בראיון מיוחד לערוץ 7, פורס ראש המל"ל לשעבר וראש מכון "משגב" לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית בהווה, מאיר בן שבת, את מסקנותיו ממבצע "מגן וחץ".
האם פתיחתה וסיומה של המערכה השיגו נקודות זכות להרתעה הישראלית?
"מידת הצלחתו של כל מבצע נמדדת בהתאם למטרה וליעדים שנקבעו לו: באיזו מידה הושגה המטרה ובאיזה מחירים. מבצע "מגן וחץ" נועד בסה"כ לקנות עוד תקופה של שקט-ביטחוני יחסי ולא לחולל שינוי יסודי בעזה. ישראל אמנם נכנסה אליו ביוזמתה אך כמעט בלית ברירה, לאחר מתקפת הרקטות של הג'יהאד האסלאמי ולנוכח מה שנתפס כשחיקה בהרתעה".
"חיסולם של בכירי הארגון במכת-הפתיחה המוצלחת, השיג את היעד העיקרי של המבצע. בהמשך, מאמצי ההגנה בשילוב "כיפת ברזל" והתנהלות אחראית של העורף – הכשילו את ניסיונות הגא"פ לשנות את המאזן לטובתו. השפעתו של המבצע תימדד לפי משך הזמן שיחלוף על להתגרות הבאה של הגיהאד האסלאמי מעזה".
האם ישראל השיגה דבר מה ייחודי במבצע הזה?
"ההישג הראשון של ישראל הוא דווקא במישור התודעתי: ישראל המחישה ליריבינו שהיא אינה נרתעת מליזום פעולות כאלה, למרות הסיכונים והמחיר (פגיעות בגוף ובנפש, שיבוש השיגרה) והיא מתייצבת בחזית אחת מלוכדת נגד אוייבינו – למרות המחלוקת הפנימית בעם. ההישג השני הוא הפגיעה הכואבת בשלד הפיקוד הבכיר של הג'יהאד האסלאמי, שהמחישה את היכולות המודיעיניות והמבצעיות של ישראל והראתה את ידה הארוכה. כמאמר הפתגם העממי – "צעק על העץ, כדי שהחמור ישמע". ישראל פעלה נגד הג'יהאד, אך את ביצועיה רואים כל האוייבים שמסביבינו".
"ההישג השלישי הוא ההצלחה להשאיר את הזירות האחרות בשליטה ומחוץ למערכה. הג'יהאד האסלאמי נותר לבדו בזירת ההתגוששות עם ישראל גם אם זכה לאהדה ולתמיכה מאחרים. כאן המקום לשבח את צה"ל ומערכת הביטחון גם על המאמץ הנחוש, הנועז והשיטתי בזירת יו"ש, שמצליח לפי שעה למנוע מגורמי הטרור לממש את תכניותיהם".
האם להערכתך נראה שידור חוזר של איומים ואולי גם מתקפות מצד הג'יהאד האסלאמי ביום ירושלים?
"קשה להתנבא. להערכתי, לאור המכות שספג והצורך שלו להתעשת מהן ולהתארגן , הג'יהאד האסלאמי לא יהיה להוט לכך. עם זאת, הכל תלוי בדינאמיקה שתיווצר סביב הארועים בירושלים".
חמאס לא היה מעורב באופן פעיל במערכה הנוכחית.
"מערכת השיקולים של חמאס שונה מזו של הג'יהאד. בסדר העדיפות שלו הוא מביא בחשבון גם את אחריותו למערכות האזרחיות ברצועה ואת שאיפתו להתבסס ביו"ש. בראייתו הוא היה מעדיף שהרצועה תמשיך להיות שקטה (בין השאר כדי להתחזק בחסות השקט) ולעומת זאת שיו"ש וירושלים יבערו".
ראינו את ראש המל"ל צחי הנגבי כדמות מאוד בולטת במבצע הזה. עד כמה משמעותי התפקיד הזה?
"אינני מתכוון להתייחס לגופו של איש. באשר למל"ל – לעומד בראשו יש תפקידים קריטיים בתחום הביטחוני והמדיני סביב אירועים כאלה – לפני המערכה, במהלכה ואחריה: ראשית, לגבש חלופות אסטרטגיות למדיניות הישראלית ולהביאן להכרעת הדרג המדיני, שנית – להנחיל את המדיניות הזו כדירקטיבה לגופי הביטחון והחוץ ולוודא שהם נערכים ופועלים בהתאם לה, שלישית להכין ולנהל את עבודת הקבינט הביטחוני לפני המערכה ובמהלכה, רביעית- לנהל את המאמץ המדיני בערוצים שבאחריותו כדי לתמוך במאמץ הצבאי ולהגדיל את מרחב הפעולה של ישראל".
איזו תוצאה תהיה טובה יותר לישראל בבחירות בטורקיה?
"גם כאן קשה להתנבא. הפוזיציה והמציאות המשתנה משפיעות על עמדות. גם גישה מחבקת או מסוייגת מצד ישראל משפיעה, ולכן מוטב לנקוט עמדה ניטראלית, לשדר מסר שמקבל כל הכרעה של העם התורכי ומצפה ליחסים טובים בין המדינות, להמחיש את נכסיותה של ישראל לתורכיה ולתת למעשים ולהחלטות לדבר, ולא לדימויים".
לדעתך, בעת הזאת, ישראל צריכה להשקיע כוחות משמעותיים ביצירת עוד נורמליזציה עם מדינות ערביות?
"ישראל עודנה אטרקטיבית עבור מדינות רבות באזור ומחוצה לו. נכסיותה עבורן נובעת מהיותה אומת סטראט אפ וחדשנות משגשת, שיכולה לספק מענים רבים ומגוונים לאתגרי המזון, המים, האנרגיה, הבריאות והסביבה, לישראל כלכלה חזקה ויציבה ועוצמה ביטחונית וכוח מדיני. כל אלה בשילוב הדי.אנ.איי. הישראלי היחודי המשלב בין מזרח ומערב – עושים את ישראל לשותפה פוטנציאלית כדאית, לרוב מדינות העולם".
האם אתה חושש מהתקרבותה של איראן לעבר רוסיה והמפרציות? זה משהו שיפגע קשות בביסוס היחסים של ישראל ברחבי המזה"ת או שיש כאן משהו אחר?
"ההתקרבות של מדינות המפרץ לאיראן, כמו גם תזוזות נוספות שחלו במפת האזור, נובעים בראש ובראשונה מהיחלשות מעמדה של ארה"ב והשפעתה במזרח התיכון. מדיניותו של ממשל ביידן והתנהלותו אילצה את מדינות המפרץ לגבש משענות חלופיות שמביאות בחשבון את מגמת התחזקותה של איראן ואת השינויים המתרחשים במאזן הכוחות העולמי".
"כפי שציינתי קודם לכן, נכסיותה של ישראל נובעת משילוב יחודי של עוצמות ומאפיינים. נכסיות זו לא מתפוגגת עם ההתקרבות לאיראן, אך בודאי שאין להתבשם מכך ולחשוב שאנחנו על מסלול בטוח. ההיפך מכך, עלינו להשקיע כל הזמן בביסוס ההסכמים והרחבתם ובהמחשת פירות השלום לעמים שבחרו בכך ולמדינות שעדיין מתלבטות".
"יש בהסכמים אלה פוטנציאל להביא לשינוי פני האזור, במגוון רחב של תחומים. כמות ההזדמנויות אף גדלה, לנוכח אתגרי הכלכלה העולמית ובעקבות חזרתן של קטאר ותורכיה למחנה הסוני הפרגמאטי והתחממות היחסים בין אנקרה לירושלים. גם לאחר חידוש היחסים בין ריאד לטהראן האפשרות להתקדמות ביחסים בין ישראל לסעודיה עדיין ריאלית. צריך לזכור ששורשיה של האיבה בין איראן לסעודיה נעוצים בהיבטים דתיים ואתניים שלא ייעלמו ומלבד זאת המדיניות של סעודיה היא לגוון את משענותיה ולמצות את הפוטנציאל שקיים בקשרים עם המערב , ולכן האפשרות להתקדמות ביחסים לא ירדה מעל הפרק וצריך להמשיך להשקיע בכך".
בן שבת עובר להתייחס לנושא האיראני. "איראן ניצלה היטב את המאבק על הסדר העולמי החדש ,את הסטת הקשב מהמזרח התיכון ואת המדיניות של ממשל ביידן שהעדיף שימוש בדיפלומטיה על פני אמצעים אחרים, כדי לשפר את מעמדה ולהמשיך לצעוד להשגת יעדיה. איראן התקדמה בתחום הגרעין, העמיקה את שיתוף הפעולה הביטחוני שלה עם רוסיה – לרבות אספקת מל"טים תוקפים ללחימה באוקראינה. רוב הבעיות הביטחונית באזור קשורות באיראן, היא הגורם העיקרי המערער את השלום ואת היציבות. מעורבותה במלחמה באוקראינה ממחישה שהיא לא נעצרת רק באזור. איראן היא אתגר לישראל, למערב ולאזור , בשלושה תחומי פעולה: הראשון- מניעת התגרענותה הצבאית, השני-ריסון תוקפנותה לרבות פעולותיה לביסוס יכולות וכוחות פרוקסי במדינות השונות והשלישי-הכשלת מאמציה בתחום הטרור".
מאיר בן שבת (57), נשוי ואב לארבעה, תושב מרכז-שפירא, כיהן במשך כשלושה עשורים בשירות הביטחון הכללי ובין השאר מילא תפקידים בדרגה מקבילה לאלוף בצה"ל - ביניהם ראש האגף הארצי לסיכול טרור וריגול, ראש אגף הסייבר וראש המרחב הדרומי.
בשנת 2017 נתמנה על ידי ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לתפקיד ראש המטה לביטחון לאומי – תפקיד אותו מילא במשך ארבע שנים. זהו פרק הזמן הארוך ביותר לכהונת ראשי המל"ל. במסגרת תפקידו הוא ניהל את הדיאלוג האסטרטגי של ישראל עם ארה"ב, רוסיה, הודו, מצרים ומדינות נוספות, היה שותף במגעים לכינון "הסכמי אברהם" עם איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו סודאן וצ'אד ועמד בראש המשלחות הישראליות הרשמיות למדינות אלה. מאיר בן שבת קיבל ממזכיר ההגנה האמריקני את "אות השירות המעולה" – "על הובלת יחסי ישראל-ארה"ב לגבהים היסטוריים" (זהו האות הגבוה ביותר הניתן ע"י הפנטגון למי שאיננו אזרח אמריקני).
לאחר סיום תפקידו שימש עמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי בתל-אביב, ובאחרונה נתמנה לעמוד בראש מכון "משגב" לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית בירושלים.
בן שבת מכהן גם כיו"ר המועצה הציבורית של בית הציונות הדתית, כחבר במועצה הציבורית של הקרן למנהיגות-ציונית, כיו"ר ועדת לכידות חברתית של המכון הלאומי לשבת חברה וכלכלה, חבר המועצה החינוכית-רוחנית של רשת אמית, חבר המועצה המייעצת של קרן ההשקעות SIBF , חבר בחוג הידידים של ׳על"ה׳ ושל מכון "דורות" לפוריות המשפחה.