סוערות הרוחות ברחובות בני ברק, אנשי שמאל עשו הפגנה מול ביתו של הרב גרשון אדלשטיין שליט"א, בהפגנה שבה קראו לשיויון בנטל ולגיוס בני הישיבות לצבא.
בהפגנה נכח המנכ"ל החדש של מאפיית אנג'ל, שר לביטחון פנים לשעבר, עומר ברלב. ובשל כך קראו גורמים בציבור החרדי לעשות חרם על מאפיית אנג'ל בשל הפגיעה בכבודו של הרב אדלשטיין.
ראשית, האם בגלל שאדם אחד (גם אם הוא מנכ"ל) חטא, צריך להעניש את כולם. בגלל שברלב נהג שלא כהוגן, צריך עכשיו להעניש את כל עובדי המאפייה (שמן הסתם חלקם שומרי מצוות, וכלל אינם מזדהים עם ההפגנה שהייתה בבני ברק).
ובנוסף, אם ברלב נהג לא כראוי שהשתתף בהפגנה מול ביתו של הרב אדלשטיין, אפשר להגיב באותו מטבע, לעשות הפגנה מול ביתו של ברלב, ולמחות על הפגיעה בכבוד התורה.
בכלל נושא ההפגנות מול בתים פרטיים של אנשי ציבור, ראוי לדיון ענייני והלכתי בפני עצמו, כיצד אפשר ליישמו באופן הנכון שלא יפגע בדיני הלכות שכנים, ולא בשם המטרה להפר הרבה עניינים שבין אדם לחברו, כרעש והפרעה לשכנים.
ולגופם של דברים, האם התביעה של אנשי ההפגנה לשיויון בנטל, ולנשיאה בעול הביטחוני של מדינת ישראל שבה יישאו כל חלקי העם, אינה צודקת? מה גם שהיא נתמכת מהתורה (דברים לב, ו) "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?" – טענת משה רבנו לבני גד וראובן שרצו להישאר בעבר הירדן ולא להשתתף במלחמה לכיבוש הארץ).
נכון, צריכים לראות איך ליישם עיקרון צודק זה בפועל, איך להפיג את החשש של בני החברה החרדית מהשפעה רוחנית לא טובה של השירות בצבא. (כיום יש מסגרות של הנח"ל החרדי, ישיבות הסדר, צל"ש ועוד שמסייעות לשמור על הרמה הרוחנית). איך לתת פטור לשקדנים גדולים בתורה, שבאמת אצלם התרומה לביטחון ישראל היא בלימוד התורה. זו כבר שאלה למעשה איך ליישם זאת. אך עצם התביעה שכולם ישאו בעול ביטחון מדינת ישראל היא צודקת מאין כמותה.
גם בוויכוח אמיתי כיצד לשלב בין ערך לימוד התורה הנצחי בישראל לבין חובת הנשיאה בעול ביטחון מדינת ישראל, אין מקום לשיח של חרם, ובוודאי לא להחרים מאפיה כל כך ותיקה, שרבים מהעם נהנו ונהנים ממנה ומכירים לה על כך טובה.
הבה נפתור את המחלוקות בינינו, גם הקשות והנוקבות ביותר, בהידברות ובכבוד הדדי ומתוך אהבת חינם.