לפני כמה שנים סיפר כתב חדשות מוכר על שיחת טלפון שהפתיעה אותו.
מהצד השני היה נציג של רשת ישיבות תיכוניות, עם השאלה הבאה: "האם נוכל לשים את תמונתך כבוגר המוסדות שלנו בפרסומים שונים?", הפתעתו הייתה רבה.
בפעם הראשונה מתגאים בו במוסדות הציונות הדתית, לאחר שהועף מכמה מהם בנערותו. אך הייתה סיבה נוספת להפתעתו, אותו כתב כבר כמה שנים לא מגדיר את עצמו דתי. והוא לא היה לבד באותו פרסום: אנשי ביטחון ופוליטיקאים שמגדירים את עצמם כחילונים עיטרו את הפרסומת לישיבה התיכונית ה'מוצלחת'.
דבר זה הזכיר לי שיחה שהעברתי בישיבה תיכונית לפני כמה שנים. הנושא היה חשיבות לימוד התורה, ובמהלך השיחה הרים תלמיד את ידו ושאל: "הרב, אתה אומר דברים חשובים ויפים, אבל מה הבעיה שבישיבה התיכונית נלמד רק לימודי חול כדי להצליח בחיים, ואחר כך בישיבת ההסדר נלמד רק תורה?" שפשפתי את אוזניי, ולאחר השיחה פניתי למחנכים: "שמתם לב לשאלה התמימה שלו ולכשל החינוכי העומד מאחוריה? מבחינתו הצלחה בחיים היא בגרות טובה בלימודי חול, התורה והמצוות הן רק נספח לא הכרחי".
להרשמה לכנס ללא עלות ולקבלת קישור לצפייה לחצו כאן
כשמחברים את שני הסיפורים התמונה מתבהרת – יש מסרים סמויים שקיימים לעיתים בציבור הדתי, בלי להיאמר במפורש. ה'סאבטקסט' שזעק בפרסום הישיבה התיכונית, חלחל לתלמיד מכיוונים שונים, והוא הפנים את המסר היטב: העיקר שתצליח בחיים, אך מתברר שהדתיות עצמה אינה חלק חשוב ומשמעותי מהגדרת ההצלחה.
למה הם עוזבים?
יש סיבות רבות לעזיבה או לריחוק משמירת המצוות: סיבות רגשיות, משפחתיות, שכליות, חברתיות ועוד. ובכל זאת במבט כללי ניכר שבימינו העזיבה נובעת פחות מאידיאולוגיה או מקושיות שכליות, אלא מזליגה הדרגתית החוצה. במחקר שערך ד"ר עדו ליברמן למען החמ"ד לפני כמה שנים התברר שכ-40% מהעוזבים טענו שהסיבה לעזיבתם היא: 'חוסר עניין בעולם הדתי'.
אנשים נוטים לומר שמדובר פשוט ביצר הרע ובעצלות של העוזבים. אך לעניות דעתי הסבר זה לא מספק. אנו צריכים להסביר לעצמנו, כיצד אותם אנשים 'עצלנים' שעזבו את שמירת המצוות ימצאו את עצמם פעמים רבות לומדים תואר מאתגר, עובדים בעבודה תובענית עד שעות מאוחרות, וחלקם גם ימסרו את נפשם בתפקידי קצונה בכירים בצבא ובשאר מערכות הביטחון?
אם כן, המציאות מלמדת אותנו שיש כאן משהו עמוק יותר, שנעוץ בין היתר בתפיסה התרבותית שאינה רואה את הקשר העמוק לתורה ולמצוות, כחלק חשוב בשלמות האדם ובהצלחתו בחיים. זו המשמעות המדויקת של 'חוסר עניין בחיים הדתיים' – כל אחד רוצה לממש את חייו ולהצליח בהם, ובשביל זה הוא גם יהיה מוכן להשקיע הרבה מאוד, אך אם הוא מבין שאפשר 'להצליח' עם הרבה פחות מאמץ, מדוע להזדקק לטרחה גדולה של שמירת מצוות?
בנוגע ליחס לפתיחות לתרבות הכללית וערכיה, כתב הרב חיים סבתו: "מידת הפתיחות של קבוצה תלויה במידת העומק והכוח שלה... ככל שעוצמת האמונה, החוויה הדתית והדבקות בהלכה גדולה יותר, כן מתאפשרת יותר פתיחות..."
עלינו לעמול על כך שהפתיחות בחברה הדתית תהיה מעוגנת בעמוד שדרה אמוני יציב, שיוביל לכך שהערכים הטובים הרבים שאנו מעודדים אליהם ושמחים בהם, ינבעו מעולם היהדות והמצוות, ולא יהוו תחליף לו.
אך כיצד מצליחים בכך? לשאלות ולתהיות האלה אנו מבקשים למצוא מענה בכנס 'בין עולמות' שיעסוק בנושא הדתל"שים בחברה הציונות דתית והדרכים הנכונות להתייחס ולהתנהל מול הנושא.
להרשמה ללא עלות לכנס ולקבלת קישור לצפייה לחצו כאן
כנס מכון עולמות בנושא הדתל"שים
בכנס ייטלו חלק רבה הראשי לשעבר של רמת גן הרב יעקב אריאל, הרב אורי שרקי, פרופ' למדעי המדינה אשר כהן, ראש המכינה הקדם צבאית בעלי הרב יגאל לוינשטיין, מנהל חינוכי של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא הרב ד"ר יונה גודמן, יועצת ההלכה הרבנית רחלי פרנקל שתשוחח עם דתל"שים בהם טוביה סמוטריץ' ועוד, ראש מרכז צהר לאתיקה וראש ישיבת אורות שאול הרב יובל שרלו, הפסיכולוג ד"ר ברוך כהנא, העיתונאית עפרה לקס, רבנית אולפנת אמית להב"ה וראש מדרשת נועם אביב הרבנית ד"ר שולמית בן שעיה, ראש מכון עולמות הרב דני לביא ומנהלת מכון עולמות הרבנית ד"ר חני פרנק.
במהלך הכנס ידונו בשאלות דרכה של הציונות הדתית ודתיי הרצף, יחסנו לעולם החילוני, כמה ולמה עוזבים אותנו ומענה רציונלי בעידן הפוסט מודרני, בניסיון להבין מהי הדרך ליצירת עמוד שדרה אמוני יציב אצל בני הציונות הדתית, שאינו מתכופף מכל רוח מצויה.
כנס 'בין עולמות' בנושא הדתל"שים של 'מכון עולמות – לדעת להאמין' בשיתוף המועצה הדתית רחובות יתקיים ביום רביעי י"ח בסיוון 7.6.23 בין השעות 21:50-16:30 ברחובות, וישודר לצפייה מרחוק.
להרשמה לכנס ללא עלות ולקבלת קישור לצפייה לחצו כאן