שנים שזה הטריד אותי, כיצד אחרי כל הניסים והמופתים שראו יוצאי מצריים עין בעין – עדיין היו רבים שביקשו לחזור מצרימה אל העבדות, אל הצער, אל החרפה? גם אחרי שראתה גם שפחה על הים את יד -להים, כשנתקלו בקושי, מורכבות או ניסיון במסעם החלו מתרפקים על ימי המרורים - "זכרנו את הדגה הקישואים והבצלים.." וביקשו לשוב אחורה: "ניתנה ראש ונשובה מצרים". ואל מה? אל העבדות.
כל פעם כשאני קוראת את הפרשיות הללו ובפרט בימי חג הגאולה, אני מתמלאת בזעקה: איך?! מה קורה לכם? איפה הראש שלכם? איפה האמונה שלכם? אתם שראיתם כעובדה מוגמרת את היות -לוהים איתכם, איך ביקשתם לחזור אחורה, אל המרורים והחרפה?! כמה מדהים זה שהיו רבים שבחרו שלא להיוושע, עד כדי כך חילחלה מצריים לתוכם.
מה הייתם עונים לאותם עבדים ושפחות, הקטנים וגדולי הדור נשיאי העדה המרגלים, לו הייתם באותו הדור?
ההיסטוריה חוזרת, אלינו.
אין קל יותר מאשר להסתכל לאחור, לתמוה על דורות קודמים ולהלין כיצד לא ראו את אשר לנגד עיניהם.
דור דור והזדמנויותיו, דור דור ואתגריו, דור דור ונסיונותיו – בכל דור "העולם צועד לקראת גאולתו".
בתקופת התנ"ך העבדות התאפיינה בשיעבוד הפיזי – סחיבת לבנים, בניית פירמידות, שפיפות לאדון, ועול.
אך עבדות, וחירות, למעשה עניינם תודעתי.
נדרש אומץ רב על מנת להכיר בכך שאנו, ציבור הימין והגוש האמוני חוטאים באותו חטא השעבוד התודעתי
להבדיל אלפי הבדלות, ולעצם העניין: ביחס לממשלת האחדות של בנט - העדפנו את תעמולת השנאה השקרים וההפחדות
על פני מראה העיניים והעובדות:
-ראינו ממשלה ששינתה את המשוואה הביטחונית והגיבה בעוצמה ותקיפות גם על בלון, הובילה לשקט יחסי מופתי מזה עשור לדרום, שיתקה את חמאס, ביצעה חיסולי שיא בפלסטינים, יצאה למבצע צבאי מוצלח לחיסול ראשי הג'יהאד האיסלמי, חיסלה בכירים ב"גוב האריות" עד כדי הסגרה עצמית מפחד, חיסלה בכירי מדענים כדבר שבשגרה ואת מפקד משמרות המהפכה - ועל אדמת איראן! ראינו, והפלנו.
ומה קבלנו? הדרום שוב אדום, וגם כבר בצפון, הכלת רקטות פיגועים וטרור על בסיס יומי, מעל 20 נרצחים תוך 3 חודשים, ו"מחוות" לפלסטינים וכשקוברים פה ילדים.
-ראינו ממשלת אחדות שקידמה את הטוב המשותף בין קצוות העם, תוך פרגון הערכה וכבוד הדדי. ראינו והפלנו.
ומה קיבלנו? חוקי אפליה, שבנו לשיח ה"שמאלנים בוגדים" "טרוריסטים", "לכו לעזאזאל" "מוגלה" גם מנציגי ציבור ובכירים שמובילים אותנו לקרע ושסע מבהילים בין חלקי העם, כפסע ממלחמת אחים.
-ראינו ממשלה מתנהלת באחריות כלכלית שריסקה את הגרעון, הזניקה את כלכלת המדינה בהתמודדה עם שני גלי קורונה ללא יום אחד של סגר, סיימה שנה עם עודף תקציבי מעל ומעבר למצופה. ראינו והפלנו.
ומה קיבלנו? ראש ממשלה נהנתן שעסוק במימון מעונותיו והכפלת עלות תסרוקות וביגוד לגברת, כשיוקר המחיה מזנק בכל תחום. ממשלה מושחתת ומנותקת מזעקות וקשיי היום-יום של הציבור, הקורס תחת העול.
-ראינו ממשלה שרקמה יחסי חוץ מצויינים: רתמה את ארדואן להגן על ישראלים מפני טרור בארצו, רקמה ברית אסטרטגית עם מדינות ערב כולל סעודיה - נגד איראן, שכנעה את ביידן להכריז על משמרות המהפכה כארגון טרור, ראינו והפלנו.
ומה קיבלנו? חרם ובידוד חסר תקדים של מעצמות בנות ברית נגד רה"מ ישראל, קריסת הברית האסטרטגית מול איראן – סעודיה חוברת לאיראן, ממדינה משגשגת ו"אור לגויים" הפכנו למדינה שמעוררת רחמים.
-ראינו, לראשונה מקום המדינה - ראש ממשלה דתי, שהאהיב את התורה על הציבור הכללי ברשתות החברתיות, ובטקסים רשמיים, הכריז על אמונתו באלוהים ואת הקשר בל-ינתק שלנו לארץ מכוחו של התנ"ך, קידש את השם עטור טלית ותפילין גם לעיני העולם, ראינו והפלנו.
חזרנו לראש ממשלה חילוני שהזיקה בינו לתורה תלויה בתזמון תעמולת בחירות. שימוש ציני וחיצוני לגריפת מנדטים. אוכל שרימפסים ולובסטרים. ממשלה שרבים מנציגיה אמנם ידעני תורה המזוהים כחרדים וחרדליים אך בהתנהלותם המנוכרת מחצי עם והזחוחה מכוח, ועם חוקי כפייה וחוקי אפליה, הפכו למחללי שם ה' הגדולים שבדור. בפועלם והתבטאויותיהם משניאים ומרחיקים את הציבור הכללי מהתורה ומ-ה'. כמה חושך. כמה בילבול קיבלנו ועוד "בשם ה'".
לא תורה, לא ארץ ולא עם.
"הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב, וְלַטּוֹב רָע, שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר, וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ, שָׂמִים מַר לְמָתוֹק, וּמָתוֹק לְמָר" (ישעיהו ה, כ).
איפה ההבדל?
וכאן מתחיל ההבדל בינינו לבין יוצאי מצרים. בעוד שאבות אבותינו נדרשו להמשיך קדימה אל הלא נודע על סמך הניסים שחוו, וחטאו בהתרפקות על ה"מוכר וידוע", גם אם מר, ופספסו את השעה בה ראוי היה לצעוד קדימה לגאולתם -
אנחנו כן ראינו את ההישגים-הפלאייםוהסייעתא דשמייא שזיכה ה' את בנט וממשלתו, הצלחה מעל ומעבר לצפיות, במכלול של תחומים: ביטחונית, מדינית, כלכלית, ביחסי החוץ, חברתית וכו'...
היה לנו די זמן, ושלל עובדות מוצקות שאמורות היו לאפשר לנו להבחין בין תעמולת הפחדה וסיסמאות – לעובדות,
חששותינו מפני אחדות עם השמאל, ואף עם עבאס – מדומים היו! בסך הכל תעמולה אופוזיציונית,
שהרי אחרי הזעקות והקמפיין השנתי כנגד שותפות בנט עם עבאס עד כדי הפלת ממשלה:
הומלך בחזרה נתניהו, זה שהכשיר את עבאס ראשון לממשלתו. ממשלת "הימין על מלא" יישמה בדיוק את אותה התוכנית עליה זעקו שנה כנגד בנט ולפיד!
משמע שאחרי כל זעקות "מס עבאס", האימה הבהלה וההפחדה שיצרו בציבור, אין בתוכנית באמת סכנה וסיבה לבהלה שהרי אחרת נציגי הימין ו"הציונות הדתית" היו משמיעים קול זעקה ופורשים מהממשלה הזו שממשיכה אותה, לא?
לא זו בלבד, הליכוד כעת במשא ומתן עם עבאס לרותמו לתמיכה בחוקי הרפורמה המשפטית תמורת עוד כסף למגזר הערבי.
פתאום נציגי הימין ומפלגת הציונות הדתית לא רואים בעיה בשת"פ ובשימוש בקולות הערבים, כך כשזה מגיע לממשלתם.
– ובטח לא בעיה עליה יש לזעוק למחות ולפרק ממשלה!
איך מה שלגיטימי אצל נתניהו, הופך ל"טרור" ו"שמד" עד כדי ריסוק ממשלה והוקעה מחוץ להנהגה כשמדובר בבנט?
לא נותר אלא לשער מה היה מצליח בנט לחולל אילו היתה מאחוריו אחדות הכוללת גם נציגים מאת הגוש הימני-והאמוני.
בהצטרפותם – אליה נקראו על ידי בנט וסרבו, שאלת ההשענות על עבאס או גורם קיצוני אחר היתה מתבטלת מאליה, היינו משיגים יציבות שלטונית לממשלה שעובדת למען הציבור, ממשיכה להביא הישגים ביטחוניים כלכליים ומדיניים, ומאחה ומאחדת את הקרע בין חלקי העם, כשבראשה עומד ראש ממשלה דתי המקדש את שם ה' בעולם ומאהיב את היהדות על הציבור הכללי!
האינכם רואים את גודל הבשורה?
איך תעמולת דיבה צבועה הבהילה את העם והחזירה אותנו אחורה אל הרקטות, השרימפסים, והקרע?
איך פספסנו את השעה?
כגודל הבשורה והפספוס – כך גודל החורבן
במאמר שפרסמתי בשם "ממשלת בנט – האתחלתא השניה" הצגתי סקירה הסטורית שמראה איך במהלך ההיסטוריה בכל פעם שנדרשנו לעלות קומה בתהליך הגאולה ופספסנו מסיבותינו אנו, נאלצנו לשלם על כך מחיר כבד
ומשום מה, דווקא מי שהכי ציפינו שיענה לקריאה האלוהית, פספס והביא חורבן.
- בדור המדבר היתה ציפיה שעם ישראל יקשיב ויאמין בתוכנית ה-לוהית וייכנס לארץ. היתה החמצה – חטא המרגלים, דווקא הגדולים מבחינה פוליטית ורוחנית, היו מקור החטא. נשיאי העדה דאז וודאי לא חשודים כפחותים יותר מגדולי דורינו, והם פספסו והבהילו את הציבור. הציבור שנשמע להם והלך אחריהם ולא אחרי דבר ה', נספה גם הוא בכליה.
- בגלות בבל וימי כורש – היתה ציפיה שעם ישראל ירתם לקריאה האלוהית, גם אם בוצעה ע"י גוי, לשוב לארץ ולבנות את בית המקדש השני. החמצנו – רוב מניין ורוב בניין של האומה נותרו בחו"ל, כולל גדולי הרוח שהיו אמורים אחרי 70 שנה לדעת שעליהם לשוב. רק "השוליים" של החברה, הדלים אף מבחינה רוחנית – כהנים שנישאו לנשים נוכריות! הגיעו לארץ. דרכם – פעל ה' את הישועה, והבית נבנה. והגדולים שנותרו בחו"ל – עליהם התרגשה "שואת" המן.
- בראשית הציונות והצהרת בלפור. כאן כבר אין עמנו נביא, אך המבנה זהה ממש: ברור פי השכל הישר שהיתה ציפיה שעם ישראל יירתם למשימה, גם אם הוכרזה שוב ע"י נוכרי, ויעלה לבנות את הארץ. אין זו "קריאת מחשבות של מעלה" אלא התייחסות נדרשת לפי מחשבת התנ"ך וההלכה. עם זאת – היו מגדולי התורה שהתעלמו מהקריאה והתנגדו לה. ואת התוצאה כולנו יודעים. בלי להתייחס לסוגיות של שכר ועונש, באופן עובדתי הרי השואה יכלה להתרחש רק על מי שנותר בחו"ל, מי שלא נוקף אצבע, גם כאשר יש בידו הכוח לעשות זאת.
אלוהים מדבר איתנו לא רק מדפי התנ"ך אלא גם דרך הבריאה, ההיסטוריה, והתמורות הפוליטיות. ובהעדר חזיונות נבואיים חובה עלינו לקלוט זאת גם בראיה מפוכחת, בשכל ישר, נוכח עובדות ונתונים, להטות אוזן ולגלות אומץ לב גם אם נשלם מחיר חברתי.
בדורינו, דור התחיה - ממשלת בנט – לאור ההישגים שתמצתתי לעיל, לא רק תחומי החול קודמו בסייעתא דשמייא, כי אם גם קומה רוחנית, מעצם היות ראש ממשלת ישראל איש אמוני, שלימד את הציבור הכללי תורה וקידש שם ה' בעולם.
רצתה ההשגחה, וממשלת האחדות הוקמה, אמנם כ"בדיעבד" לאחר ארבעה סבבי בחירות, שסע וקרע מתגבר בין חלקי העם, אי-יציבות שלטונית, מגפה משתוללת ואיומי שמד מארגוני טרור מבפנים ומאיראן – לגביה נתנה מענה פנומנלי בפרק זמן קצר. קיבלנו טעימה לשנה, אך עם הזמן שעובר, הולך ומתבהר לי שמה שהוקם כאלטרנטיבת "אין ברירה" מתגלה "כדחיפה אלוהית" לאלטרנטיבה היחידאית שמאפשרת לנו להמשיך ולחיות כאן ביחד כעם וכמדינה.
ובִמְקום שהראשונים שיקפצו על בשורת המנהיגות הימנית-אמונית-ומאחדת של בנט יהיו מהגוש הימני והאמוני,
שוב, אז כמו היום, מי שהציפיות מהם היו הכי גבוהות הפכו אור לחושך, ותפעלו מכונת רעל ושנאה והפילו מנהיג בעל בשורה בקנה מידה תנ"כי!
על "הבכיה לחינם", אנו מקבלים כעת, סיבות אמיתיות לדאגה ולבכי. אנו משלמים ביוקר, טבין וטקילין, בריבית דריבית, על התוצאות האיומות של הפלת הבשורה. זה כנגד זה עשה האל' , לצערי הגדול בכל תחום המדינה בהתרסקות:
מדינית, בטחונית, כלכלית, חברתית, ובפרק זמן קצר מאד של 3 חודשים בלבד, אנחנו צועדים לחורבן.
ממשלת "הימין על מלא" מתגלה בכל יום שעובר כהונאה וכמסוכנת.
אין לי אמון בנציגי הממשלה, שלא מסוגלים לקחת אחריות ועסוקים בהאשמת אחרים בחורבן ובכאוס.
מכאן אני פונה אליכם, תומכי הממשלה הנוכחית. מפילי ממשלת בשורת המנהיגות האמונית והאחדות, הישועה תלויה בכם
מוטלת עליכם אחריות מוסרית.
גם אתם לא רוצים שממשלת הבלהות הזו שריסקה כל תחום ב3 חודשים תמשך לעוד 4 שנים שלימות. בכיה לדורות.
עת להתנצל בפני בנט ולעשות תשובה.
"אתם חשבתם עליו לרעה – אלוהים חשבה לטובה".