פריצת דרך בחקר האלצהיימר בקרב נשים

במחקר שנערך באוניברסיטה העברית נמצא הסבר להידרדרות הקוגנטיבית המואצת בקרב נשים חולות אלצהיימר.

במחקר זוהתה הידלדלות של מאגרי RNA קצרים שאינה באה לידי ביטוי בקרב גברים, מה שיכול להסביר את ההבדלים בקצב ההידרדרות הקוגניטיבית בין גברים לנשים, שאצלן ההידרדרות מהירה יותר. החוקרים מקווים שבעתיד ניתן יהיה להשלים את המחסור באמצעים תרופתיים, תקווה שגוברת לאור השימוש פורץ הדרך בחיסונים מבוססי RNA כנגד מחלת הקורונה.

"עד לפני 3 שנים היו אומרים לי ש-RNA זה חלום, את מקדימה את זמנך", אומרת לחדשות 12 פרופ' חרמונה שורק, ממרכז ע"ש אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח והמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית. "לכל מגיפה יש לה תוצאות קטלניות, וכל מגיפה בהיסטוריה גם השאירה אחריה שאריות שתרמו לשינוי החברה ובמובנים רבים שינוי טוב. עצם זה שהפיתוח של RNA עשה מהפכה – זו אחת התוצאות הטובות של המגיפה".

במחקר נמצא לראשונה קשר ישיר בין משפחה של שברי RNA זעירים לקצב התפתחות המחלה בנשים. פרופ' שורק ופרופ' יונתן לווינשטיין, גילו כי דלדול המאגרים של שברי ה-RNA הללו במוח משקף התפתחות מהירה של הפגיעה הקוגניטיבית בקרב נשים חולות באלצהיימר, אך אינו משקף שנויים במבנה המוח, אלא דווקא במדד הקוגניטיבי של הנשים החולות.

שורק מסבירה כי הייתה הנחה כי ישנם גורמי בקרה שאחראים על ההבדלים בין גברים לבין נשים בהתפרצות מחלת האלצהיימר. במחקר בדקו החוקרים RNA מדגימות במוח באזורים שידוע שנפגעים ראשונים עם התפרצות המחלה. לחלקים הללו יש שני מקורות, כאשר אחד מהם הוא במיטוכונדריה - אברון בתאי עצב שהתפקיד שלו הוא לנהל את מאגר האנרגיה, והאופן שבו האברון הזה מתנהל מגיע בתורשה מהאמא. "מתברר שלשברים של ה-RNA יש תפקיד בקרה על חלבונים שמפקחים על מסלולים חשובים לקוגניציה, ושהמאגרים האלה מידלדלים אצל נשים ולא אצל גברים".

פרופ' שורק מוסיפה כי התגלית יכולה לעזור בפיתוח תרופה לאלצהיימר שמבוססת על שימוש ב-RNA: "היום בזכות הקורונה יש לנו הוכחה שאפשר לטפל באנשים בטיפולים שמבוססים על RNA, זה צריך להיות הטיפול הבא".