
העיתונאי אלי ציפורי הפסיד בתביעה שהגיש נגדו העיתונאי אבישי גרינצייג, וייאלץ לשלום לו פיצויים, שכר טרחת עורכי דין ומחצית מסכום אגרת התביעה, בסכום של כ-200,000 שקלים.
מדובר בתביעת לשון הרע שהגיש גרינצייג, בתקופת היותו כתב לענייני משפט ב"גלובס", נגד ציפורי, בעקבות למעלה מ-200 פרסומים של האחרון נגדו בתקופה של כ-4 חודשים.
לטענתו של גרינצייג, ציפורי "גמר אומר בדעתו לצאת במסע פרסום מבזה, משפיל ושיקרי כנגדו, במטרה לבזותו, להעליבו ולפגוע בשמו הטוב ובמשלח ידו".
שופט בית משפט השלום בהרצליה דוד יצחק קיבל את תביעתו של גרינצייג, שדרש פיצויים בסכום של מיליון שקלים, באופן חלקי. את התביעה שכנגד שהגיש ציפורי דחה השופט יצחק באופן מלא.
לדברי השופט יצחק, ביחס לרוב הביטויים בהם השתמש ציפורי נגד גרינצייג "ניתן לראותם כעלבון אישי או גידוף המוטח בו", אך "בנסיבות העניין" הם אינם "עוברים את הרף הנדרש לצורך הכרה כלשון הרע על פי מבחני הפסיקה", שכן "כינוי הגנאי בהקשר דנן אינם פוגעים בערכו של גרינצייג בעיני הבריות".
עם זאת, ביחס לשלושה סוגים שונים של ביטויים נגד גרינצייג קיבל השופט יצחק את טענתו כי הם נחשבים לשון הרע. "שונים הדברים לטעמי ביחס לקיומו של לשון הרע בכל הנוגע לביטויים המבקשים לייחס לתובע כאילו הוא 'שופר', 'כתבלב חצר' או 'עבד נרצע' של הפרקליטות, שי ניצן ומנדלבליט", נכתב בפסק הדין.
"בשים לב לעיסוקו העיתונאי של גרינצייג, אני סבור כי יש לראות בביטויים כאמור כפרסום לשון הרע. הביטויים האמורים מבקשים לייחס לתובע פגם מהותי ביושרו העיתונאי. הם מבקשים לייחס לתוכן דיווחיו ופרסומיו העיתונאים זיקה וקידום אינטרסים של המערכת המשפטית ובכיריה, חלף עמידה על עקרונות העיתונות החופשית, הביקורתית והבלתי תלויה", נכתב.
עוד ציין השופט כי "הטענה כי גרינצייג הוא'שופר', 'כתבלב חצר' או 'עבד נרצע' של המערכת, וכי פרסומיו נועדו לשרת את היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או את המערכת בכללותה, מבקשת לקעקע את מעמדו כעיתונאי משפטי, וכמי שמשקף נאמנה את מהלך הדברים בפרסומיו. ביטויים אלה עלולים להעמיד בצל ותחת עננה כבדה את מהימנות הפרסומים העיתונאים של גרינצייג, ובכך לפגוע במשרתו".
"הוא הדין גם בכל הנוגע לפרסומים המייחסים לתובע 'גזענות' או מאפיינים גזעניים; פרסום דברי 'שקר' או כינויו כ-'שקרן'; וכן לייחוס לתובע 'שותפות בביצוע עבירות פליליות'", קבע השופט. "גם אלה לטעמי חוצים, בנסיבות העניין, את הרף הנדרש ועולים לכדי לשון הרע. בהקשר זה ציפורי הטיח בתובע שלל ביטויים פוגעניים כגון - 'עובד על אוטומט בגזענות'; 'גזען'; 'גזען מכוער'; 'גזען דוחה ומכוער'; 'שקרן'; 'חכמולוג שקרן'; 'מסתיר פשע'; 'שותף לעבירות פליליות'. אני סבור כי ייחוס לתובע כינוי כגון "גזען" או כמי שפועל באופן גזעני באופן שבו התבטא ציפורי, אינו יכול להיות מובן על ידי הקורא הסביר אלא כלשון הרע".
"אשר על כן, מבין שלל הביטויים הנ"ל, מצאתי כי יש לראות באמירות המייחסות לתובע כאילו הוא 'שופר' או 'עבד נרצע'; באמירות המייחסות לתובע כמי שהוא בעל מאפיינים גזעניים; באמירות המייחסות לתובע כמי שמפרסם דברי שקר; ובאמירות המייחסות לתובע כמי ששותף לביצוע עבירות פליליות, כביטויים העולים לכדי לשון הרע", סיכם.
השופט פסק כי על ציפורי לפצות את גרינצייג בסכום של 135,000 שקלים, בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה (כ-18,000 ש"ח לפי "מחשבון מיכל-E", י"ג). בנוסף, על ציפורי לשלם לגרינצייג שכר טרחת עורכי דין בסכום של 35,000 ומחצית מסכום אגרת התביעה (כ-12,500 ש"ח).
עורכי הדין אוהד רוזן ונתן שוורצמן המייצגים את גרינצייג מסרו בתגובה: "לשקרים והשמצות, במוקדם או במאוחר, יש מחיר. אנו תקווה שפסק הדין יסייע לניקוי הרשתות החברתיות מהכפשות חסרות יסוד ומנותקות מהמציאות. במשך תקופה ארוכה הכפיש ציפורי את גרינצייג בשלל צורות וגוונים. התביעה הוכיחה כי דבריו לא התבססו על כלום ושום דבר".