1.
מדינה יהודית: היום לכולם ברור, לתומכים מימין ולמוחים משמאל, שזו הסוגיה וזה הדיון ואין בלתו. אנחנו לא רוצים בג"ץ ימני, אנחנו רוצים מדינה יהודית. יש שרוצים יותר ויש פחות - אבל זו הנקודה המהותית - מדינה יהודית שמחוברת לזהות שלה, מדינה יהודית שמכבדת את המורשת שלה, מדינה יהודית שיש בה שופטים שמכירים את מורשת ישראל ואת המשפט העברי, שופטים שמבינים שישוב ארץ ישראל ושמירת הקיום של עם ישראל הוא ערך משפטי בפני עצמו, שלתורה יש גם מה לומר על שוויון ודמוקרטיה, שערך שמירת העם והארץ גובר לפעמים על זכויות הפרט והמיעוט.
2.
מה שהיה כבר לא מה שיהיה. כששרנו בגוש קטיף שעם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה ידענו שהיא תהיה ארוכה, ובזמן ששום דבר טוב לא נראה שבא מעבר לפינה, קמנו והתעודדנו. כעת המצב טוב שבעתיים: התנתקות 2 לא תהיה, בנייה והתיישבות היה תהיה. מה שהיה כבר לא מה שיהיה: תהיה מה שתהיה הפשרה, שופטים עליונים לא יתמנו עוד על פי גחמותיהם של שופטי השמאל הקיצוני. שופטי שלום ומחוזי – אלו שיהיו מחר בעליון – אלו שנמצאים יום יום בבתי המשפט, יהיו בעזרת ה' ימניים יותר, לאומיים יותר, מחוברים ליהדות יותר.
3.
טעות גדולה עשה השמאל, כשהשתמש בקדוש וביקר ביותר – בצה"ל, בשב"כ ובמוסד לטובת קידום מטרות פוליטיות, לטובת עצירת חקיקה דמוקרטית שאין בינה לבין דיקטטורה ולו כלום. פשע גדול עשתה התקשורת הממוסדת שליבתה, רימתה, ניפחה והסיתה – מילאה את לב מאזיניה ארס ומדון, שנאה וכאב כאילו מישהו מתכנן לכלוא נשים כשפחות.
אנשים חכמים שיודעים ששקר בפיהם הסיתו את ההמון, ניפחו את מוחו בסיפורי הבל שלא היו ולא נבראו ואף לא משל היו ולא יהיו על כוונות הימין ביום שבו, אוי ואבוי, ימונו שני שופטים ימניים לעליון ותרוכך פסקת ההתגברות והביקורת השיפוטית. לזה התרגלנו – כולל לניפוח פי עשרות מאות ואלפים של כל הפגנונת שמאל קטנה, כולל גיבוי מוחלט לחסימת כבישים, הרס וונדליזם וסרבנות. אבל למה שהיה אתמול אסור להתרגל בשום אופן – מה שעשתה ההסתדרות הוא פשע בל יסולח.
מאות אלפי אנשים, בהם אם יורשה לי, רוב ימני, משלמים מידי חודש בחודשו מכספם להסתדרות כדי שיגנו על זכויות העובד שלהם. ברגע אחד הפרה ההסתדרות את החוזה – גנבה פשוטו כמשמעו את כספי חבריה לטובת מהלך פוליטי אלים, נגד רצונם ובלי לשאול את דעתם. על הדבר הזה פשוט אסור לעבור בשתיקה.
על משפחה שתכננה, חלמה והגיעה לשדה התעופה והכל השתבש בלי התרעה רק כי לראש ועד נראה שמה שהממשלה הנבחרת שלו מחוקקת לא מתאים לו, אסור לעבור בשתיקה. אחרת, יקרה כאן אחד משניים – או שהימין לא יעז מראש לעשות דבר מפחד ההסתדרות, או שהמנהג החדש יהפוך למסורת. הרבה שנים מדברים על הדיפ סטייט שמנהל מתחת לפני השטח את הדברים. אף פעם לא הבנו ולא ידענו עד כמה זה עמוק, וכמה עבודה עוד יש – ומוטב מאוחר מאשר בכלל, וזה חייב טיפול.
4.
אם כבר דיברנו על עבודה כדאי לזכור – יש עוד כמה דברים שחשוב לקדם חוץ מהרפורמה המשפטית. את השינוי בחוק השבות היה צריך להניע כבר ממזמן. לא צריך אישור של בג"ץ כדי לבנות ביהודה ושומרון, ובטח שאין צורך באישור בית המשפט שפסק זאת בעצמו, כדי לפנות את חאן אל אחמר ועוד אלפי בתים בלתי חוקיים בשטחי סי.
אפשר לעשות הרבה עבור המשילות בנגב ועצירת ההשתלטות הבדואית גם בלי בית המשפט, ובטח שאין בהם צורך כדי לקדם את הפריפרייה, ואת ההתיישבות היהודית בנגב ובגליל. גם רבני ערים וישובים אפשר למנות בלי עצת העליונים, וכך עוד שלל פעולות חשובות שיקדמו את הימין ואת המדינה היהודית, רק צאו לדרך ושיהיה לכם בהצלחה.