לאור מעמד המורה המאתגר וריבוי המורכבויות, היה יותר ממרענן להיפגש בדמותו של שמעון גרינהויז, המורה הכי ותיק של המדינה. קווים לפיצוח סוד ההוראה כל כך נדיר שלו.
כל מי שיצא לו לעמוד פעם מול כיתה יוכל להגיד לכם עד כמה שמקצוע ההוראה מתיש ומעייף:
מעבר לציפייה הקבועה למשוך את לב התלמידים ולג'נגל עם הפרעות הקשב והריכוז שלהם, מצופה מהמורה להיות פסיכולוג, דיפלומט, מרפא בעיסוק ובאופן כללי קוסם.
"מחקר שהוזמן על ידי מערכת החינוך מגלה כי יותר מורים עוזבים את עבודתם בשלוש השנים הראשונות, רבים מהם משכילים מהמרכז. הסיבות: קשיי השתלבות, היעדר תמיכה ותגמולים לא הולמים. "המערכת לא גמישה ויש הרבה בדידות" (רויטל בלומנפלד, וואלה, 2015).
גם המורים שמחליטים להישאר במערכת ונגועים בחיידק ההוראה יספרו לכם כמה ימים לא פשוטים יש להם, בהם הם מנסים להיזכר מה הסיבה שהם נכנסו מלכתחילה למקצוע הזה.
שחיקה, משכורת לא מתגמלת, ריבוי חזיתות למול ההורים ומעמד המורה שמאתגר גם את ה'שרופים' ביותר, כל אלו ועוד יצרו את התמהיל הפרובלמטי הזה שמאתגר כל כך את מערכת החינוך.
לאור כל זאת, החשיפה לדמותו של שמעון גרינהויז הייתה בבחינה של מים צמאים לנפש עייפה.
הרי לכם, מורה בן 93, הכי וותיק במדינה שחשף מהו הסוד שגרם לו להישאר במערכת 63 שנים והיד עוד נטויה: "אני מת על הנוער הישראלי" אמר והמשיך: "זה בשבילי סם החיים - אני מסרב לראות דברים שליליים בנוער וחושב שאני מצליח בכך. אין אצלי מושג של 'תלמיד בעייתי', אני מצליח לקלף את הקליפות העליונות ולהגיע לגרעין של הטוב. אני מאמין שלכל אחד יש גרעין טוב - וביחוד לבני נוער". (נועם (דבול) דביר. ישראל היום.
הנה לכם חומר שלא מלמדים במכללות להוראה ובבתי הספר לחינוך:
חומר שגדול יותר מכל פדגוגיה ומימיקה ורטוריקה ופסיכולוגיה של התלמיד.
היכולת לראות בנוער, בתלמידים, במושא העבודה שלנו....סם חיים. לא פחות.
כי זאת עליכם לדעת: המורה שמעון גרינהויז מעיד על עצמו שהוא קודם כל נרקומן של חינוך וצריך להזריק לעצמו את השליחות החינוכית שלו. כמה עמוק, ככה פשוט. ובעיקר כמה מעורר השראה:
"כשאני מלמד זה עושה לי טוב על הנשמה" ימשיך ויאמר ויגרום לכולנו לשאול:
איפה ישנם עוד מורים כמו המורה ההוא?
שמישהו יגיד לי איך אפשר לגרום למורה שמעון, ללמד את הילדים שלנו?