מפקד גלי צה"ל, דני זקן, תקף היום (שני) את התנהלות חלק מכלי התקשורת אל מול הרפורמה המשפטית במסגרת 'ועידת אוסלו - לקחים ותובנות להמשך' בהובלת תנועת הביטחוניסטים, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ובשיתוף פרויקט הניצחון הישראלי.
"גם ב-2023 הסיקור התקשורתי הוא עדיין סיקור נרטיבי, כמו באוסלו כך גם במחאה. זה חטא לתפקיד העיתונאי - לדוגמא עניין הסרבנות שמוצג כ'הפסקת ההתנדבות' באופן כללי, אם אתה לא מביא את הסיפורים שלא תואמים את הנרטיב של המחאה אתה חוטא לעבודה העיתונאית שלך. הארץ הכי מובהק ו-13 הלכו לשם גם בצורה מטורללת לגמרי ואני לא מבין את זה. הם חוטאים לעבודה התקשורתית המקצועית שלהם בצורה שאני לא מבין אותה", טוען זקן.
לדבריו, "גם כיום, התקשורת עזרה מאוד למחאה ולעצירת הרפורמה. 40% מכלל המרואיינים בכאן ב' ובגלי צה"ל ב-2 התכניות המרכזיות אלו אנשי המחאה, והם לא בדיוק נשאלו שאלות קשות".
ניצן חן אמר כי לדעתו התקשורת הציגה סיקור מוטה בתקופה היא. "בתקופת אוסלו לא היה פלורליזם תקשורתי. אני מכה על חטא על אופן הסיקור של אוסלו, אבל צריך לזכור שהתקשורת של שנת 93' היא לא התקשורת של 2023. כל השיח התקשורתי השתנה, בשנת 2023 התקשורת לא היתה פועלת כמו ב-1993 ואוסלו לא היה עובר באותה צורה. באותה תקופה, היו פה ושם דעות שונות, אבל הנרטיב, ההבלטה והטון היה חד צדדי ולטובת הסכמי אוסלו. אופן הסיקור של הסכמי אוסלו בערוץ הראשון דאז היה חלק מאווירת 'מזרח תיכון חדש'".
לדבריו, "החטא לא היה רק של התקשורת, אלא של כל הגורמים. היתה גם עצימת עיניים של הצבא, וראינו זאת גם בפרוטוקולים שפורסמו כעת - מדובר במחדל ברמת מלחמת יום כיפור".
יוסי יהושע הגיב, "אני לא מסכים עם חלק מהדברים הנאמרים על הסיקור באוסלו, בתקופה זו דווקא עיתון ידיעות שנחשב 'שמאלני' יותר כן היה יחסית פלורליסטי ויש מחקרים שמוכיחים את זה".
אריאל כהנא ציין כי "באותה תקופה ערוץ 7 היה הערוץ היחיד שפרסם את הסיפורים על עראפת שהבריח מבוקשים למרות שהיו עוד כתבים צבאיים שידעו על זה אבל העדיפו להעלים את הסיפור בגלל אג'נדה. לכן עולה השאלה - האם תפקיד התקשורת המרכזית הוא לבקר או לסקר. התקשורת הישראלית באוסלו, למעט ערוץ 7, לא עשתה לא את זה ולא את זה".