הרב ד"ר יואל בן נון
הרב ד"ר יואל בן נוןצילום: חזקי ברוך

לנגד עינינו פרצה השנאה בפתח יום הכיפורים בכיכר דיזנגוף בתל-אביב, וכמובן, בתקשורת הישראלית לא תועדו התפילות הרבות שהתנהלו בשקט ובאהבת אחים המיוחדת ליום הזה במקומות רבים בארץ, וגם בתל-אביב.

העימות האחד הוא שכבש את המסכים במלוא העוצמה כאילו הוא המשקף הבלעדי את מצבה של החברה הישראלית, במיוחד במבט מ'קפלן'.

החידוש המעניין היה בהפיכת 'כוח קפלן' בתמיכת עיריית תל-אביב ובית משפט מחוזי ועליון, לקבוצה 'חרדית' מובהקת, שבקוד 'ההלכתי' שלה, כל הפרדה בין גברים לנשים בתפילה או בכל אירוע 'דתי' היא 'עבירה חמורה' הפוגעת ביסודות 'הדת הליברלית'!

בהלכה היהודית, ההפרדה יש לה רק מטרה אחת: צניעות! להשאיר מחוץ לתפילה הרהורים ומחשבות של יצרים ומיניות! שום דבר אחר.

כשם שלא יעלה על הדעת לקיים תפילה 'רפורמית' בכיכר בבני ברק, או בכל יישוב 'דתי' ו'חרדי', וניסיון כזה עלול להסתיים בהתנגשות אלימה ומסוכנת, כך אסור כעת לפגוע בעיקרי 'הדת הליברלית' בכיכר ציבורית בתל-אביב. מי שרוצים להתפלל בתל-אביב בהפרדה, חייבים להתכנס לבתי הכנסת, כי במרחב הציבורי שולטת 'דת ליברלית'.

אומרים לאנשי תל-אביב: היה 'דתי' בביתך, ו'ליברל' בצאתך.

בהמשך אולי יוחלט גם על 'איסור' ללכת בחוץ עם כיפה או עם ציציות בולטות, כי גם אלה עלולים לבטא בעיניהם של אנשי 'כוח קפלן' את סגנון 'ההשתלטות' של אבי מעוז ויגאל לוינשטיין, וחבריהם 'המשיחיים' החיים בתל-אביב עצמה.

אני נזכר בקרוב משפחה מחיפה 'האדומה' בה גדלתי, שלמד בבית הספר הריאלי, ואמר לו מורה בשיעור תנ"ך: "אדוּק (=דוֹס בלשון ימינו), תוריד את הבַּרֶט שלך"! ואכן, בסמל המשולש של בית הספר הריאלי צוטט הצו המקראי "והצנע לכת", בהשמטה מכוונת של שם ה' הנזכר מיד אחר כך בנבואת מיכה (ו', ח).

מאחורי כל שנאה יש פחד, והדוברים מבטאים אותו בגלוי, בלי בושה.

לפני כמה חודשים קרה דבר דומה מסביב לישיבת 'מעלה אליהו' בדרום תל-אביב, כאשר עיריית תל-אביב נבהלה ועצרה הסכם שהוכן בקפידה במשך שנים להרחבת הישיבה, בגלל מחאה מזעזעת של קיצונים מ'קפלן', שתל-אביב 'שייכת לדת שלהם'.

בהתנהלות כזאת, עיריית תל-אביב פוגעת קשות ביסודות קיומה כ'עיר העברית הראשונה' במפעל הציוני היונק מ"ספר הספרים הנצחי" (=התנ"ך) את הנס הגדול של קיבוץ גלויות, דווקא לפי מגילת העצמאות, שנכתבה ונחתמה בתל-אביב!

כאשר בית משפט מחוזי בתמיכת העליון חותמים על סגירת המרחב הציבורי למתפללים לפי המסורת ההלכתית היהודית, כאילו הוא 'שייך' רק ל'דת ליברלית', הם הופכים את מערכת המשפט הישראלית ל'מועצת חכמים ליברלית', ומערערים את יסודות קיומם כבתי משפט של עם ישראל ב"מדינת ישראל [אשר] תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות", ומתוך כך "תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה, תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל, תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין, תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות ..." –

מי שלא מבין את יסודות התנ"ך במגילת העצמאות, מוטב שלא ינסה להישען על משפט קטוע אחד מתוך ההקשר כדי לתת כוח בלעדי ל'דת ליברלית' במרחב הציבורי, ולשלול את זכותם של מתפללים רבים להתפלל כמנהגם גם במרחב הציבורי, כמו שהיה נהוג בתל-אביב עצמה שנים רבות. גם השנה התנהלו תפילות ציבוריות בסגנונות שונים במקומות רבים במרחב הציבורי התל-אביבי אשר שייך לכל האזרחים, בלי הבדלי דת והשקפת עולם, במדינת ישראל שקמה "לאור חזונם של נביאי ישראל", כמפורש ב"ספר הספרים הנצחי".