באולפן ערוץ 7 התארח ליאור טל מחוות הבודדים 'נווה אורי' שבגוש עציון, ומספר על החיים בחווה שבין הר גילה לנווה דניאל, שם ביקרנו והעלינו רשמים.

נווה אורי הוקמה לזכרה של אורי אנסבכר שנרצחה לא רחוק משם על ידי מחבל פלסטיני.

אורי הייתה בת 19 בהירצחה. הובאה למנוחות בבית העלמין בתקוע. הותירה אחריה הורים וארבעה אחים ואחיות.

"אנחנו במובלעת, בשטח של קק"ל שאיתן חתמנו על הסכם חכירה. אנחנו שומרים שם על הקרקעות, מגדלים כבשים", הוא אומר ומספר על החיים כזוג עם שישה ילדים לצד עוד שבעה בחורים המסייעים בעבודות.

"הילדים לומדים בנווה דניאל. אני ואשתי לוקחים אותם כל בוקר מהמוסדות בנווה דניאל. לפעמים פעמיים שלוש וארבע. משתדלים לדאוג לחברה לילדים, שיגיעו לחווה ושהילדים יגיעו לנווה דניאל", הוא מספר ומפתיע בתשובתו השלילית והנחרצת לשאלה אם הייתה התלבטות כרוכה במעבר למגורים בחוות בודדים.

"לא היו לנו התלבטויות. התלבטנו לגבי המיקום אבל לא על עצם הקמת החווה", הוא אומר. בחווה מספר ליאור, חבר'ה צעירים, בני נוער שלא התאימו למסגרות החינוך הקונבנציונלי או שנפלטו ממסגרות. "הם חיים אצלנו וגרים אצלנו. אנחנו דואגים להם להכול", הוא מספר ומציין את הכללים שלהם מחויבים בני הנוער עם כניסתם לחווה, ואחד מהם הוא השתלבות במסגרת לימודית כלשהי. "אנשים שואלים אותי אך אני שולח מי שלא מתאימים למסגרות למסגרת לימודית. מה שאנחנו עושים הוא מסגרת קלה ומשחררת יותר".

ליאור מספר על צעירים שהגיעו אחרי שהתדרדרו לאלכוהול וסמים ולאחר מכן חתרו והצליחו להגיע להשלמת 12 שנות לימוד והלאה לצבא וישיבות. "המסגרת לא קלה. המסגרת קשה. בחור בגילאי 15-18 לא כיף לו לקום בחמש וחצי בבוקר לצאת למרעה ולשמור בלילה. אנחנו נותנים להם הרבה מאוד אחריות אישית".

לדבריו בסופו של יום גם הנוער הזה כמו כל אדם, רוצה מסגרת וכללים וכשהם מצליחים לעמוד בכללים שכאלה הם יכולים מכאן והלאה רק להתקדם.

על המרעה מספר ליאור על מרעה הקיץ המתחלק לשני פרקים של 4-5 שעות, השעות שאינן חמות שבהן הכבשים אינן אוכלות ובחורף מרעה ארוך. "זה חלק מהשמירה על הקרקעות. כך כשיהודים מסתובבים השטח הם שומרים עליו. גם הערבים מרגישים את זה. באזור בית ג'אלה יש הרבה פשיעה. אני ביחסי שכנות טובים עם הערבים שמספרים לי שמאז שאנחנו שם השב"כ והמשטרה מסתובבים שם יותר והפשיעה ירדה בחמישים אחוז".

החזון שאותו מקדמים ליאור ורעייתו הוא פיתוח אתר שבו יבקרו אורחים. לפי שעה ההתמקדות היא בחודש אוגוסט בו מתקיימים ערבי בשר ויין, כאשר הבשר בחלקו מהמקום וחלק קנוי ולאורחים בחווה מוגש מזון באיכות גבוהה מאוד.

"אנחנו במרחק של עשר דקות ממלחה וכשאתה מגיע לחווה אתה מרגיש בבית. אנשים אוכלים אוכל ברמה מאוד גבוה וגם חוזרים", מספר ליאור שחש טוב מאוד בתפקיד המארח, אם כי הוא עדיין מעדיף את העבודה עם הכבשים עליה הוא מספר לאורחי ערבי הבשר והיין.

לפרטים נוספים - לחצו כאן.