ועידת השלום שבשוויץ באמצע יוני: תיאום ציפיות

בפברואר 2024, שנתיים אחרי פרוץ המלחמה, ביקש נשיאה של אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, מויולה אמהרד, נשיאת שווייץ, לארח ועידת השלום בממדי ענק, בבירגינסטוק שבשוויץ, על מנת לנסות שוב לקדם את התכנית שלו הכוללת 10 סעיפים, וביניהם נסיגה מוחלטת של הכוחות הרוסיים משטחה של אוקראינה.

שוויץ היא הבחירה הנכונה של זלנסקי מכיוון שזוהי מדינה נייטרלית שלא שייכת לשום ארגון אירופי באופן פורמלי, והיא הולכת ומשתלבת, יותר ויותר, בתור מדינת-גישור במספר הולך וגדל של פעילויות אירופאיות, ובהן גם כאלו הקשורות לסוגיות של שלום ובטחון גלובלי. לאחר ששוויץ נענתה בחיוב לבקשתו של זלנסקי השגרירות השוויצרית שלחה 160 הזמנות לועידה, אשר תתקיים בין 16 ל-17 ביוני.

זלנסקי שיבח את פועלה של הנשיאה על עבודת המטה ועל הכנת התשתית הפיזית לפגישה, וגם על הזמנתו של האפיפיור פרנציסקוס. לדבריו של זלנסקי, כל המאמצים לעצור את התוקפן הרוסי, אשר נעשו במהלך השנתיים של הלחימה, לא הניבו פרי ולא סייעו להגיע להסכם כלשהו עם הקרמלין. רוסיה מחרימה את ועידה בגלל שהיא לא הוזמנה, והיא לא הוזמנה בגלל שהיא מחרימה מראש כל אפשרות של הוצאת כוחות מהשטחים שסיפחה במהלך המלחמה. זהו מעגל סגור. כל המשתתפים מדגישים את שני האתגרים העיקריים של הועידה: העדר אחדות במערב וקשיים במעבר מהסכמה ליישום.

נשיאה של רוסיה, ולדימיר פוטין, אינו חולק עם נשיאה של אוקראינה את רצונו לחתור להסכם שלום כלשהו אשר לא יכלול את האזורים באוקראינה אשר נכבשו עד כה על ידי הרוסים. הדיקטטור הרוסי עלול לאבד את הלגיטימיות שלו ברגע שלא יראה ניצחונות. כל ניסיון של גיבוש מסמך משותף בין רוסיה לאוקראינה במהלך השנתיים האחרונות היה נתון לכישלון, מכיוון שרוסיה אינה מתכוונת לעצור את ההתפשטות שלא באוקראינה. הבכירים בקרמלין לועגים בפומבי למשתתפים בועידה ומצביעים על חולשתו של המערב ושל נאט"ו ועל ההססנות המוגזמת שלהם בתהליך קבלת החלטות.

רוסיה מנסה לנצל את הרגע ולהראות את חולשתו של נאט"ו והודיעה לפני כשבוע (21/5) על כך שהיא מתכננת להרחיב את המים הטריטוריאליים שלה בסמוך לגבולות עם פינלנד, אסטוניה וליטא בים הבלטי. משרד הביטחון הרוסי הכין מסמך לפיו רוסיה באופן חד צדדי מכריזה על שינויי הגבול באזור בולטיסק, זלנוגרדסק, וגם בחלק המזרחי של "המפרץ הפיני". הדבר עלול לאפשר לרוסים שימוש באזורי המים מסופחים כאילו הם שייכים לים הפנימי של רוסיה. רוסיה גם הודיעה כי היא מתכוונת לשנות את הקואורדינטות של הגבול הימי בצמוד לאיים במפרץ פינלנד וליד הקצה הצפוני של נהר נרווה. במסמך, שנעלם מהאתר של משרד הביטחון אחרי יומיים לאחר שבנאט"ו הודיעו על התגובה האפשרית, היה כתוב, כי הגבולות הטריטוריאליים אשר נקבעו בשנת 1985 על ידי ברית המועצות ובהסכמת פינלנד אינם תואמים עוד את המציאות הפוליטית החדשה. הרחבת הגבולות באופן חד צדדי זהו מעשה שעובר קווים אדומים של נאט"ו ובבריסל, ככל הנראה, מסרו לקרמלין על חריפות התגובה במקרה והתכנית תצא אל הפועל.

לפני כשבועיים, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ביקר בסין, שם חתם עם הנשיא שי ג'ינפינג על שורה שלמה של הסכמים אסטרטגיים להרחבת שיתוף הפעולה בין המעצמות. במהלך הביקור שני הנשיאים דנו במלחמה באוקראינה, במצב באסיה, ובנושאים הקשורים לאנרגיה והסחר. מנהיגי רוסיה וסין ציינו כי היחסים בין המדינות הם "מקור ליציבות בעולם", על אף שבמערב ביקרו את המהלך מכיוון שראו בו אקט חתרני שבא לערער את הסדר העולמי והדמוקרטיה.

נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, בתגובה, שלח לשי ג'ינפינג סרטון דרמטי עם ההזמנה אישית לועידת השלום בשוויץ, כשהוא עומד על רקע השרידים הבוהרים של בית הדפוס בחרקוב אשר נשרף בגלל ההפצצות הרוסיות. במסגרת של האירוע הנ"ל נהרגו יותר מ-16 בני אדם. זלנסקי, הכעוס על כך שהסינים לא מנתקים את הקשרים עם רוסיה, הדגיש את החשיבות של המאמצים העולמיים בכלל והסיניים בפרט לסיים את המלחמה.

זלנסקי הוסיף כי הפסגה היא המבחן הפרגמטי לשאלה "מי בעולם באמת רוצה לסיים את המלחמה ולא רק לתבוע מהרוסים את הפסקת האש שבהכרח תופר על ידיהם כשהרקטות הרוסיות וארטילריה הרוסית תחדש את פעולתה כפי שהיא עשתה זאת עשרות, עשרות פעמים בעבר". ההודעה הרשמית של משרד החוץ מאתמול (28/5) הסיני הייתה כי בייג'ינג תתמוך בכל ועידת שלום בינלאומית על אוקראינה בתנאי שהיא תהיה גם מוכרת גם על ידי רוסיה. הדוברת של משרד החוץ הסיני מאו נינג אמרה כי בייג'ין תומכת כינוס של ועידת שלום בינלאומית בתנאי שגם רוסיה תשתתף בו. למעשה, נוצר מעגל סגור נוסף שבו הסינים מחרימים את הפסגה בגלל שהרוסים מחרימים אותה. בסיטואציה כזאת הכישלון של השיחות שטרם נפתחו הוא ידוע מראש.