אביחי בוארון
אביחי בוארוןצילום: ערץ 7

חבר הכנסת אביחי בוארון מסביר בראיון לערוץ 7 כיצד התגלגלה השמועה לפיה בג"ץ התייצב לכאורה מימין לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ודרש ממנו להפסיק העברה לא מוסברת של מאות מיליונים לקופת הרש"פ.

את דבריו פותח בוארון בקביעה לפיה "שר האוצר לא מעביר לא מאות ולא עשרות מיליונים לרש"פ, להסיר דאגה מלב איש, ומי שאומר אחרת לא מדייק בעובדות, בלשון המעטה". מכאן הוא מרחיב ומספר את הסיפור שהוליד בסופו את השמועה המשונה:

"לפני שנים רבות, עוד כששימשתי יו"ר ארגון לביא והייתי מעורב בפעילות כמתנדב באופן שוטף, גילינו לתדהמתנו בדו"ח מבקר המדינה משנת 2016 שיש תופעה שהתיעוד שלה מוכר משנת 2011 ואני מעריך שהיא קיימת עוד קודם לכן, כלומר יותר מעשור לפני שהשר סמוטריץ' נכנס למשרד האוצר. מדובר בתופעה קלוקלת שבה על פי הסכם פריז, הרש"פ תכניס לשטחה דרך הנמלים בישראל מכולות של סחורה, מזון ציוד אלקטרוני, ריהוט ועוד, ישראל תגבה מכס על הסחורה הזו ובתוך מספר ימים היא מחוייבת להעביר את כספי המכס לרש"פ. כך אמר ההסכם".

הסיבה להסכם היא העובדה שאין לרש"פ נמל. בוארון מעיר בדבריו ומציין את עמדתו לפיה יש לפרק את הרש"פ, אלא שדבריו מתייחסים למחויבות הישראלית על פי הנספח הכלכלי של הסכמי אוסלו: "לתדהמתנו, הנוהל שהתקבע לפי הפרשנות המשפטית שניתנה לאותם הסכמים היא שברגע שבו היבואן מצהיר שהסחורה הולכת לרש"פ, כבר אז ישראל מעבירה את המכס", וכאן מגיעה נקודת העוקץ:

"היבואנים, בדרך כלל ערבים ישראלים או מהרש"פ, מהימנותם לוקה בחסר בלשון המעטה", מתנסח בוארון בעדינות, "ועל פי מבקר המדינה התגלה שכשיטה אלפי המכולות (שיועדו לרש"פ) עושות דרכן לתוך ישראל והסחורה שבקרבן נמכרת בשוק השחור הישראלי ללא תשלום מס, וכך נוצר נזק כפול. ישראל מאבדת מאות מליוני שקלים של מיסים שונים שלא משולמים לה, והמבקר עמד על הנזק הזה ואמד אותו ב-2016 ביותר מארבע מאות מיליון שקלים, ובנוסף המכס עובר לרש"פ, למרות שהסחורה נשארת בישראל ונמכרת בישראל. יש כאן חטא כפול והכול מסתמך על אותה פרשנות משפטית שלפיה רק מכוח הצהרת היבואן אנחנו נעביר את המכס לרש"פ".

ממשיך חבר הכנסת בוארון בהשתלשלות האירועים: "התרענו בפני המדינה פעמים רבות, הרבה לפני שסמוטריץ' נכנס למשרד, שיש כאן פרצה וגורמים עוינים ברמה הלאומית והכלכלית עושים בה שימוש, ולמעשה האירוע התפתח להונאת מיליארדים. בחישוב של 12,000 שקלים היום מדובר על הרבה יותר מכולות מאשר ב-2016, וההערכה על פי מדדי המבקר היא שמדובר בנזק של מיליארד וחצי שקלים בשנה".

"כששר האוצר נכנס לתפקידו הצגתי את הדברים בפני השר ואנשי משרדו. השר ואנשי המשרד התגייסו לזה. ישבנו גם עם בכירי רשות המיסים שגם הם הבינו את העניין", מספר בוארון ומבהיר כי למעשה על אף שכל הגורמים במשרד האוצר הבינו את העניין, המשפטנים מנעו פרשנות אחרת של הסכמי פריז על אף שהדברים ברורים ברמה של שחור ולבן. "הפרשנות שלהם הייתה לחומרה, שעל פי הצהרת היבואן הכסף יעבור מיד, וכך אויבי ישראל השתמשו בפרצה הזו כדי לעשות סיבוב על כולנו ולקחו מכס שנכנס אלינו בדין. הכסף הזה עובר והסחורה נשארת בארץ. הפרצה הזו הטיבה מאוד עם היבואנים והרש"פ קיבלה מאות מיליונים ורק ישראל ניזוקה, ולכן זה גדל וגדל".

"לא נותר לארגון לביא ולארגון קהלת אלא לפנות לבג"ץ, כי גורמי המקצוע המשפטיים לא נאותו לבקשתנו לפרש את הסעיף בהסכם פריז בצורה הגיונית, בצורה רציונאלית שלה התכוון מי שחתם וגיבש את ההסכם הזה". שופטי בג"ץ בחנו את הדברים וקיבלו את הטענה כברורה ובהירה שכן לאיש לא הייתה כוונה להעביר כספים ללא סיבה לרש"פ, אלא להעברת כספי מכס רק על סחורה שהועברה לרש"פ, ובוודאי לא כזו שנמכרת בשוק השחור בישראל.

"פורמאלית בג"ץ אמר למשרד האוצר לתקן את הפרצה הזו. מי שעמדו כחומה בצורה נגד הדרישה שלנו לשנות את הנוהל הזה הם היועצים המשפטיים שניסו לפתור את הבעיה בפלסטרים, אם באמירה שמתחילים לחקור את היבואנים או שבוחנים מדגמית אם הסחורה אכן מגיעה לרש"פ, אבל אין דבר כזה. כל מכולה שמגיעה לארץ הכסף שלה לא אמור לעבור לרש"פ, אלא אם היא עוברת פיזית את המחסום לתוך שטח הרש"פ ורק אז ישראל מעבירה את כספי המכס. אם זה לא כך, אנחנו עושים שקר בנפשנו".

כעת מברך חבר הכנסת בוארון את שלושת שופטי בג"ץ שקיבלו את ההחלטה ולהגדרתו העניקו לשר האוצר את הכלים המשפטיים לבלום את הנוהל שגרם למיליארדים רבים לעבור מקופת המדינה לידי הרש"פ. בדבריו הוא מציין את שמות השלושה, אלרון מינץ וסולברג. "לא יוצא לי הרבה לברך את בית המשפט העליון, והנה החלטה נכונה שיצאה מתחת ידי השופטים", אומר בוארון.

לקראת תום הדברים שאלנו את חבר הכנסת בוארון אם ניתן לקוות להחזרה רטרואקטיבית של הכספים שנלקחו עד כה בשל אותה פרשנות מחמירה וחסרת היגיון מקופת המדינה, והוא משיב שהכספים בוזבזו זה מכבר. לשאלתנו אם ניתן יהיה לקזזז את סכומי העתק מתשלומים עתידיים הוא אומר כי יתכן ויש כאן רעיון שנכון לבחון אותו בהיבט המשפטי.