בראיון לתחנת טלוויזיה הכפופה לקרמלין במוסקבה הנשיא לוקשנקו הצהיר כי הוא לא יהסס להשתמש בנשק יום הדין במקרה ומדינות מערביות יתקפו את בלארוס.
ברור יותר ויותר כי אצבע של דיקטטור, אשר בנה את דוקטרינת מדיניות החוץ שלו בצורה אקסקלוסיבית על פרובוקציות, היא זו שעשויה ללחוץ כעת על "הכפתור האדום", וכי לוקשנקו, בדומה למנהיג העליון של קוריאה הצפונית הופך להיות בעל יכולת להשפיע על גאופוליטיקה לא פחות, ולפעמים אף יותר, מכל מנהיג של מדינות השייכות למועדון הגרעיני.
אכן, בלארוס עוברת תהליך של צפון-קוריאיזציה. יחד עם זאת, על מנת להרגיע את הרוחות יש לציין, אינו באמת קיים כפתור לחיצה בודד אשר במכה גורם להפעלה של הנשק הגרעיני. מדובר בסדרה של פעולות שעוברת בתוך השרשרת הפיקודית. הלחיצה על "כפתור אדום" היא בעצם מטאפורה שמקורה בעולם של ההרתעה הגרעינית, והיא באה לתאר את התהליכים המורכבים והסודים, מלאים בדילמות קשות, של שיגור של טילים בליסטיים נושאי נשק גרעיני.
"הכפתור האדום" מתייחס למכלול של פקודות בכמה דרגים עליונים במדינה. יהיה זה מספיק שאחד הגנרלים בשרשרת הפיקוד של לוקשנקו יסרב ליטול חלק בתהליך השיגור, תחת טענה של חוסר שפיות של הבוס, נשיא בלארוס, ואז הפעולה לא תצא אל הפועל. לוקשנקו חלש ותלוי ברוסיה, שנוא על הגנרלים שנאלצים בגללו לדכא באלימות את ההפגנות, חושש להעמיד אותם בפני בחירה קשה מכיוון שיודע שברגע האמת הוא יכול לסיים כמו חבריו מועמר קדאפי וסדאם חוסיין. הכפתור האדום עבור לוקשנקו זוהי בדיקה אולטימטיבית של הלגיטימיות שלו בקרב הגנרלים והוא לא ירצה להסתכן כאן.
סוגיית הגרעין הבלארוסי הייתה קיימת על פני השטח ונדונה במסדרונות של נאט"ו, אולם אחרי שבוע שעבר השיח על איום הגרעין מצד לוקשנקו נעשה פומבי. במהלך אותו הנאום נשיא בלארוס הצהיר, כי עוצמת הנשק היא חזקה פי שלושה מעוצמת פצצות האטום אשר הוטלו על ידי ארה"ב על הערים הירושימה ונגסקי ביפן במלחמת העולם השנייה, ב–1945.
ב-17 ביוני 2023 יועצו המדיני של פוטין, סרגיי קרגנוב, פרסם מאמר שבו הוא מסביר מדוע על רוסיה חלה חובה מוסרית להשתמש בנשק גרעיני נגד המערב. לדידו של קרגנוב הנשק הגרעיני הוענק לעולם על ידי אלוהים עצמו ומטרתו הייתה להפחיד ולהרתיע את האנושות. לדידו של קרגנוב, לרוסיה יש תפקיד אלוהי בסיפור הזה מכיוון שהיא אמורה להשתמש בנשק יום הדין נגד המערב על מנת להחזיר את הפחד שאבד לנו לעולם הזה.
קרגנוב, הידוע דווקא בשל דעותיו הליברליות, העניק לקרמלין הצדקה אלוהית להשתמש בנשק יום הדין גם אם יהיה צורך לתקוף ולא רק להגיב. לדידו, התפרקותה של רוסיה היא התרחיש השני שיבוא באופן בלתי נמנע לאחר תבוסתה במלחמה ולאחר ההחלטה לא להשתמש בנשק הגרעיני.
סרגיי קרגנוב הדגישו את חומרת המצב שבו כ-50 מדינות מערביות מספקות נשק לאוקראינה ואת חשיבות האופציה הגרעינית, לעומת הבכירים בממסד הביטחוני הרוסי ולעומת פוטין עצמו, שהתריעו נגד השימוש בנשק הגרעיני. המקורבים לקרמלין טוענים כי קרגנוב קיבל מטלה סודית ישירות מפוטין והיא לכתוב את המאמר. הם טוענים, כי פוטין מנסה לשדר שפיות פנימה והחוצה ומנסה להראות שהוא מנהיג רציונלי ושקול וכי לא ימהר ללחוץ על הכפתור האדום.
בכך פוטין מבדל את עצמו מסביבתו היותר נצית ויותר מיליטריסטת ומראה לעולם שהוא לא נענה ללחצים של ה"לא-שפויים" שדורשים ללחוץ על הכפתור האדום עוד לפני שמטוסי F-16 הגיעו לידיהם של האוקראינים. כלומר, פוטין בעצמו מייצר את האיום הגרעיני ובאותה העת מציע את עצמו כפתרון האולטימטיבי היחידי.
פוטין זקוק לעודף לגיטימציה בימים אלה, בשעה שהאוקראינים מתקדמים לאט-לאט בהתקפת הנגד שלהם ובשעה שיש פילוג עמוק בקרב האליטה הביטחונית. בנוסף, פוטין פוטין מנסה להפוך את הלגיטימיות הזו לתמיכה אלקטורלית לקראת הבחירות התקרבות במרץ 2024.
סוגיית הגרעין הבלארוסי הייתה השבוע בלב השיח הציבורי והפכה לאחת הסוגיות המרכזיות שנידונו בכלי התקשורת העולמית. על פניו נראה כי בלארוס אכן מתקרבת להשגת נשק גרעיני, ולפני כמה ימים הצהיר פוטין באחד מנאומיו כי אם ייחצה "הקו האדום" החדש שהוא מציב, אזי לרוסיה לא תהיה ברירה קונבנציונלית והיא תהיה על סף הטלת פצצה גרעינית.
הבעיה היא שפוטין הציב את את "הקו האדום" כבר פעמים רבות וההרתעה הגרעינית שלו, שעבדה מצויין בשני העשורים הראשונים של משטרו - נשחקה. פוטין יודע היטב שההחלטה ללחוץ על הכפתור האדום תהיה ההחלטה האחרונה בחייו. הוא ומקורביו צברו הון ונכסים רבים במערב והם לא אידיאולוגיים מספיק על מנת להקריב הכל למען מטרה.
בנוסף, המלחמה הראתה את השחיתות האיומה בממסד הביטחוני. פוטין יודע היטב שאם אחוז גבוה של טנקים כלל לא מניעים ואחוז עוד יותר גבוה של טילים כלל לא מגיעים למטרות באוקראינה והם מתפרקים ונופלים להם איי שם ברחבי רוסיה. ככל הנראה, השחיתות, היא זו כרסמה גם תחת הפרויקטים הגרעיניים של רוסיה ופוטין לא מעניין ללחוץ על הכפתור האדום ואחר-כך יתברר שהוא חלוד או מקולקל.
בפתיחה של מפעל לייצור מכוניות מקומיות פוטין למד על בשרו מהו מכיר ההתרברבות אל מול כלי התקשורת העולמים: כשהכניס את המפתח לסטרטר של הרכב של התעשיה המקומית - הרכב כלל לא הניע. פוטין יצר משטר פוליטי שבו השקר הוא פרדיגמת הממשל: זהו עולם של אורוול שבו כולם משקרים לכולם. יכול מאוד להיות שפוטין גם שיקר על הקמת התשתית הגרעינינית בבלארוס ויכול מאוד להיות שאנשים שהיו אחראים על הפעולה הזאת שיקרו לו ודיווחו על ביצוע של הפרויקט.
מעניין לציין, כי האמריקאים לא זיהו תנועה של טילים בליסטיים בין רוסיה לבלארוס ולא העלו את רמת הכוננות שלהם. זה קורה מכיוון שהם מתייחסים לדברי פוטין כאל בלוף. מעניין לציין כי השבוע, נשיא סין, שי ג'ינפינגף לאחר הפגישה עם מזכיר המדינה של ארצות הברית אנתוני בלינקן אמר, כי עתיד העולם תלוי בהכרעות של שני מנהיגים של שתי מדינות - ארה"ב וסין. השבוע חלה התקרבות חסרת תקדים בין האמריקאים לסינים ובעולם העתידי הם לא מעניקים מקום למישהו שלישי, ובטח שלא לרוסיה של פוטין.
הכותב הוא, ד"ר יבגני קלאובר, בית הספר למדעי המדינה אוניברסיטת תל אביב