במערכות הבחירות האחרונות תמכתי בנפתלי בנט ובאיילת שקד, ואילו היה אפשר, גם היום הייתי תומך בכיוון שלהם. אינני מתומכי נתניהו ודרכי התנהלותו, למרות שאני גם מעריך מאד כמה מהישגיו.
במערכה שמוביל שר המשפטים יריב לוין אני רואה כמה שגיאות, והטעות החמורה ביותר היא לתת לקואליציה רוב במינוי שופטים לפי חוק, כאשר הרוב בכנסת יכול להשתנות בקלות בבחירות הבאות!
השוואה קלה תוכיח את ההבדל העצום בין איילת שקד לבין יריב לוין – איילת השיגה הסכמות עם השופטים והצליחה למנות מספר לא קטן של שופטים 'שמרנים', מבלי לשגע את המדינה – יריב לוין רב עם שליש מדינה לפחות, ועד כה לא השיג כלום.
אולם דווקא מהמקום בו אני נמצא בציבוריות הישראלית חובתי לומר בגלוי:
שונאי נתניהו ומובילי המחאה הקיצוניים חצו לדעתי הרבה קווים אדומים, גם מוסריים וגם חוקיים! אינני רואה בהם שמץ של דמוקרטיה, ובכל שלב הם מרחיקים אותי יותר מלהקשיב להם.
לפי החוק והמוסר עם ערכי הדמוקרטיה, כל אדם ובמיוחד איש ציבור הוא חף מפשע כל עוד לא הורשע בדין, עם מיצוי זכותו להתגונן! שונאי נתניהו הרשיעו אותו מראש עוד במהלך החקירות, לפי הדלפות מכוונות לתקשורת, כאשר כל הדלפה כזאת היא עבירה פלילית! האם המפכ"ל דאז רוני אלשיך ידע מיהם המדליפים? האם מישהו שאל וחקר אותו על כך?
כתבי האישום הוגשו בלחץ של הפגנות מחאה ועל פי שפיטה והרשעה מוקדמת ב'חבר המושבעים' התקשורתי – זה לא חוקי – זה לא מוסרי – וזה לא דמוקרטי! כבר אז, כאשר קראתי את טיוטות כתבי האישום נדהמתי וכתבתי במפורש, שאסור למנסחים של כתבי אישום כאלה לכהן בתפקידיהם! מאז, השופטים כבר שלחו את הפרקליטות כמה פעמים 'לתקן' את כתבי האישום, במקום לקבל החלטה של סבירות מאוזנת, ולמחוק כליל כתבי אישום שהמציאו 'שוחד תקשורתי' חסר תקדים בכל העולם, בהסתמכות על 'עדי מדינה', שעצם גיוסם הוא שוחד גלוי.
לתוצאות הבחירות הדמוקטיות אין שום ערך ושום משמעות בעיני שונאי נתניהו ומובילי המחאה, בעיקר מפני שהם כבר חרצו מראש את דינו כ'מושחת' ו'מסוכן'.
כל הסכנות שמדברים עליהן מבוססות על השערות עתידיות מפולפלות, איך יפסקו שופטים שיתמנו על ידי הקואליציה הנוכחית בשאלות חוקתיות, כאשר כולם יודעים ששופטים אחרי שהתמנו אינם תלויים עוד במי שמינה אותם בשום דבר, ואינם חייבים להם כלום. כל פלפולי הסכנות העתידיות מעידים רק על פחדים – ופחד מוליד שנאה!
האיום ב'מרי אזרחי' ובהפרות חוק מאורגנות כמו חסימות כבישים ונתב"ג בהיקפים נרחבים הם אלימות חמורה וחציית קווים אדומים גם חוקית וגם מוסרית, בעיקר בגלל הפגיעה באזרחים הנוסעים בדרכים וטסים בנתב"ג.
עוד בתחילת המחאה הנוכחית ניסו המובילים לחולל משבר בצה"ל, בעיקר בחיל האוויר, על ידי האיום בסרבנות – הרוב הגדול והשקט של המשרתים, גם בחיל האוויר וביחידות המודיעין, הכשיל את הניסיון המחפיר הזה לפני שצבר תאוצה, ובכל ליבי אני מקווה שגם כעת זה ייכשל.
כך קרה גם לאיום בהוצאת כספים מן הארץ וגרימת משבר כלכלי, וכאן גם קרה נס קטן – בנק בחו"ל שסומן כיעד להוצאת כספים מהארץ התמוטט בדיוק באותו שבוע, והאיום הזה גווע במהירות.
אחד השיאים השליליים במערכה הזאת היה המאמץ המרוכז להפעיל נגד מדינת ישראל גם את נשיא צרפת וקנצלר גרמניה, גם ראשי ממשלות בבריטניה ובספרד, וגם את הממשל האמריקני – הבנתי מיד ששונאי נתניהו ומובילי המחאה חושבים רק איך ללחוץ ביעילות על ראש הממשלה, בהנחה (אולי נכונה) שנתניהו מקשיב יותר לראשי מדינות בעולם, מאשר לאזרחים כמוני – אבל ברגע שהפכו מחלוקת פנים ישראלית על סעיפי החוקה שטרם נכתבה, לנושא בינלאומי הם הפסידו לחלוטין את הנכונות שלי להקשיב להם – לכו אל נשיא צרפת עמנואל מקרון ודברו איתו על העימותים בפריז בין המשטרה הצרפתית לבין המוני המהגרים מצפון אפריקה, שחיים בפריז ובסביבותיה.
מי שנוהג כך וחוצה קווים אדומים חוקיים ומוסריים בעקביות, אין בו אפילו שמץ של דמוקרטיה – הם מזכירים לי את ימי נעוריי בחיפה 'האדומה' עם הבריונים של מפא"י שהיכו באלות על ראשים של צעירים דתיים מבני עקיבא בלי שום היסוס. כנער צעיר בבני עקיבא הלכתי עם חברים לשכנע עולים חדשים מפוני מעברות עם רקע דתי מובהק לרשום את ילדיהם לחינוך הממלכתי-דתי – אחד מהעולים אמר לי בביתו הקטן מאד, אליו עבר מהמעברה: "בעבודה אמרו, מי ירשום דתי, לא יהיה עבודה" – את העיניים המפוחדות שלו לא אשכח לעולם!
אנשים שמוכנים לרמוס זכויות אדם של מיעוטים דתיים וחרדיים, לעקור אלפי מתנחלים ולהחריב את בתיהם גם בלי הסכם 'שלום', וגם 'זכויות' של מיעוטים תומכי טרור ורצח מעניינות אותם רק כדי לנגח ממשלה שנבחרה כחוק; אנשים כאלה שלא מפסיקים לבעוט באזרחים כמוני, לא יוכלו לצפות ממני לא להקשבה ולא להבנה.
ועוד דבר חמור: נשיא המדינה התעלה ויזם הידברות רצינית שהוכיחה אפשרויות רבות של הסכמות חשובות, אולם שונאי נתניהו ומובילי המחאה הרסו גם את הגשר הזה שניסה להקים נשיא המדינה. במקביל התנהלו שיחות פוריות וחשובות בין רבנים לבין טייסים, שגם הגיעו לנוסח משותף מרשים ביותר – אולם התקשורת התעלמה כליל מהמאמץ הגדול הזה, והיא מתמקדת בשנאה, בחסימות הכבישים עם הפרות חוק מאורגנות עד כדי 'מרי אזרחי'.
אני בטוח שיש בין המוחים הרבה אנשים ישרים, שטובת העם והמדינה לנגד עיניהם, ואינם רוצים להרוס את הבסיס המשותף לכולנו – אבל קולם לא נשמע מול הקיצוניים! כמי שעמד פעמים רבות מול הקנאים מ'ימין', אני יודע בדיוק כמה קשה להתייצב מול הגל הקיצוני – אבל אני קורא לאמיצים ולישרים באנשי המחאה להרים קול ולעצור את ההקצנה שהפכה בלתי חוקית ובלתי מוסרית.