אלה ימים עצובים. ומוטב לעבור אותם ביחד. אנחנו נוהגים בממלכתיות ובאחדות ולמרות הפיתוי הפוליטי להזכיר לחברי הממשלה ציוצים עגומים והבטחות מביכות שלהם מהעבר, אנו נמנעים מכך. לא זמן פוליטיקה.
לכן מדהים לראות כיצד יש בשרי הממשלה מי שאינו מסוגל לנהוג ממלכתיות ואחדות.
ההידרדרות הביטחונית בימים האחרונים, היא לא הזדמנות עבורנו להתנגח, אלא להיפך: כשאויבי ישראל תוקפים אותנו זו הזדמנות להתחבר מחדש. כך נוהגים פטריוטים.
מאכזב שיש שרים שפשוט מתקשים להשתחרר מהרגלים ישנים. הם רגילים לתקוף ולהאשים אחרים. אפילו כשהאחריות עליהם והכלים בידיהם, הם מגלגלים אחריות על אחרים ושוב מלבים אש פנימית. מביך.
מה עוד שהעובדות מספרות סיפור שונה לחלוטין מאמירות אותם שרים. היקפי הפיגועים, ירי הטילים וגם תגובת צה"ל מספרים סיפור אחר בתכלית, אבל האמת היא מזמן לא נר לרגליהם של חלק משרי הממשלה.
מי שמבקש להנהיג, אמור לדעת שמנהיגות ראויה היא כזו שממוקדת במעשיה שלה ובמבט קדימה. מי שמגלגל אחריות על אחרים ועל העבר, בעיקר מעיד על עצמו שהוא אינו ראוי להנהיג.
בעת הזו, והגם שיש בממשלה מי שמתקשה לנהוג כך, אני דבק בביחד של עם ישראל, בשותפות הישראלית וכן בתמיכה ובגיבוי כל מעשה אחראי שתעשה ממשלת ישראל כנגד אויבינו.
עכשיו, מלחמה משותפת בטרור ועצב עמוק על קורבנות הטרור בשבועות האחרונים.