בשנים האחרונות יצאתי לעתים לחו"ל לתת כשרות על אוניות קרוז עבור חברה אמריקאית ידועה בתחום של הקרוזים הכשרים.
הנוהל שלנו קובע שאחד מאנשי הצוות – בדרך כלל הרב – יעלה על האונייה כמה ימים לפני תחילת הקרוז כדי לבצע את כלל ההכנות הנדרשות, לוודא את הימצאותן של חומרי הגלם הכשרים, שהבשר ומוצרי החלב הועלו על האונייה בזמן וכד'.
באחד הקרוזים עלה רב על האונייה כמה ימים לפני תחילת הקרוז כהרגלנו ואני הייתי אמור להצטרף אליו ביום הראשון להפלגה.
הקרוז יצא מנמל צ'יווטווקיה – הנמל של רומא. הגעתי לרומא יום קודם במטרה לסייר בעיר ולבקר ברובע היהודי, ולמחרת בבוקר הייתי אמור להגיע לנמל. והנה, בעודי משוטט ברומא העתיקה אני מקבל שיחת טלפון מהרב שעל האונייה: "אתה חייב למצוא לנו שימורי רסק עגבניות ושמרים כשרים!" הופתעתי מאוד, בדרך כלל המוצרים הללו כשרים, ואם אותו רב – שהוא מומחה עד מאוד בתחום – ביקש את המוצרים הללו כנראה שהמצב היה קשה והפעם הם לא היו כשרים.
ובכן, במקום להמשיך לטייל ברובע היהודי מצאתי את עצמי משוטט ברחבי העיר בחיפוש אחר רסק עגבניות ושמרים לאפיה כשרים...
אבל ההפתעה המרכזית הייתה שבאותו שבוע, כשהרב שלנו היה על האונייה, הייתה שם קבוצה נוספת כשרה, של חברה שמפרסמת בכל מקום את הקרוזים הכשרים שלה, שאלתי את אותו רב? איך אותה קבוצה מסתדרת ללא רסק עגבניות ושמרים כשרים? איך הם אופים לחם וכד'? הוא גיחך ואמר לי שהכשרות לא נמצאת בראש מעייניהם. הוא נכנס למטבח שלהם – שאנחנו היינו אמורים לקבל אותו אחריהם – וראה שם צ'יפסר כפול שניתן לטגן בשני מקומות בבת אחת, כשהמרחק ביניהם הוא כסנטימטר, ובצד אחד נציגי הקבוצה טיגנו צ'יפס כשר ובצד השני – כאמור במרחק של סנטימטר – מטגנים בו זמנית שניצלים של נבלות לכלל אורחי האניה!
בבוקר, כשהגענו לאנייה יצאו ממנה אנשי הניהול של הקבוצה הקודמת והם בגאווה אמרו לנו: יהיה לכם קל, אתם מקבלים את המטבח שלנו שהוא כשר למהדרין. למותר לציין שהכשרנו את כל המטבח מחדש... אך לא גמרנו את הסיפור: באותו יום העובדים הגויים הכניסו למטבח מרגרינה, משבדקתי אותה גיליתי שהיא אינה כשרה, ושלחתי את המשגיח להביא ממחסן האונייה את המרגרינה שלנו שהיא הייתה כמובן כשרה למהדרין. התפלאו על כך מאוד העובדים הגויים: מה לא בסדר במרגרינה הזאת? הקבוצה הקודמת השתמשו בה בכל אותו שבוע...
כמה חודשים אחר כך נפגשתי עם בעל הבית של אותו חברת קרוזים – יהודי שומר מצוות במטרה לבחון שיתוף פעולה, והוא אמר לי שהוא לא באמת צריך, כי יש לו משגיח – אחד מצוות הניהול – שהוא איש מקצוע. אמרתי לו שהוא צריך לעשות תשובה רבתי שכן המטבח שלו היה לא כשר בעליל...
מסתבר שלתת כשרות במקומות כמו קרוזים ובתי מלון בחו"ל זה לא דבר של מה בכך. זה לא פשוט בארץ, וקל וחומר בן בנו של קל וחומר שזה לא פשוט בכלל בחו"ל, לא בבתי מלון ועוד יותר לא בקרוזים. כשרות זה מקצוע עתיר ידע וניסיון. מי שהוא לא איש מקצוע, לא בקיא ברקע ההלכתי לעומקו, ולא מומחה בתחום המעשי – לא יכול להיות משגיח כשרות ולא יכול לתת כשרות.
אותה חברה מפרסמת עד היום במקומות שונים שהיא עושה קרוזים ברחבי העולם כשרים למהדרין תחת החותמת של אחד הרבנים. היא גם מציינת שמומחה ידוע בכשרות של קרוזים נמצא על האוניה. חיפוש קל באינטרנט מעלה שאותו "מומחה" הוא מנהל התפעול של המטבח... ובכן, באחריות גמורה ובהחלטיות גמורה אוכל לומר, שאם המשגיח היחיד של הקבוצה הוא מנהל התפעול – קשה מאוד יהיה להגדיר את האוכל ככשר ובוודאי שלא כשר למהדרין.
לאותו אדם שאינני יודע אם הוא בעל הכשרה רבנית, יש עבודה ללא סוף בתפעול של מטבח שכזה, ולהניח שהוא מצליח לפקח לבדו על מה שמתרחש במטבח שמצוי בקומה אחת של האוניה, ועל המאפיה שנמצאת בקומה אחרת, ועל הקצביה שבקומה השלישית, מארבע וחצי לפנות בוקר ועד אחת עשרה בלילה – זה לא ריאלי לחלוטין. מה חשב הרב שחתום על תעודת הכשרות אינני יודע...
הסיפור הזה הוא אחד מיני רבים לצערנו. ואם אתם הקוראים החלטתם שאתם רוצים לצאת לחו"ל לנפוש מוטלת עליכם החובה לבדוק את נושא הכשרות לעומקו.
אנשים רבים יוצאים כיום לנפוש ברחבי העולם. ניתן למצוא מקומות מתאימים לכל כיס ולכל גיל, וסוגי אירוח המתאימים לאופיו של כל אחד. כיום יש היצע נרחב מאוד של בתי מלון ואף של ספינות נופש שמפורסמים ככשרים למהדרין תחת פיקוח של רבנים שונים מהארץ ומהעולם.
יש לדעת שנושא הכשרות בבתי מלון בחו"ל או בספינות מורכב מאוד, הן ברמת חומרי הגלם והן ברמת פיקוח הכשרות, בפרט במקומות שבהם המטבח וחדר האוכל אינם עומדים רק לרשות אוכלי המזון הכשר.
עלות הכשרות במקומות מסוג זה היא גבוהה, ובעלי העסק מבקשים באופן טבעי לצמצם אותה ככל שניתן מבחינת כוח אדם וכדומה, ועובדה זו משליכה באופן ישיר על רמת הכשרות, במקביל ישנם לצערנו גם גופי כשרות שמשתפים פעולה עם בעלי העסק ונותנים כשרות ללא פיקוח משמעותי במטרה לחסוך בעלויות ולהרוויח יותר כסף.
הנוסעים לחו"ל שהכשרות חשובה להם צריכים לבחון לעומק את הכשרות המוצעת, ועדיף לשלם יותר כדי לקבל כשרות איכותית מלמצוא בית מלון או קרוז זול וכשרותו מפוקפקת.
להלן רשימת נקודות של מורכבות הכשרות בחו"ל:
מטבחים מעורבים – באותו מטבח מבשלים באזור אחד כשר ובאזור אחר טרף.
טבחים ועובדים גויים – בעיות צפויות בכל התחומים הבאים: עירוב בשר בחלב, הוספת חומרי גלם שאינם כשרים, שימוש בירקות עלים ללא ניקיון, בישול נכרי ועוד ועוד.
גודל המטבח בבתי מלון גדולים ובקרוזים, ופיצולו לנושאים שונים במקומות שונים – משגיח אחד אינו מסוגל להשתלט על הכל.
שעות עבודה במטבח כמעט לאורך כל שעות היממה.
כמות שאינה מספיקה של חומרי גלם כשרים.
חוסר במתקנים ייעודיים לתפעול מטבח בשבת.
ירקות עלים שאינם מגידולים מפוקחים.
כלים שלא ניתן להכשרה.
איסור בישול נכרי בהתאם לדעת הרמ"א והשו"ע.
הכשרת מטבח שהוא טרף לחלוטין.
ישנם מקומות שבהם חיוני שרב ישהה לאורך כל תקופת הנופש הכשר – בעיקר בקרוזים ולא די בשהות של משגיח, אמנם בבתי מלון שהנגישות אליהם יותר פשוטה, והם נמצאים במקומות שבהם יש חלופות במקרה הצורך ניתן להסתפק בכך שרב מוסמך ואיש מקצוע יפקח על הכשרת המקום, וביתר התקופה ישהה במקום צוות משגיחים מיומן ואסרטיבי בהיקף מתאים. באם מדובר בתקופה ארוכה ראוי שרב יגיע לביקורת מידי פעם.
פעמים רבות משגיחי הכשרות אינם בקיאים מספיק בתחום. לעתים מדובר בבחורי ישיבות שעברו תדרוך בתחילת העבודה אך הם אינם מכירים את פרטי ההלכות, ועל כן הם עשויים להכריע לקולא או לחומרא שלא כדין, וכך להכשיל את הנופשים או להזיק למפעילי הנופש אם ידרשו חומרות שאינן נצרכות. לעתים אף קורה שאותם בחורים מקדישים את עיקר הזמן לטיול בסביבה...
המשגיחים צריכים להיות אסרטיביים מאוד ובעלי יכולת עמידה מול מנהלי המטבח הנכרים מחד גיסא ומול מארגני הקבוצה מאידך גיסא בכל מקרה שבו מתעוררות בעיות. אם הם אינם כאלה עלולה להיווצר בעיית כשרות בעת שהלחצים עליהם יגברו.
נושא השבת מורכב וההכנות לשבת מסובכות. במלונות ובספינות אין בדרך כלל שעוני שבת ופלטות של שבת, ויש צורך בידע הלכתי ומקצועי שיאפשר את חימום המזון במהלך השבת על פי ההלכה. בנוסף יש לוודא שחדרי המלון מותאמים לשימוש בשבת בתחומים השונים: נעילת החדרים, הפעלת השירותים והמים, המקררים בחדר, השימוש במעלית ועוד. סוגיה נוספת הדורשת התייחסות היא עירוב חצרות, והדבר בעייתי במקום שיש בו גם נכרים.
סיכום הדברים:
שמו של נותן הכשרות אינו חשוב. מה שחשוב הוא טיב הכשרות שהוא מעניק למקום.
יש לבדוק האם כל אתר הנופש כשר או רק חלק ממנו. הדבר נכון גם בבתי מלון ובעיקר בספינות נופש שבהן המצב המצוי הוא שהמטבח הכללי אינו כשר ומבשלים בו ברמה כזו או אחרת מזון כשר לקבוצה המקפידה על כך. כדאי לבדוק האם הקבוצה מקבלת מטבח שלם נפרד בתוך המטבח הכללי או רק אזור מצומצם מסוים בתוכו.
ככל שהרמה הקולינרית גבוהה יותר כך הפיקוח על הכשרות מורכב יותר ונדרש צוות משגיחים גדול יותר.
יש לבדוק אם הרב המכשיר נמצא במקום או רק שולח לשם משגיח. הדבר חשוב במיוחד בספינות שבהן אין אפשרות גבוהה לתמרן ולתקן במהלך השיט והתקשורת המוגבלת לא תמיד מאפשרת למשגיח הכשרות להשיג את הרב כשמתעוררות שאלות. כשהשהייה כוללת שבת הדבר חשוב שבעתיים.
יש לבדוק את רמת הכשרות של חומרי הגלם. לא כל מה שמכונה 'גלאט' או 'חלק' בחו"ל מתאים להגדרות אלה בישראל, ופעמים רבות יש פערים בהגדרות בין רבנים אשכנזים לספרדים. עוד נדרש לברר מהי רמת הכשרות של מוצרי החלב ושל ירקות עלים. גם אם כתוב בפרסום בעיתון או במרשתת נכתב 'כשר למהדרין' זה לא אומר שהמקום אכן כשר למהדרין.
יש לברר האם הבישול נחשב בישול ישראל גם לדעת הבית יוסף ופוסקי ספרד האחרים, או שהוא הולך בשיטת הרמ"א ופוסקי אשכנז.
יש לבדוק מי מכשיר את המטבח וכיצד, והאם המטבח מושבת 24 שעות לפני הכשרתו או לא.
בספינות נופש יש שלברר האם הרב וצוות הפיקוח על הכשרות עולים לספינה ביום ההפלגה או קודם לכן.
הכשרות בבתי מלון בחו"ל ובספינות השיט אינה דומה לכשרות בבתי המלון בארץ. מי שהכשרות חשובה לו ומקפיד לאכול מזון כשר למהדרין ראוי לו שיבדוק את הנושא היטב מול החברה ומול הגוף האחראי לכשרות במקום.
תקציר למטייל ולנופש:
כאשר כל המטבח כשר ומדובר במלון של למעלה מחמישים חדרים באירוח של פנסיון מלא מומלץ שיהיו שלושה משגיחים ומעלה, משגיח אחד כמעט בלתי אפשרי.
כאשר לא כל המטבח כשר ומדובר באירוח של חצי פנסיון גודל הקבוצה כמעט שאינו משמעותי. מינימום המשגיחים הנדרשים הוא שניים. אם מדובר על פנסיון מלא המינימום הוא שלושה משגיחים. בקרוז מומלץ לא לפחות מצוות בן שלשה משגיחים ורב.
רצוי מאוד שהרב המכשיר יהיה נוכח במקום.
בכשרות מהדרין נדרש פירוט: לפי איזו שיטה הבשר חלק; האם מוצרי החלב הם ללא חשש חלב נכרי או אבקת חלב נכרי; האם יש חשש לפת נכרי וחשש לאיסור חדש; מהי רמת הכשרות של כל חומרי הגלם; האם בישול ישראל הוא לשיטת הבית יוסף או לשיטת הרמ"א.
מומלץ לבדוק מתי צוות הכשרות מגיע להכשרת המקום, ואם יש לו מספיק זמן להיערך להכשרת המטבח.
ניקוי ירקות העלים צריך להיות באחריות משגיחי הכשרות בלבד.
וידוא אפשרות שימוש בחדרים בשבת (דלתות, מערכות חשמל וסניטציה).
הרב חיים מרקוביץ, ראש מחלקת כשרות בגוש עציון, וארגון "משמרת הכשרות - OKS"