תושבי השרון עדיין לא נרגעו, ובצדק, מאמירתו של מפקד פיקוד העורף האלוף רפי מילוא, בשיחה עם ראשי רשויות בעוטף עזה, לפיה "האיום בבת חפר גדול יותר מאשר בעוטף עזה".
לא בטוח שאפשר לעשות תחרות איומים בין המחבלים בעזה למחבלים ביו"ש. ביהודה ושומרון, בניגוד לרצועת עזה לפני שמחת תורה, צה"ל פועל ויוזם ותוקף ומסכל מראש פעילות טרור רצחנית. אבל בתוך הפעילות הזו, המידע על חוליות טרור ואמצעי לחימה שהתגלו במחנות הפליטים טול כרם ונור א-שמס הסמוכות לעיר - טול כרם נמצאת 13 ק"מ בקו אווירי מנתניה, 300 מטרים מבת-חפר - בהחלט לא נותן מרגוע.
אז ייאמר לשבחו של צה"ל, כאמור, שבאיזור התפר הוא יוזם ופועל ותוקף. מחנות נור א־שמס וטול-כרם, שהפכו במהלך השנים לקיני טרור בלתי חדירים, עוברים שינוי דרמטי במבצע חומת ברזל. מאות מבנים נהרסים כדי להרחיב כבישים וליצור צירי תנועה, במטרה לסיים עם עידן סמטאות המחבלים הצפופות".
אבל בתוך הדיון נשכחה עובדה אחת: החטא הקדמון היה בהסכם אוסלו ב', שמסר את האיזורים הללו לשליטת הרשות הפלשתינית, כשטחי A, ובכך איפשר לצבא הפלשתיני, תחת שמו השקרי 'משטרה פלשתינית', להתפרס בערי השרון שממזרח ל'קו הירוק' שהפך לחומת ההפרדה, תוך איום על ערי השרון שממערב לו.
כי כמו שבת חפר הוא יישוב בשרון, כך גם טול כרם וקלקיליה. הגובה הטופוגרפי שלהן אינו שונה משל כפר-סבא, כוכב-יאיר, אלעד או ראש העין (לא מדויק: השכונות המזרחיות של ראש-העין כבר נמצאות גיאוגרפית בשומרון). רק המציאות הצבאית המקרית של סוף מלחמת העצמאות, ששרטטה את 'הקו הירוק' זכרו לא יגן עלינו, גרמה לכך שקלקיליה וטול-כרם נותרו בשטח הירדני, ואילו כפר-קאסם, ג'לג'וליה, קלאנסווה וטייבה נשארו בשטח ישראל.
במדריך ארץ-ישראל של זאב וילנאי משנת 1945, 3 שנים לפני שהקו הירוק עשה שמות בגיאוגרפיה, מופיעות טול כרם וקלקיליה בכרך "תל-אביב, השרון, השפלה, הנגב" ולא בכרך של "ירושלים, יהודה, ים המלח, שומרון". כביש 6, כביש חוצה ישראל המרכזי, צמוד לחומת ההפרדה המהווה את הגבול המערבי של טול כרם ושל קלקיליה. לא קשה לנחש מה המשמעות הביטחונית של עיר פלשתינית צמודת כביש 6, שלישראל אין שליטה עליה.
אם חלילה תקום אי פעם מדינה פלשתינית שתכלול את קלקיליה וטול כרם, לא יזדקקו החמאסניקים בקלקיליה ובטול כרם לרקטות. בקבוקי תבערה יספיקו כדי לעצור את התנועה בציר האורך המרכזי של מדינת ישראל. בדיוק לפני 22 שנים, למי ששכח, בי"ח בסיוון תשס"ג, 18 ביוני 2003, נרצחה הילדה נועם ליבוביץ' בת ה-7, בפיגוע ירי בכביש 6, של מחבלים שחדרו מקלקיליה.
אני מניח שלא מעט מנוסעי כביש 6, בחולפם ליד טול כרם, מתעצבנים כשהם רואים את דגל אש"ף הענק מתנוסס במרומי אחד הצריחים של טול-כרם, כהתרסה בוטה: כאן המדינה הפלשתינית.
למזלנו, מאז מבצע 'חומת מגן' צה"ל עדיין שולט בכל שטחי יו"ש מבחינה צבאית ומודיעינית, כולל בשטחי A. כשצה"ל מסכל טרור בטול-כרם, הוא לא מגן רק על ה'מתנחלים' אלא גם, ואולי בעיקר, על תושבי ניצני עוז, יד חנה, כפר יונה ונתניה. הסיסמה העתיקה מימי המאבק נגד הסכמי אוסלו 'יש"ע זה כאן', מוכחת שוב יום יום.