הרכב מורחב של תשעה שופטי בית המשפט העליון התכנס היום (ראשון) לדון בשתי עתירות שהוגשו לבג"ץ בבקשה לבטל את "חוק טבריה".
מדובר בתיקון לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), אשר נועד לאפשר ליו"ר ועדה קרואה להתמודד על ראשות העיר, למרות היתרון הבעייתי שתפקידו מעניק לו. היוזמה לתיקון הגיעה מסיעת ש"ס, במטרה לאפשר ליו"ר הוועדה הקרואה בטבריה, בועז יוסף, המקורב לאנשי המפלגה, להתמודד על ראשות העיר.
שמעון (מוני) מעתוק, יו"ר הוועדה הממונה של העיר טבריה שקדם ליו"ר הנוכחי בועז יוסף, מסביר לערוץ 7 את דעתו על החוק הנוכחי ומציע מתווה שיבחן האם ראשי וועדה ממונה יוכלו להתמודד, זאת כדי לייצר עבורם תמריץ להבריא את העירייה כראוי.
ראשית פתח מעתוק ותיאר את פועלו בעיר: "אני נכנסתי לטבריה בתחילת ינואר 2020, ממש אחרי שרון קובי הודח, כדי שלא יהיה ואקום. כיהנתי כיו"ר הועדה הממונה עד אמצע נובמבר 2020, כאשר במקביל לתפקידי כיהנתי גם כסמנכ"ל בכיר למנהל אנושי במשרד הפנים. מי שמינה אותי לתפקיד היו אריה דרעי ומנכ"ל משרד הפנים דאז מרדכי כהן".
"נכנסתי לתפקיד בחרדת קודש. טבריה, כעיר מטרופולין בגליל המזרחי, חשובה מאוד למדינה בכלל ולצפון בפרט. את כל עבודתי בטבריה עשיתי בהתנדבות מלאה, לא קיבלתי על כך תוספת שכר. טבריה היא אתגר לאומי עצום. שני אתגרים מרכזיים עימם מתמודדת טבריה: הראשון הוא כמובן אתגר התיירות. האתגר להפוך את טבריה לעיר תיירות בינלאומית מובילה ולממש סוף סוף את הנכסים התיירותיים הרבים שקיימים בה כשהכנרת בראשם. האתגר השני הוא אתגר ההתחדשות העירונית הן בהיבט הגנה מפני רעידת אדמה באזור ברמת סיכון גבוה והן בהיבט שדרוג ושיפור השירות לתושב".
מעתוק הסביר על הבעייתיות שבהתחדשות עירונית בפריפריה: "ככל שאתה בונה באזורים בהם ערך הדירה נמוך, ועל מנת לשמר על רווחיות ליזם, הרי שנדרש לבנות יותר דירות. כשבטבריה קיימת מגבלה תכנונית על כמות וגובה הדירות בפרוייקט ומחירי הדירות אינם גבוהים לא ניתן לממש פרוייקטים משמעותיים של התחדשות עירונית ולחדש את העיר. מדובר באתגר של כלל הפריפריה ולא רק של טבריה כאשר המדינה צריכה לקדם פתרונות משמעותיים בטווח הקרוב לשם כך".
"המדינה יכולה לממן באופן ישיר פרוייקטים כאלו או לוותר על הכנסות ממיסים ו/או להקצות קרקע משלימה באזור אחר. אם המדינה לא תעשה את הדברים הללו, פרוייקטים משמעותיים של התחדשות עירונית בטבריה וגם באזורים אחרים, פשוט לא יקרו".
בעניין הרווחיות של המדינה מעסקאות הנדל"ן והנגזרת במחירי דיור הולכים ועולים, אמר מעתוק: "ברור שרמ"י זה גוף שצריך לשמור על רווחיות. מדינת ישראל צריכה בהחלט לבחון את המשמעיות התקציביות. אך אם המדינה מבינה את החשיבות אז בדיוק כפי שוויתרה על הכנסות בפרוייקטי מחיר מטרה ומחיר למשתכן כך היא צריכה לעשות בפרוייקטי התחדשות עירונית בפריפריה. זו לחלוטין החלטת מדיניות".
מעתוק הוסיף: "גם באתגר התיירות, המדינה צריכה להשקיע מאות מיליונים כדי להביא את טבריה למצב בו היא תהיה אזור תיירותי אמיתי כולל השתתפות בעלויות התחזוקה השוטפת של האזור הזה והקמת גן לאומי נוסף. העירייה לבדה טובה ככל שתהיה לא מסוגלת לעמוד באתגר הזה ולו מההיבט הכלכלי".
מעתוק מציין בהקשר הזה כי כשנכנס לתפקידו ב-2020 גילה להפתעתו כי לא קיים אגף תיירות בעיר, ובמסגרת החלטת הממשלה ביוני 2022 תקצבה המדינה את הקמת היחידה ואכן כיום יש אגף תיירות לעיר טבריה.
מעתוק התייחס לתפקודו של בועז יוסף, היו"ר הנוכחי בטבריה, וטען לגבי האתגרים בעירייה: "היו"ר הנוכחי עושה עבודה טובה ומקדם את העיר קדימה. אני ב-2020 קיבלתי רשות עם כ-100 מיליון שקל גירעון מצטבר, ספקים שלא קיבלו תשלומים, מבנה ארגוני שלא באמת קיים ותהליכי עבודה לקויים. אני נדרש בתקופה מאוד קצרה להבריא את העיר, להקים מערך עירוני מתפקד, וכל זה כאשר במרץ מגיעה לפתע הקורונה שהיא אירוע מורכב כשלעצמו, קל וחומר בטבריה".
"הדבר הראשון שהשקעתי בו זה וידוא שהשירותים הבסיסיים כדוגמת פינוי אשפה וסדר ציבורי מבוצעים כנדרש ולצד זה חתימה עם משרד הפנים על תכנית הבראה עדכנית לעירייה. חשוב לזכור כי תפקיד הועדה הממונה לצד אספקה שוטפת של צרכי התושבים הוא קודם כל הבראה ובניית תשתית מיטבית ארוכת טווח לפעילות העירונית הן בהיבט התקציבי והן בהיבט הניהולי. הן שמירה על הקופה ואיזון תקציבי והן ביצוע מהלכים כדוגמת סקר נכסים עירוני לארנונה וחקיקת חוקי עזר מניבי הכנסות שיאפשרו לעירייה לספק שירותים איכותיים לטווח של שנים קדימה. חלק מהצעדים "קשים לעיכול" על ידי התושבים אך הם הכרחיים לעיר וניהולה לשנים הבאות".
בנושא החקיקה שתדון היום (א') בבג"צ, בסמיכות לבחירות לרשויות המקומיות שיתקיימו באוקטובר, אמר: "קידום חקיקה שכזו בסמיכות לבחירות זה לא דבר שקל לעיכול וגורם לתחושות לא טובות וטוב היה לו חוק שכזה היה מקודם בטיימינג אחר. עם זאת, חשוב לזכור שלא מעט דברי חקיקה שקשורים לבחירות לרשויות המקומיות מתוקנים בסמוך להם על ידי משרד הפנים כשמטבע הדברים עם ההכנות המתקדמות לבחירות עולות סוגיות שנכון לתקן בחקיקה. השאלה האמיתית היא מה נכון לטווח ארוך בהקשר של התמודדות לבחירות של יושבי ראש ועדות ממונות".
מעתוק הסביר כי לשיטתו: "הסיפור המרכזי בחקיקה הזו, ושם צריך להתמקד, הוא האם בעקבות חקיקה המאפשרת ליו"ר ועדה ממונה להתמודד ייכנסו שיקולים זרים שלא מן העניין כך שהאמון במוסד הזה יקטן עוד יותר. עצם זה ששר, שהוא גורם פוליטי, ממנה את יו"ר הועדה הממונה, כבר מכניס שיקולים פוליטיים בהליך המינוי. ככל שייכנס שיקול פוליטי נוסף בדבר בחירת מועמד שיכול להיבחר בעתיד, הדבר יפגע עוד יותר בהליך וביכולת השר לבחור מועמד ראוי לתפקיד ובאמון של התושבים בוועדה הממונה. מצד אחד אני סבור שהזכות להיבחר מקודשת ומצד שני צריך לשמר על מעמד הועדה הממונה ככזו הזוכה לאמון התושבים ונתפסת קודם כל כמקצועית".
מעתוק פירט את הצעותיו לאור החקיקה וטען: "ולכן, ואם אני שם בצד את הטיימינג של החקיקה, הייתי עושה מספר דברים. אחד, מלכתחילה הייתי מרחיב את החוק ככה שלא רק תושב העיר לא יוכל להתמנות כיו"ר הועדה הממונה מלכתחילה, אלא גם תושבים המתגוררים בישובים גובלים או הסמוכים לאותה רשות מקומית. ככה נוכל מלכתחילה לצמצם את ההתערבות של אנשים שיש להם קשר לפוליטיקה של אותה רשות המקומית".
"דבר שני, הייתי מגדיר מדדים ברורים שמראים האם יו"ר הוועדה ביצע מהלכים חשובים במהלך תפקידו. כמו האם הוא העביר תקציב, האם חוקקו חוקי עזר מניבי הכנסות, האם בוצע סקר נכסים לארנונה, דברים שהם לא כל כך פופולריים. ככל שלא עשה מהלכים אלו שיוגדרו בחוק לא יוכל להתמודד לתפקיד. כמובן שאם היו"ר עשה את זה, ועדיין התושבים רוצים בו, ויבחרו בו בקלפי, מעולה".
"דבר שלישי, תקופת צינון של לפחות שלושה חודשים לפני הבחירות עצמם. באמצעות שלושת הדברים הללו, אני חושב שיהיה אפשר לייצר מנגנון ראוי ששומר מצד אחד על מעמד הועדה הממונה כגוף מקצועי ומצד שני מאפשר ליו"ר הועדה הממונה אם ירצה בכך להתמודד כמו כל אחד אחר לראשות העיר".
מעתוק התעכב על הכשל המובנה במצב הקיים וטען: "היום החוק קובע שוועדה ממונה פועלת שלוש שנים, והבחירות מתקיימות מיד לאחר מכן במועד הרגיל של הבחירות בכלל רשויות. אם השר רוצה להאריך את מועד הבחירות, הוא צריך להראות שהרשות המקומית עדיין לא הבריאה והעבודה לא הסתיימה. זה יוצר תמריץ בעצם ליו"ר הוועדה הממונה שלא לעשות את העבודה במלואה, כי ככה העבודה שלו תסתיים יותר מהר, במקום למשוך את הכהונה שלו על פני תקופה יותר ארוכה ולעשות דברים לאט".
לסיום התייחס מעתוק ליו"ר הקיים שהחקיקה, באם לא תיפסל בבג"צ, תאפשר לו לרוץ בבחירות הקרובות, וזקף לזכותו: "בועז איש מקצוע מהמעלה הראשונה. הוא מכיר היטב היטב את כל הניואנסים. זה בא לידי ביטוי בניהול של טבריה, שנראית הרבה יותר טוב ממה שהיה בעיר בינואר 2020. מעיר של גירעון של כ100 מיליון שקל, לעיר של ניהול שוטף. יש פה עשייה שחבל להפסיק אותה. אני חושב שברור שיש בעיר מתמודדים ראויים, והציבור יוכל כמובן לבחור ולהביע את דעתו ועמדתו בבחירות הקרובות לטובת העיר".
"שוב, הטיימינג של החקיקה נראה בעייתי, מצד שני אם נראה את כל התמונה, אין באמת סיבה שלא לתת ליו"ר ועדה ממונה להמשיך הלאה כראש עיר ולפחות את הזכות להתמודד כדי להיבחר ולהמשיך את עשייתו בשנים האחרונות לטובת העיר. התושבים ישפטו".