הממשלה אישרה הערב (שלישי) במשאל טלפוני את הארכת מתן הסיוע ההומניטרי לפליטים מאוקראינה.
בנוסף, אישרה הממשלה קיצוץ רוחבי מכלל משרדי הממשלה בשיעור של 0.06% בשנת 2023 במטרה לאפשר למשרד הרווחה והביטחון החברתי להמשיך להפעיל עד לסוף השנה את מנהלת "צו השעה" שנועדה להעניק מתן סיוע הומניטרי לאזרחי אוקראינה, שנמלטו מהמלחמה בארצם ואינם זכאי חוק השבות, תוך הארכת הכיסוי הביטוחי הרפואי שכולל טיפולים מצילי חיים.
אתמול פנה שר הבריאות משה ארבל (ש"ס) במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ברקע הכוונה לבצע קיצוץ בתקציב משרדו במסגרת תוכנית הסיוע לנמלטים מאוקראינה.
ארבל התריע כי במידה שהקיצוץ ימומש ייפגעו שירותי בריאות חיוניים שמוענקים לאזרחי ישראל ותיעצרנה תוכניות משמעותיות שהמשרד אמור להוציא אל הפועל.
לדבריו, "מערכת הבריאות נמצאת בימים אלה באתגר תקציבי משמעותי בשל הגידול האדיר בביקוש לבריאות הנובע מהזדקנות מואצת וגידול של האוכלוסיה בישראל. בשל כך אנו חווים התארכות בזמני ההמתנה לשירותים וקושי הולך וגובר של ארגוני הבריאות לעמוד בתקציבם מבלי לפגוע באופן קשה בשירות אותו הן נותנות לציבור, בין היתר בשל אי קידום התקציב הבסיסי בהתאם לפרמטרים אובייקטיביים של גידול והזדקנות האוכלוסיה ועליה במחירי תשומות הבריאות".
ארבל ציין כי על אף העובדה שלא כל הבקשות לתוספת תקציבית התממשו, גובשו במשרד הבריאות כמה תוכניות ומענים שנועדו לאפשר למערכת להתמודד עם הביקושים הגוברים וצרכי הבריאות ההולכים וגדלים של האוכלוסייה.
"חרף מאמצינו כאמור", כתב ארבל, "מאז אישור התקציב הובא לידיעתינו כי צפויים להתממש קיצוצים רוחביים בתקציב המשרד לטובת מימון ועמידה בסיכומים עם משרדים אחרים המסתכמים בסך של כ-100 מיליון ש"ח המתווספים לקיצוץ של כ-360 מיליון ₪ בבניית התקציב, הפוגעים בבסיס היכולת שלנו לתת מענה ראוי לציבור".
הוא הוסיף: "לא זו אף זו, עד לשלב מאוחר זה של השנה טרם התקבלו הסכומים שהובטחו לנו בסיכומים התקציביים והם מעוכבים, כך שיכולת המימוש נפגעת בהתאם. אנו עדיין ממתינים לתוספות למערכת שהובטחו לשנת 2023 בסך של למעלה מ-650 מלש"ח בזמן שבאופן מעשי, השנה התקציבית מתקרבת לקיצה".
"לפיכך, ככל שהמשרד יחויב להעמיד את התקציב המוצע, ביקשתי ממנכ"ל המשרד להודיע לגופים הרלוונטיים על הפחתות באחת או יותר מהתוכניות הבאות ולהעמיק את הקיצוץ בתוכניות נוספות:
"1. קיצוץ במנגנוני התמיכות בבתי החולים אשר גם כך נמצאים בקושי תקציבי בלתי אפשרי הנובע מקידום חסר של תקציבם, 2. צמצום התמיכה במרכזי החוסן, 3. צמצום התוכנית לקיצור תורים לניתוחים, 4. צמצום מיליוני שקלים ממבחני התמיכה בבריאות הנפש לשנת 2024 ועיכוב הוצאת חולים ממושכים למסגרות קהילתיות".
"5. צמצום התמיכה במד"א, 6. פגיעה ועיכוב בתוכניות הכשרת כוח אדם לרבות רופאים, סיעוד ומקצועות הבריאות, 7. הפסקת התוכניות לקידום בריאות עם השלטון המקומי".
ארבל המשיך: "ברמת המדיניות, מימון הפעילות המוצעת ע"י תקציב משרד הבריאות יפתח פתח לאוכלוסיות רבות נוספות שאינן זכאיות כיום לשירותים רפואיים בישראל מפאת מעמדם והיכולת של המשרד לאבחן בין האוכלוסיות השונות (הזכאיות ושאינן זכאיות) תפגע כך שהלכה למעשה, כל אדם השוהה בישראל, ללא תלות במעמדו החוקי, יהיה זכאי לשירותי בריאות".
בנוסף, "להזכיר כי בישראל שוהים עשרות אלפי אנשים שמדינת ישראל לא הכריעה במעמדם, חלקם ממדינות הנמצאות במצבי חוסר יציבות פוליטית, אשר לא זכאים לשירותי בריאות מטעמים מובנים ולגביהם אנו נמצאים בהליכים תלויים ועומדים בבג"צ. מיותר לציין כי במקרים דחופים של אוכלוסיות אלה, בתי החולים נותנים מענה רפואי וסופגים מתקציבם למימון המענה ללא כל שיפוי. מצב דברים זה עשוי להוביל לרידוד השירותים הניתנים לאוכלוסיות השונות למינימום ולהביא לפריצה וחשיפה תקציבית חסרת תקדים".
לסיום כתב: "על כן, אני מתנגד בתוקף לחלוקת המשאבים שנקבעה בהצעת המחליטים שמשמעה קיצוץ בתקציב משרד הבריאות ופגיעה קשה בפעילות הליבה של המשרד".