אחד האירועים המרכזיים באפריקה הקיץ הוא ניסיון ההפיכה בניז'ר שאירע ב-26 ביולי 2023, והוא מצטייר כקו פרשת מים בזירה האפריקאית, והוא גם משפיע גם על מדיניות החוץ של מדינות באזור הסאהל, הן בהיבט האזורי והן במישור הבינלאומי.
כבר בימים הראשונים הראשונים לאחר הצלחתו של הגנרל עבדורהאמאנה צ'יאני ותומכיו להדיח ולכלוא את הנשיא הנבחר מוחמד בזום, הסתמנו תמורות במדיניות הניז'רית העתידית לגבי הנושאים שעמדו בראש סדר העדיפויות של המדינה הענייה טרם האירוע, ובראשם אספקת אורניום לכורים גרעיניים, נושא היהלומים ויחסיה של ניז'ר עם ארה"ב, צרפת, רוסיה ואיראן. מוחמד בזום מקורב לארה"ב וגם לניגריה השכנה בשעה שהגנרל עבדורהאמאנה צ'יאני מזהה את עצמו עם רוסיה וקרמלין.
זו הסיבה מדוע נוצרו מתיחויות לצד הצורך להסדיר מחדש את יחסיה של ניאמיי (בירת ניז'ר) עם הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה (ECOWAS) , עם ארצות הברית ועם צרפת. המערב, במיוחד הצרפתים, יחד עם אקוואז (ECOWAS) דורשים מהקצינים להחזיר את הנשיא מוחמד בזום מהר ככל הניתן, בשעה שרוסיה, איראן יחד עם דיקטטורות האחרות של סאהל היו רוצים לראות את צ'יאני בשלטון. באופן טבעי, אנשי וגנר עומדים מאחורי החונטה. נראה שכל אלה נותנים הקשר חדש לאפשרות של התלקחות אזורית — התפתחות מאוד שלילית אשר מעבר לחשיבותה בהקשר של שינוי משטר בניז'ר, היא בעלת חשיבות גיאופוליטית.
ייתכן שבעתיד הקרוב נראה אירועים דרמטיים בניז'ר, מכיוון ששניי הצדדים, הגוש האפריקאי הדמוקרטי הפרו-מערבי וגם הגוש הדיקטטורי הפרו-רוסי, מאיימים בהתערבות צבאית וזו בדרכה תצמצם את פוטנציאל השפעתה האזורית של רוסיה.
אף שהחונטה הצבאית בניז'ר התקשתה להביא לעולם את העדויות החותכות לכך שבמדינה יש כאוס, דווקא הטענה כי קיים במדינה מצב של חוסר משילות שמשה את הקצינים בתור טענה פוליטית לשם הפקעת השלטון ושליחותו של הנשיא המכהן מוחמד בזום לכלא. אמנם עבדורהאמאנה צ'יאני, היה לזרוע המבצעת של ההפיכה הצבאית, אך "המוח הכלכלי" של ההפיכה נמצא במוסקבה ובמשרד וגנר.
רוסיה לא מעוניינת בהקמה של צינור גז שאמור להיבנות בעתיד הקרוב ולהעביר את הגז של ניגריה דרך ניז'ר לאירופה. לפני מספר חודשים העיתון של ניגריה "ניגריה טיימס דיווח כי מועצת הפיתוח והניטור של ניגריה (NCDMB) מקימה מפעל בממדי ענק לייצור צנרת בפולקו (Polaku) שבניגריה. לרוסיה אין עניין בהובלה של הגז של ניגריה דרך ניז'ר לאירופה מכיוון שזה יצמצם את יכולת התמרון של הקרמלין אל מול מנהיגי אירופה. לרוסיה היה אינטרס משמעותי בהשהיית הפרויקט וחוסר יציבות באזור תורמת לכך.
ליבגני פריגוז'ין, ראש קבוצת שכיר החרב הפרטי הרוסי וגנר, שפעלה באופן דומה במאלי השכנה, יש אינטרס מובהק בשמירת החונטה בשלטון בניז'ר מכיוון שהיא עומדת לעכב את הפרויקטים אשר מנוגדים לאינטרסים של קרמלים.
באופן לא מפתיע, פריגוז'ין שיבח את ההפיכה וכינה אותה באופן ציני כחלק מהמאבק של ניז'ר ב"קולוניאליזם" המערבי. הקו הרשמי של קרמלין טמון בגינוי ההפיכה אך בפועל רוסיה מנסה לפזר כאוס ברפובליקות של אזור הסאהל על מנת לקדם את האינטרסים שלה הקשורים למלחמה באוקראינה אל מול המערב. יש לציין, כי יום לפני ההפיכה הנשיא מוחמד בזום נתן נאום שבו הוא אומר שהוא לא רואה ברוסיה בת ברית - דבר שהכעיס את קרמלין עד מאוד.
בעקבות האירועים בניז'ר הארגונים המובילים בעולם אשר עוסקים בניטור וייצור אורנים הביעו דאגה רבה. לפי נתוני וורלד ניוקלר ניוז (World Nuclear News) ניז'ר מייצאת 5% מהאורניום העולמי ויותר כ-25% מהאורנים של האיחוד האירופי. ניז'ר מייצאת כ-15% מהאורניום המשמש לייצור חשמל בצרפת. בנוסף, נתונים מהבנק העולמי מראים כי האורניום הוא היצוא השני בגודלו של ניז'ר אחרי זהב. האינטרסים הצרפתיים טבועים עמוק בניז'ר.
זו הסיבה מדוע המהפכנים משתמשים ברטוריקה אני-קולוניאליסטית אשר מופנית כלפי צרפת. המפגינים שיצאו לרחובות על מנת לתמוך בחונטה גם גינו את נוכחותן של צרפת ומדינות זרות אחרות בשטח המדינה. ב-27 ביולי, יום אחרי ההפיכה, פרסמה הנהגת הכוחות המזוינים של ניז'ר הצהרה חתומה על ידי ראש מטה הצבא, הגנרל עבדו סידיקו עיסא, בה הכריזה על תמיכתה בחונטה, תוך שהיא מציינת את הצורך "לשמור על בריאותו הפיזית" של הנשיא ומשפחתו ולהימנע מ"עימות קטלני שעלול ליצור מרחץ דמים ולהשפיע על ביטחון האוכלוסייה". באותו יום, בהצהרה בטלוויזיה, הודיע קולונל-מייג'ור חיל האוויר, אמדו אבדרמאן הודיע על השעיית כל הפעילויות של מפלגות פוליטיות במדינה עד להודעה חדשה.
ושוב, צרפת על הכוונת: אבדרמאן גם הודיע שהחונטה פרסמה נזיפה לצרפת על הפרת סגירת המרחב האווירי, לאחר שמטוס צבאי שלה נחת בבסיס אווירי של המדינה. קרמלין מעניש את הנשיא עמנואל מקרון על כך שהוא לא לוחץ מספיק על אוקראינה לוותר על אדמותיה באמצעות תמיכה במרד בקולוניות הצרפתיות לשעבר. בשנת 2022, ניז'ר הפכה למרכז הפעולות האנטי-ג'יהאדיסטיות של צרפת באזור הסאהל בעקבות גירושה ממאלי ומבורקינה פאסו, בהן רוסיה פעלה לפי תרחיש דומה.
הנשיא מוחמד בזום נתפס בעולם כאחד המנהיגים הפרו-מערביים הבודדים שנותרו באזור הסאהל שראה לאחרונה גל של הפיכות ונסיגת הדמוקרטיות לטובת הדיקטטורות. ניז'ר הפכה לבת ברית מרכזית באזור של כוחות מערביים, במיוחד של צרפת וארה"ב לכן בקרמלין הדבר לא יכול לעבור על סדר יום.
הכותב הוא, ד"ר יבגני קלאובר, בית הספר למדעי המדינה אוניברסיטת תל אביב