סערת המחלוקת על תיקוני מערכת המשפט הניבה בצידה גם לא מעט יוזמות של הידברות בין רבדים שונים של העם בישראל.
בין השאר קיבלו חיזוק פלטפורמות הידברות שהיו קיימות קודם לכן והמשבר החברתי בישראל העניק להן ממש חדש של חשיבות. אחת היוזמות הללו שייכת לד"ר יואב הלר, שהקים עם שלושה מחבריו את מיזם תנועת 'הרבעון הרביעי' עליו הוא מספר בראיון לערוץ 7.
המיזם, הוא מספר, הוקם בתקופת ממשלת בנט, כאשר הייתה תחושה שישראל מתקרבת למשבר שספק אם תדע כיצד להיחלץ ממנו. עיתוי המשבר תאם את הניסיון ההיסטורי גם של עם ישראל וגם של עמים אחרים, ולפיו הרבעון הרביעי במאה הראשונה לחייה של מדינה הוא רבעון "מסוכן", רבעון בו מתחוללים משברים חברתיים עמוקים ובחלק מהמקרים הדבר מביא לקריסת המדינה. כך היה בתקופת שלמה וכך בתקופת שלומציון.
משבר האמון שנוצר בין החברה למוסדות המדינה הביא לעיתים למלחמות אחים ולקריסתן של כמה וכמה מדינות. המסקנה שעלתה מכך היא צורך בהול בהקמת תנועת תיקון שתבלום את דהירת הרכבת הישראלית אל הקיר.
ד"ר הלר מציין בדבריו כי אותם רבעונים רביעיים שהביאו לקריסה לא התאפיינו בקשיים פיזיים. החברה הישראלית הייתה בעלת עצמה כלכלית וצבאית לצד הון אנושי משמעותי, אך השסע החברתי העמוק הניב את הקריסה.
המענה ההכרחי, קובע ד"ר הלר, הוא עדכון הברית הפנימית בחברה הישראלית, כלומר החלטה של כל אחד מהחברה הישראלית שאכן הוא מעוניין לחיות כאן ביחד. לדבריו השפע שהתקופה הרעיפה על כולנו יצרה אצל רבים תחושת פינוק שאחד ממרכיביה הוא התפיסה לפיה כל אדם בטוח שהאמת נמצאת רק אצלו. הדבר גרם לשבירת הברית הפנימית בישראל וגם לשבירת כללי המשחק, שהיא מוקד השיח סביב חקיקת מערכת המשפט.
"בראייתנו צריך לייצר החלטה נפשית של כל ישראל, האם הוא בעד אחדות ישראל, מבלי לחשוב שכל האמת נמצאת אצלו", הוא אומר ומזכיר את דבריו של הרב קוק באורות אודות שלושת הכוחות הקיימים באומה, הקודש הלאום והאוניברסאליות, והמחלוקת שביניהם מוציאה מכל אחד את עומק מהותו, ובלבד שיפנים שללא האחרים לא יוכל להתקיים.
לטעמו של הלר מציאת המענה בישראל יכולה להוות אור לגויים שכן מדובר בתופעה החורזת מדינות ואומות רבות הנקלעות למשבר הרבעון הרביעי. ואולי בישראל המציאות שונה ממדינות שונות בשל הסכנה הקיומית שקיימת בה ואינה קיימת באחרות. ד"ר הלר מציין את דברי הרב סולובייצ'יק אודות ברית הגורל וברית הייעוד שעלולה להתערער ומצריכה גם היא חיזוק. "כרגע מתגייסים 47 אחוזים מהישראלים ואנחנו לא יכולים להתרפק על האיום הביטחוני שיאחד אותנו. אין לנו את הפריבילגיה הזו, כי יש לנו מדינה בשם איראן שרוצה לחסל אותנו וזה איום אמיתי. לכן כל ישראלי צריך לעסוק בחרדת קודש בסוגיה של ההתפוררות החברתית ולא להניח שמשבר ביטחוני גדול יאחד אותנו. לא זו הדרך לבנות מדינה ברבעון הרביעי".
הלר מספר על תנופת הפעילות של תנועתו שמקיימת מפגשי סלון בכל מקום ברחבי הארץ לצד סמינרים רבים. הוא עצמו הוביל 185 מפגשי סלון מול קהלים שונים ומגוונים, אנשי עיר מושב וקיבוץ, חרדים וחילוניים, אנשי יהודה ושומרון ואנשי שמאל, פריפריה ומרכז. "אנחנו אומרים לאנשים שיש לנו בעיה והיא עמוקה של אמון ואין להתכחש לה. כולנו חלק מהבעיה והבשורה היא שכל אחד יכול להיות גם חלק מהפתרון".
הפתרון, הוא אומר, מחייב מעבר מפוליטיקה של הכנעת הזולת, פוליטיקה שמתבססת על פילוג וסירוב לפשרה, לפוליטיקה של הכנסת אורחים שדורשת מנבחרי הציבור למצוא עוגנים משותפים. "עם אחים רבים ופותרים בעיות ולא מנצחים. דרושה פוליטיקה של ענווה שבה מי שחושב שכל האמת אצלו יישאר בשוליים ולא ישלוט כי אם הקצוות ישלטו זה יהרוג את המדינה. בנוסף דרושה פוליטיקה צופת פני עתיד. רואים את מה שקורה סביב התקציב ומה שקורה סביב שנאת החרדים והלב שלי נחמץ. הממשלה מקבלת החלטות של תקצוב בלי לבחון מה ההשלכות של המהלך על החברה כולה ועל החברה החרדית, במקום לדון איך מייצרים חברה של לומדי תורה עם עבודה, כמו שכתב הרש"ר הירש".
לדבריו, גם הוא עצמו מתקשה לדמיין מדינה יהודית ללא חברה שלומדת תורה, אך מתחייב שלומדי התורה יעשו זאת מתוך ראיית תרומתו של לימוד התורה לחברה הישראלית כולה. את ערך העבודה סבור ד"ר הלר שניתן להבהיר לחברה החרדית מתוך ההבנה שחברה לא יכולה להתקיים ללא רופאים וללא בעלי מקצועות הכרחיים נוספים והדבר מחייב שותפות גורל ומחשבה מאוחדת.
"אני מציע יזע ודמעות בדרך לגלות את האחר", מספר הלר על הסמינרים והמפגשים שהוא מוביל. לטעמו לו ייווצר מרכז כובד ישראלי המבוסס על יהדות ציונות ודמוקרטיה, מסורת וקידמה. הקהלים אינם מקבלים את עמדתו של הלר בקלות. "היה סלון בתל אביב שכמעט גורשתי על ידי אנשים שנוטים חזק שמאלה ואמרו שאני מפריע להם. בסלון חרדי היו צעקות אימים. בסלון באחד מהישובים ביהודה ושומרון היו מי שהיה להם מאוד קשה עם מה שאני אומר. הרבה אהבה והרבה קושי. בסוף סלון אנחנו שואלים מי רוצה לארח או להשתתף בפעילות ו-78 אחוזים רוצים להשתתף במשהו ו-22 חשובים שזה לא בשבילם. בעיניי זה מייצג את מאזן הכוחות החברה הישראלית. לטעמי, נחטפנו בידי קיצוניים. אני אוהב קצוות, אבל הם לא יכולים להנהיג".
שאלנו את ד"ר הלר אם מיזמי השיח הרבים שצצו בתקופה האחרונה לא נולדו על מנת לאפשר למי שחש שההגמוניה נשמטת מידיו להציל משהו מידם של הימין והדתיים שהדמוגרפיה נוטה לטובתם. הוא מצידו מעדיף להתמקד במיזם שלו ולהזכיר שתנועתו הוקמה כאמור כבר בתקופת ממשלת בנט ואינה תוצר של החודשים הסוערים האחרונים.
"אנחנו רוצים לשנות את הפוליטיקה", הוא אומר ואנחנו שואלים אם יש לו תכניות גם להתמודד על מקום בפוליטיקה שלנו. "כרגע אנחנו תנועה חוץ פרלמנטארית שתישאר כזו", אומר הלך ומביע תקווה "שנגיע למצב שבו אם פוליטיקאי מדבר בצורה מקוטבת הוא יחוסל פוליטית. אם זה לא יקרה, אז אולי גם נעודד הקמת מפלגה. הרעיון הוא שאנחנו כאזרחים נבין שאם לא נשנה את מערכת התמריצים של הפוליטיקאים להגיע הסכמות של גם וגם, גם יהודית וגם דמוקרטית, גם מסורת וגם קידמה, כולנו נפסיד".