לא מזמן פגשתי חוקר שהוא מומחה למלחמה פסיכולוגית והוא הסביר לי שאפשר לגרום לכל אדם להאמין בכל דבר וגם לעשות מעשים.
נזכרתי בו כאשר עברתי היום בצהרי היום ליד הכנסת וראיתי את השלטים הרבים שנשאו מפגינים רבים. יש שם זעקות על סכנות שאינן קיימות, אבל האנשים מבוהלים עד עומק נשמתם ומאמינים שאנחנו על סף אסון. זה הזכיר לי שיחה שקיימתי לאחרונה עם נכד בן ארבע עשרה שהסביר לי שבעוד חמש שנים העולם יהרס בגלל... משבר האקלים.
ארגון מרכזי, רב אמצעים ויכולת ארגונית חזקה הצליח לשתול במוחותיהם של רבים מאוד שאכן נשקפת סכנה למחקר המדעי, לאוניברסיטאות, לכלכלה, לרווחה, לטכנולוגיה, לזכויות האדם וגם לדמוקרטיה. אי אפשר להסביר להם שאין לכך שחר, ושאם נשתחרר מאחיזת בית המשפט של אהרון ברק יש סיכוי סביר שאם יהיה שינוי בתחומים אלה זה יהיה רק לטובה. העובדות לא מעניינות, יש מצב פסיכולוגי של חרדה.
הרבה כסף ויכולת ארגונית מושקעת כבר ממחרת יום הבחירות בארגון התבהלה הציבורית וגיוס ציבור מסויים מאוד להשתתף במחאה על תוצאות פעולת הדמוקרטיה במיטבה. אולם, גם שנים של תעמולה בערוצי התקשורת לא הצליחו למחוק רב דמוקרטי שהבין היטב שצריך לשחרר אותנו מלפיתתה של מערכת המשפט.
צריך לומר לשבחם של המארגנים שהמטה שלהם עבד בשיטתיות, תקופה ארוכה, בנה את התבהלה צעד אחר צעד והצליח לארגן בגופים כלכליים וציבוריים רבים יום חופש מעבודה וטיול לירושלים ביום בהיר ונאה. הגדילו לעשות נשיאי כמה אוניברסיטאות שהאיצו בעובדיהם ותלמידיהם לעלות לגבעת רם. אולם צריך לזכור שהמטה החל את בניית התבהלה עוד לפני יום הבחירות והרעש שיצר לא נובע מחרדה לגורל המדינה לאחר החזרת עטרת מערכת המשפט למקום שבו היתה לפני חמישים שנה. החרדה של האליטות המיוצגות במטה היא חרדה לאבדן יכולתן לשלוט במדינה באמצעות מנגנוניה גם כאשר הציבור בוחר ממשלה לאומית.
צריך להזכיר למארגנים וגם לחברי הכנסת שדעת הקהל לא מתבטאת במבצע רב משתתפים בגבעת רם בירושלים אלא בקלפי. התוצאות הטריות של יום הבחירות האחרון, הראו שההפגנה הגדולה שנערכה היום היא מבצע מרשים, אך הדבר הקובע הוא הקלפי של היום השביעי בחודש חשוון האחרון. ולכל נבחרי הציבור הכלולים בקואליציה הנכחית נאמר, לא להיבהל, להתרשם מיכולת הארגון (וכדאי ללמוד מהם) אך לא למצמץ ולהמשיך בהליך החקיקה לאישור חבילת הרפורמה במלואה, על כל פרטיה. כל ויתור על חלקים מן הרפורמה לא ירגיע את הרוחות שכן המאבק הוא נגד הרפורמה אלא נגד עצם תוצאות ההליך הדמוקרטי המרכזי, שמסכנות את ההגמוניה.
פרופ' האס יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי