פייק סטליניזציה נוסח פוטין

ניסיון ההפיכה של יבגני פריגוז'ין (כוח וגנר) בשבוע שעבר ברוסיה הגביר את התהליך של סטליניזציה מדומה נוסח פוטין או סגירת המשטר הפוליטי אך רק למראית העין.

פוטין רוצה להראות, פנימה והחוצה, כי הלגיטימיות שלו לא נשחקה אך הוא חלש מדי והוא לא מסוגל לעשות מעשים משמעותיים כמו ענישה של הגנרלים האחראים על כך.

בשבוע שעבר היינו עדים כיצד הלגיטימיות של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נשחקה. למרות שמיד אחרי ניסיון לבצע מרד הוא הבטיח לטפל ביד קשה בגנרלים שהיו אחראים על תכנונו וביצועו, ולמרות שהוא בעצמו גם הבטיח לטפל באנשי המזימה שקיבלה שם עממי "מצעד הצדק למוסקבה", יבגני פריגוז'ין עדיין מסתובב לו חופשי ברחבי רוסיה. באמצעות אותם הפגישות עם אנשי עסקים שפריגוז'ין מקיים ברחבי רוסיה הוא מדגיש, למעשה, עד כמה ההבטחות של פוטין הן חסרות בסיס כלשהו.

במהלך המרד, רוסיה שלמה מחיר כבד: כ-30 טייסים אשר היו כפופים לחיל האוויר הרוסי נהרגו בהתנגשות עם כוח ואגנר ואף אחד מהמורדים לא נעצר ולא קיבל אפילו לא עונש סמלי כלשהו. פוטין יודע להחיל סטליניזציה באותם מקומות בהם הוא יודע שלא ימצא התנגדות: כך למשל, השבוע הפסיקה לעבוד ברחבי רוסיה רשת ההיכרויות "טינדר". השבוע העולם היה עד לכך שהמשטר שחזק על "טינדר" ומטפל ביד קשה בכל אופוזיציונר, הוא זה שמתגמד אל מול שתי דיוויזיות חמושות של פריגוז'ין אשר מאיימות להפילו.

פוטין אכן נחלש והוא עושה צעדים דרמטיים על מנת להחזיר לעצמו את אהדת העם. הוא מסתובב בערים ומתנשק עם אנשים כאילו הם היו בוחריו בבחירות דמוקרטיות שוות. הוא מעניק אותות גבורה לכוחות הביטחון על מעשי גבורה במהלך מניעה של ההפיכה השלטונית למרות שהאחרונים הראו כשלים אחרי כשלים ולא הצליחו למנוע את ההתקדמות של פריגוז'ין אל מוסקבה. פוטין יודע שתהליך סטליניזציה חלקי בלבד יעזור לו להחזיר את הלגיטימיות שאבדה לו. פוטין יודע שגם אם יתאמץ חזק מאוד הוא לא יוכל להיכנס לנעליו של סטלין.

פוטין חושב שהוא מכיר היטב את הלכי הרוח ברחוב הרוסי שמוכן להקריב חירות לשם יציבות פנימית וסדר. פוטין יודע שכל אזרח/ית רוסי/ה שואל את עצמו ואת חבריו את השאלה הבאה: מה סטלין היה עושה לפריגוז'ין? פוטין יודע שהתשובה היא טריוויאלית והיא טמונה במילת המפתח של סטליניזם שהיא - "חיסול".

חוסר היציבות הפנימית משליך על יחסיה של רוסיה עם כל מדינות האזור, ומקשה עליה באופן משמעותי לשכנע את הסינים ואת ההודים להמשיך לתמוך במלחמה. הסינים וההודים מסתכלים היטב על המעשה של פריגוז'ין והם רואים חולשה: הם יודעים שפוטין הוא האנטיתזה המוחלטת של סטלין: לא מדובר באישיות באותו סדר גודל. בנוסף, סטלין לא ברח ממוסקבה וניהל את המלחמה מהמטה הכללי יחד עם הגנרלים שלו גם כשהנאצים התקרבו עד מאוד לעיר הבירה. פוטין לעומתו, נמלט אל נשמתו בגלל המרד של הטבח. האירועים הקשורים למצעד הצדק למוסקבה של מוסקבה הקרינו על בעיות הפנים של רוסיה, במיוחד השחיתות. הסינים רוצים ודאות בעסקים והם לא יכולים להמשיך לשתף פעולה עם נשיא חלש.

פוטין מסוגל לבצע סטליניזיה למראית העין או ברמה הסמלית בלבד. כך, דווקא היום, ב-3 ביולי, בעיירה הרוסית בשם בור השלטונות הודיעו על הקמת מרכז/מוזיאון שעומד להתעסק בסטלין האיש. מדובר בתוכנית יקרת ערך, כ-120 מיליון רובל, של הקמת המבנה של ארבע קומות בהן הצופים יוכלו בעתיד להתחבר את סטלין האיש.

הפרשנות הבולטת ביותר למהלך הזה בעיתונות האופוזיציונית ובבלוגים פרטיים בטלגרם וברשתות החברתיות האחרות, מתמקדת במניעים האידיאולוגיים. מרבית הפרשנים אשר הגיבו לחדשות בדבר הקמת "מרכז סטלין" רואים את הצעד שבו בחר אלכסיי זורוב, חבר במפלגה הקומוניסטית הרוסית כצעד נוסף לתחייה של ברית המועצות - צעד שנתון לכישלון. ההחלטה להכריז על הכוונות להקים את "מרכז סטלין" דווקא ב-3 ביולי היא לא מקרית.

דווקא ב-3 ביולי 1941 ימים בודדים לאחר שהיטלר יחד עם מדינות הציר תקפו את ברה"מ ב-22 ביוני 1941 ללא התרעה מוקדמת. סטאלין, בנאומו המפורסם, ביקש מכל עמי ברה"מ להתאחד כנגד האיום. סטאלין הבין את המשמעות של הבגידה הגדולה שבאה מהמזרח. השבוע, נשיא רוסיה פוטין גם הוא מבקש בנאומיו מהעם הרוסי להתאחד ולהילחם בבגידה של יבגני פריגוז'ין לאחר הניסיון לבצע הפיכה שלטונית.

לטענת רבים ברוסיה, אותם רבים אשר חוו את מחיר הדמים ששילם העם הסובייטי בתקופת סטלין, את עלייתו של הדיקטטור האדום שההיסטוריה עוד לא הכירה, והתמיכה שהוא זוכה בה שוב ברוסיה בת זמננו היא תוצאה של הצלחתו לשקם את הכלכלה הסובייטית לצד התיעוש המואץ. סטלין הופך להיות שוב פופולרי.

הכותב הוא, ד"ר יבגני קלאובר, בית הספר למדעי המדינה אוני תל אביב