערפתי את המנהיג ואת הבן אדם שמסמל מבחינתם את החבר'ה שדוכאו שנות דור על ידי אליטות".
על הרקע להקמת ממשלתו סיפר: "זה מתחיל בבחירות. במערכת בחירות רביעית כולם בטירוף, הכלכלה קורסת, גירעון ענק, קורונה, האסון של שומר חומות, הרחובות בוערים. אני בא ואומר כמה דברים שבסופו של דבר סתרו. אמרתי שאני לא אתן לבחירות חמישיות לקרות. בנוסף, אמרתי שאני לא מתכוון לתת ללפיד להיות ראש ממשלה ובוודאי לשבת עם מנסור עבאס. באותו הזמן לא העליתי על דעתי את הדבר הזה. מה שחשבתי שאעשה, אמרתי, אם ביבי יקבל 61 אז יש ממשלה, אני אעשה משא ומתן, מן הסתם אהיה שר ביטחון ואמשיך לפעול לטובת המדינה. בגדול אמרתי לעצמי אם יהיה פחות - אז אני אכפה בכח".
לדבריו, "יצאו התוצאות. לנתניהו לא היה 61 ומישהו היה צריך להפר הבטחה כדי להיות מסוגל להקים ממשלה. כי אם כולם יעמדו בהבטחות אנחנו נלך לבחירות חמישיות, שישיות ושביעיות. נפגשנו בלשכת ראש הממשלה פעם, פעמיים. הוא מאוד מאוד חשד בי. אחר כך נפגשנו בבלפור. זאת הייתה פעם ראשונה שנפגשנו בבלפור".
במהלך הפגישות עם נתניהו הונחה על השולחן האפשרות להקים ממשלה שנשענת על מנסור עבאס. "אז בעצם היו שתי חלופות", אמר בנט. "או להקים ממשלה שנשענת על מנסור עבאס, זו הייתה התכנית שלו. הוא פגש מספר פעמים את מנסור עבאס בבלפור. אני לא הכרתי את מנסור עבאס, היה נראה לי אחים המוסלמים. טרוריסטים. האופציה השניה הייתה לנסות לשבור מתוך המפלגה של גדעון (גדעון סער, י"ג) כמה ח"כים ולגרום להם לערוק. באתי אליו, המשא ומתן ביננו היה מאוד מהיר, סגרנו תוך שעה שאני אהיה שר הביטחון, הגענו גם לזה שאני אהיה בשנה הרביעית ראש ממשלה, כששנינו יודעים שזה לא יקרה".
"אבל הסיפור הוא לא לסגור בינינו", סיפר. "אז אמרתי, אבל ראש הממשלה אנחנו צריכים ממשלה. סיכמנו שבעצם ננסה להביא ממשלה שנשענת על הצבעה מבחוץ של מנסור עבאס. במקור לא הייתה בעיה אידאולוגית של הציונות הדתית, לדעתי אפילו בן גביר אמר שהוא לא פוסל או שתק בנושא הזה. ואז פתאום סמוטריץ' עלה על עץ. יש כאלה שאומרים שהוא רצה לפנות את הימין ממני ולדחוק אותי לידי השמאל. יכול להיות שזה גם אידאולוגי. זה התחיל לא לזוז וראיתי שנתניהו לא נותן מספיק פוש לדבר הזה. מפגישה לפגישה הדרישה העיקרית שלו עברה אליי. הוא רצה שאני אצהיר שלא אקים ממשלה עם לפיד. משמעות הצהרה כזאת היא ללכת לבחירות חמישיות".
ככל שנתניהו יותר חשד בבנט שהוא הולך להקים ממשלה עם השמאל, התגברו הדרישות להצהרות נאמנות ואיתן האזהרות. בנט: "מה שהוא (נתניהו, י"ג) אמר, 'תשמע אתה עושה טעות גדולה, אנחנו נצבע אותך כבוגד, נשרוף אותך לנצח נצחים, נשלח צבא של כטב"מים'. הוא חזר על זה מלא פעמים. באיזה שלב אמרתי לו ראש הממשלה אני מבין".
לאחר שבנט הודיע רשמית שפניו להקמת ממשלה עם לפיד, הוא הופתע מעוצמת התגובות הקשות. "ברגע שאני עולה לנאום הזה לאומה שערי הגיהנום נפתחים", סיפר. "עליי, על חברי הסיעה, על הפעילים, על בני המשפחות, בהיקף בלתי נתפס. זה היה פרומו למה שראינו במהלך כל השנה. לא צפיתי את העוצמה הזאת; האנשים האלימים מחוץ לבית שמקללים את עידית סילמן ולכל הח"כים העמידו. היה פה שילוב בין מה שנתניהו ארגן לבין מה שסמוטריץ' ארגן. היה גם כאב אותנטי".