לראשונה מחליטה פרקליטות המדינה למשוך ראיות מתיק רצח מאחר וראיות אלה הושגו באופן בלתי חוקי באמצעות רוגלות. על התקדים ועל המשמעויות שוחחנו עם עורך הדין ניר יסלוביץ'.
את דבריו פותח עו"ד יסלוביץ' בהפתעה על עצם העובדה שהפרקליטות הבינה סוף סוף את המובן מאליו, כלומר ש"אסור להפוך את שומרי החוק למפרי החוק", הוא אומר ומדגיש כי "אם נרשה למשטרה לגבות ראיות שלא כדין ולא תהיה שום סנקציה על כך, אנחנו מעודדים את שומרי החוק להיות מפרי החוק, אנחנו גורמים לזה שהמשטרה שחושדת במישהו, תוכל לשלוף מהטלפון את כל המידע עליו ואין עוד פרטיות".
"בארה"ב, שממנה אנחנו מעתיקים הרבה דברים, המדיניות היא שאם ראיה הושגה באופן הנוגד את החוק היא מבוטלת", אומר יסלוביץ' הסבור כי בדיוק באופן הזה צריכה גם מערכת אכיפת החוק בישראל לנהוג. על המשטרה לקיים את הוראות החוק "ואם היא לא מקפידה, הסנקציה האחידה צריכה להיות שלא יוגשו כתבי אישום. אם הושג כתב אישום בחטא אזי דינו להתבטל".
את ההחלטה התקדימית של הפרקליטות למשוך את הראיות בתיק הרצח המדובר מגדיר עו"ד יסלוביץ' כ"החלטה אמיצה ויפה" שיש לברך עליה ולטעמו החלטה זו צריכה להפוך למדיניות ולא לחריג שמפתיע את הציבור בישראל.
על אמירה זו אנחנו שואלים אם אכן מדובר בהחלטה יפה ואמיצה, ותוהים אם לא מדובר בהחלטה שהתקבלה בפרקליטות לנוכחי השיח הציבורי הער סביב השימוש בפגסוס, וההיתכנות הגבוהה שתוקם ועדת חקירה לבחינת השימוש הזה, ואולי לקראת דיון ציבורי שכזה, מבקשת הפרקליטות להוכיח במקרה היחיד הזה שידיה נקיות ושהיא אף נוקטת בצעדים נגד התופעה.
יסלוביץ' מסכים לרוח השאלה ומוסיף כי ברור לו ש"הפרקליטות הורתה למשוך את כתב האישום ולבטל את המשפט, כי היא הבינה וידעה שאם המשפט הזה יתנהל יתגלו דברים שהיא לא רוצה שיתגלו על שיטות פעולה ואופן פעולה. אנחנו לא צריכים לחכות למסקנות הועדה בכנסת על אופן התנהלות הפרקליטות בעתיד. הפרקליטות צריכה להתנהל לפי הפסיקה הקיימת והעיקרון שלא גובים ראיות שמקורן במעשה עברייני, כי הפרקליטות שומרת על כבוד האדם ופרטיות כל אדם בישראל".
ואולי במעשה רצח ניתן לשנות מעט את הכללים? אולי כך במקרים של פצצה מתקתקת? "אם יש פצצה מתקתקת מגיעים לשופט ומבקשים צו ברור שיאשר חדירה לטלפון הנייד של אותו אדם בדרך המלך, ותקבל את הסעד שאתה צריך. לא צריך לחדור לטלפונים ניידים ללא צו מתאים של שופט, ושהחוקר יהיה גם השופט וגם התליין".
ומה נעשה עם הנתונים המתבררים ולפיהם רבים מהשופטים מאשרים בקשות שכאלה כחותמת גומי, מבלי לברר נתונים ומבלי לבדוק את נחיצות השימוש ברוגלות? יסלוביץ' מסכים בהחלט לבעייתיות הקיימת ומספר כי פרקליטים פליליסטים רבים מכירים את התופעה בה לפני שמונה בבוקר, שעת הגעתם לאולם הדיונים בבית המשפט, הם רואים כיצד מגיע חוקר משטרתי לשופט ובידו ערימת תיקים לאישור בקשת המשטרה, ולשופט אין די זמן לבדוק במה מדובר, כך שבדקות ספורות הוא מאשר את הבקשות בזו אחר זו. לדבריו גם התנהלות זו חייבת לעבור בדיקה מדוקדקת שתבלום את התופעה ותתקן אותה.
עם זאת הוא מספר כי קיימים גם שופטים שמתנהלים על פי המצופה מהם, בוחנים כל תיק לגופו, מעלים שאלות בפני נציג המשטרה, בוחנים חלופות להחדרת הרוגלות ורק כאשר אין מנוס, הם מאשרים את הבקשה.
חשוב לציין כי במקרה פגסוס מלכתחילה לא יכולים היו חוקרי המשטרה לקבל אישור להשתמש בתוכנה שכן היא מוגדרת כבלתי חוקית בישראל, ולכן גם שופט אינו יכול לאשר את השימוש בה. זאת מאחר ובניגוד לרוגלות אחרות, רוגלת הפגסוס יכולה לפתוח את מצלמת הטלפון הסלולארי בכל רגע נתון, לתעד את המקום בו נמצא נושא הטלפון, לצלם מתוך החדר בו הוא מצוי מעבר ליכולת לשאוב ממנו את כל המידע המצוי בטלפון עצמו, שיחות, הקלטות, תכתובות, מיילים, אפליקציות ועוד. כל אלה מעקרים את פרטיותו של האדם לחלוטין.
יסלוביץ' מציע לכולנו לשקול ולחשוב "מדוע הפרקליטות עשתה את הצעד הזה ומה היה להם להסתיר אודות אופן התנהלות החוקרים בפרשה הזו. זה באמת מדאיג. ואנחנו לא יודעים עוד כמה פרשות ישנן". האם אנחנו צפויים לעוד מקרים כאלה בהם תמשוך הפרקליטות ראיות שנגבו בדרכים בלתי חוקיות? יסלוביץ' משיב ואומר כי למרבה ההפתעה "הפרקליטות היום הרבה יותר קשובה לדעת הקהל, והיא תרצה לראות מה יהיו התגובות לתיק המבחן הזה, שאמור להוות ציון דרך אודות ההתנהלות העתידית של הפרקליטות במקרים אחרים".
לזאת ניתן ונכון להוסיף השערה לפיה בעקבות המקרה הנוכחי, יטענו אסירים הכלואים בבתי הסוהר בישראל כי יש לשחררם או לפתוח את תיקם מחדש ,מאחר והנתונים שהביאו להפללתם נגבו באופן בלתי חוקי, אם בדרך של פגסוס ואם בדרכים בלתי חוקיות אחרות.